גיחה קצרה אחרי כמעט שבוע בלי אינטרנט, עקב הגמילה הכפוייה.

כל הימים פה, בת"א, הם חצי-חצי. קורה דבר טוב, ואחריו עוקב דבר רע. חלום צלול, כאב ראש נוראי, מפגש נהדר, ללכת לאיבוד באחת עשרה בלילה, לאכול אסיאתי [עם מקלות!], לאסוף את גלעד מ"הגן" [הקייטנה של האוניברסיטה].

זה שלושה ימים שאני לומדת באוניברסיטה. הייתי יכולה להמשיך ככה. הקורס על אליס וקרול נהדר ומרתק, וגיליתי שרוני [רוני! רוני מפורום טרי פראצ'ט שאני מתכתבת איתו במסנג'ר מאז ביגור] לומד איתי באותו הקורס, והשיעורים הפכו הרבה יותר משעשעים. מיציאות הזויות ["נעים מאוד, דן דוד,"] ועד אוכל סיני ["את לא אמורה לאכול את זה ככה..."], אני אוהבת את האוניברסיטה.

ביום ראשון נסעתי למפגש, ברכבת מהתחנה של האוניברסיטה. הייתם חושבים שהתחנה של האוניברסיטה תהיה באיזשהי מידה קרובה לאוניברסיטה... אפשר למות מהתסכול. לקח לי חצי שעה רק להגיע, ובסופו של דבר שעה עד שהייתי בעזריאלי. כמובן שהטלפון האידיוט שלי החליט לכבות את עצמו [מה? טענתי אותו יום לפני! ולא פתחתי אותו!], ומזל שנתקלתי בענבר באמצע עזריאלי [בדיוק אחרי שנתקלתי בדין], אז יכולתי להתקשר לטל. משם ועד עשר בלילה, טיילנו [אני וטל, ונוי כשהיא לא הייתי מעוצבנת] בכל עזריאלי, פגשנו זוג חמוד להפליא [פרדי ואורן, אתם כ"כ משעשעים ^^], ושיחקנו אמת או חובה עד סוף המפגש. יחד עם נחי ["ההורים שלי דתיים אבל אני לא שם על זה."], אורי ["אה, קטינה!"], ליטקה ["אבל יש לו פנים יפות!"], מיכאל [מי?], נוי, פרדי ואורן, ירדן ["זה כי היא עקומה יותר!"], נדב [שמשון-זבולון-שמעון-משה-בן-דוד] ועוד שלל אנשים סימפטיים במיוחד. זה ריכך את העובדה שלקח לי יותר מחצי שעה למצוא את הדרך הביתה, אפילו שהייתה לי מפה ><

"למשל פיתגורס, שהיה פילוסוף לפני שהוא הפך למשפט."

"רגע, מה זה?" "מה?" "האות הזאת. זאת ט'?"

"איפה?"

"הנה, כאן- לודוויט."

"לודוויג, זה לודוויג."

"stop poking me with the pen!" "there is no pen."

"אבל... אני רוצה להיות שם!"

"יש לך בעיה, ילד."

"טוש! זה טוש!"

"אההההההההה לברוח!" "אני! רוצה! טוש!"

כשהלכנו לאכול היום [26.7], השארנו כנראה את האוטו פתוח, ופרצו לנו ולקחו כסף מהתיק שלי, ואת המפתח והמחברת. את המחברת מצאנו זרוקה בחוץ, ולא היה שום סימן איפה הבית של המפתח, אז נרגעתי. אבל איזה מין בנאדם מטומטם יגנוב מחברת? בטח ראו שזה סתם שטויות וזרקו את זה.