הו ואו. למעשה אני כן מכיר את התחושה הזו די טוב. מה שאני עוד יודע, זה שבדרך כלל, התחושה הזו של "הבן אדם הזה הוא כל-כך מדהים" נוצרת עקב העובדה שלא מכירים את המגרעות שלו, שמסתברות כרבות למדי, ולמרות מה שאולי אני אומר או איך שאני נראה ,כשאני מוקף בחברים, גם אני רחוק מלהיות "האדם הכי מושלם בתולדות האנושות" או...אפילו אדם די מושלם. ולא, אני לא חושב שאת פסיכופטית, רחוק מזה, אבל...אני כן חושב שאת טועה לגבי.

ערב מקסים לך :] ~טל

says:

לא משנה מה תגידי, אני לא אכעס עלייך, ולא אשנא אותך, ולא אחשוב עלייך דברים רעים.

19:17:15I say:

מה כבר עוד אני יכולה להגיד?

19:17:37Aramis says:

*חושב* "אין לי מה להגיד לך."

19:18:15I say:

19:18:35Aramis says:

19:19:02I say:

19:19:22I say:

לא תיארתי לעצמי שאני מכירה כל חלק וחלק בך, אני מניחה שחלק גדול מאוד אני כנראה לא מכירה.

19:19:34Aramis אין לך מושג :P

19:19:41I say:

אבל זה לא משנה.

19:19:59I say:

אני שמחה שלפחות הורדתי את זה מעצמי, בכל מקרה.

19:20:24Aramis says:

19:20:36I say:

19:20:43Aramis says:

אני מצטער שאכזבתי אותך says:

אני: "טוב, נו. לפחות לא היית אידיוט בקשר לזה."

הוא: "כן, הא?"

אני: "בכל מקרה, אני מניחה שנדבר בביגור, או לא, אם אני אצליח לחשוב על משהו להגיד. או לא."

אחרי כמה זמן:

אני: "מה שעצוב זה, שלא באמת ציפיתי שיקרה משהו, וזה אפילו לא הצד הריאליסטי שלי שדיבר. חכה שניה."

הוא: "מחכה."

אני: "אה, טוב. אני הולכת לאכול."

19:24:51I say:

19:24:54I say: