סבא...
הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור
ולהיפרד ממך כמו שצריך
רק לתת חיבוק ענק וללחוש אני אוהבת אותך
רק להגיד לך תודה
תודה על שגידלת אותי
תודה הרגעת אותי גם כשהיה לי קשה
תודה שלימדת אותי המון
תודה על החיבוקים האוהבים
תודה על כל הדברים הקטנים שתמיד עשו לי את היום
ותודה על כך שבאמת אהבת אותי
והקדשת לי המון מחייך.
החיים אמורים ''להמשיך''
אבל אצלי משהו נתקע
הלוואי והייתי יכולה להסביר מה אני מרגישה,
זה כמו שניתחו אותי ללא הרדמה ולקחו ממני חתיכה מהלב
שאיתה הייתי מושלמת,הייתי הכל
ובלעדיה אני חלולה לגמרי.
כן גם היום לא הלכתי לביה''ס
הייתי לבד.
חשבתי,בכיתי,נשברתי,התפרקתי
עמדתי לנסוע לבית קברות
אבל אולי לא באמת הייתי מסוגלת.
עד עכשיו אני מסתכלת על תמונות שלנו ביחד
קוראת את הקטע המודגש מספר שאהבת כ''כ
בוכה מרוב געגועים.
אני יודעת שכשעוד היית בחיים היית מתאכזב שאני בוכה.
אמרת לי להמשיך הלאה ולא להיתקע בדברים
סבא,אז זה היה פשוט..כי היית לידי
חיבקת,אהבת,הקשבת,עזרת.
ומי יעזור לי עכשיו? מי?
אפילו החברים הם כבר לא מה שהיו פעם.
קשה לי לגמרי,להתמודד עם הכל
ועוד לבד.
ביום הולדת שלי
כמה ימים אחרי שנפטרת
שאלו אותי מה אני רוצה כמתנה ליומולדת.
בכיתי,השתוללתי ואמרתי
את הדבר שאני הכי רוצה וארצה לראות
אף אחד לא יוכל להביא לי או להחזיר לי
סבא,
אלוהים לקח אותך
ולא שהוא לקח רק את המתנה הכי יקרה שאי פעם קיבלתי
אלא הוא לקח גם חלק ממני.
אני אוהבת אותך
וצר לי,צר לי שבן אדם יקר כמוך הלך.
אני מתגעגעת.
יהי זכרך ברוך
טל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
