לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

חברון


לוקחים M 16, עולים על הרכב ונוסעים שעה וחצי...

 

נשמע כמו התחלה של פעילות נועזת בשטחים... טוב זו כן היתה פעילות בשטחים, נועזת לא היתי אומר, מסוכנת דווקא כן.

"עד שאני לא מגיעה לאסוף אתכם, אתם לא יוצאים מהיישוב." אלה היו ההנחיות של הקצינה שהורידה אותנו ב"פני חבר", חור בדרום הר חברון... ממש חור...

"אני ארגיש יותר בטוח בחוץ" לחש לי אחד השוטרים שאיתו באתי כשהרובה על הגב שלי. "האנשים כאן חולי נפש".

הש"ג עצמו היה קצת קוקו, טוב, ממש קוקו, והוא בכלל לא מהחור הזה, או מיישוב עירוני יותר נורמלי, והוא רק שומר שם. ככה שממש לא רצינו להתקל במקומיים.

 

ככה היה היום השני שלי בסדיר.

נשמע מסוכן, נשמע אורנג'. אבל תכלס, הינו בטוחים שהש"ג הפסיכי הזה עוד שני דופק בנו איזה צרור "צה"ל ככה, צה"ל ככה... והיום כולם משתמטים בגלל ההתנתקות.".

הדרך היחידה לסתום לא את הפה זה לומר "אנחנו חיילים ואסור לנו לדבר על פוליטיקה.".

ואז הוא התחיל לדבר על כלכלה ומשכנתא.

חוץ מזה היה שבוע די חפשני.

ואני אלוף בחפשנות.

 

החפשנות משחררת

 

חוץ מזה הספקתי די הרבה בשבוע הראשון, יחסית לחדש, אפילו האנשים שם אמרו לי ש"טחנתי" יפה יחסית ל-5 ימים שאני שם. או כמו שאחד מהם אמר "לקחת דגימות (פיפי מאנשים) כמו נינג'ה".

 

ביום השלישי הספקתי אפילו להתחיל עם שוטרת אחת מצריפין שהגיע לשם לסיפוח (אני בב"ש), לצורך העניין נקרא לה $$$, ישבתי לידה בערב במועדון, התחלתי לקרב את היד שלי לאט... היא לא ממש הגיבה. ניסיתי לחבק אותה, היא גם לא ממש הגיבה, לא הביעה התנגדות או שיתוף פעולה.

בשלב מסוים היא פשוט קמה, יצאה, דיברה בטלפון, וחזרה לשבת באותו מקום לידי.

 

ביום הרביעי, איכשלא, לקחתי פיפי מאנשים, זה היה הבן אדם שהיה הכי קשה להוציא ממנו... 45 דקות אני מעביר לו מים ואז עוד כמה דקות הוא עומד מול האסלה.

"אני יודע איך הוא ישתין..." אמרתי לשוטר שאיתי.

הלכתי לתא הסמוך ונתתי לו מוזה... השתנתי בעצמי! כיצאתי המבחנה שלא היתה מלא והוא המשיך להוציא עוד אח"כ.

וכמו שאומרים אצלינו.

נינג'ה!

היום! היום החמישי שם, אני מחכה בקוצר רוח שהשוטרות של צריפין יקומו כדי שאני אוכל לקחת מספר טלפון, זה היום האחרון שלהם שם, אח"כ לא אראה אותם עוד הרבהההההההה זמן.

אבל לא! היתי צריך לשבת אם איזה כולירה ולהוציא ממנו מידע, כשיצאתי הם הלכו כבר, ואם זה לא מספיק, היתי צריך להתעכב שעתיים ביציאה בשביל למלא טפסים בשביל המניאק הזה.

"בד"כ אנחנו לא משמנים לחקירה בימי חמישי!" אמר לי אחד החברים שלי שם.

אבל כתופסים אותם עודים משהו מטומטם, גם בשבת הם אתה צריך להיות מוכן... כמובן שזה שונה כי בשבת אתה כבר נמצא שם ולא מתכונן ללכת הביתה.

 

אבל הדבר העדיין מהדהד לי בראש הוא מה שקרה אחרי החקירה.

ישבתי בחדר אוכל, פתאום ראיתי חבר שלי מהטירונות, שוטר שם (לא חוקר, שוטר רגיל) אכלתי איתו וקמנו מצהשולחן לכיוון הבסיס.

"איפה הית כל השבוע? אתה והליליות שלך! (כל השבוע הוא שמר ליליות בתא מעצר של ב"ש וחזר הביתה בבוקר) הבנות של הימל"ת היו כאן.".

"שמת עין על אחת?".

"יש אחת ממש חמודה, @@ אני מכיר אותה אותה מהבה"ד אבל היא התחילה לילה שעבר עם אחד מהחדר אוכל פה (??????)".

"היא חמודה, זה נכון, אבל יש לה מצבי רוח קיצוניים.".

"ויש את ###, כוסית!".

"כן ### באמת מותק של בחורה.".

"אבל אני הכי שמתי עין על $$$".

"מה $$$?!?!".

הוא התחיל לצחוק, להיקרע מצחוק.

"מה אתה דפוק?".

"מה יש?".

"מה אתה דפוק?! היא לסבית!".

 

מכאן רק הדמיון יסביר מה עבר לי בראש באותו רגע...

 

אבל למה?!

למה?!

למה?!?!

היא היתה כזאת מותק! זה לא בזבוז?

לסיכום... לסבית :'(... זה כמו לקנות גלידה עם שלושה כדורים הכי טעימים בחנות, לשים על זה פצפוצים, לטבול את זה בשוקולד חם ואז לזרוק את זה לפח.

 

איזה הזוי לנסוע הביתה כשהבית צפונית ממך, לא קורה הרבה.

נכתב על ידי , 25/12/2008 18:56   בקטגוריות צבא, חברון, לסבית, לסביות, משטרה צבאית, משטרה צבאית חוקרת, באר שבע, מ.צ, מצ"ח, מתנחל, מתנחלים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)