"כל המפקדים בצריפין שאלו אותי מתי מבצע מלביש." אמר לי אחד הקצינים מהימל"ת בשבוע האחרון. "אמרתי להם שביום ראשון הקרוב למרות שהוא יהיה ביום הבא.". -גורם ההפתעה.
מי מצפה שישראל תתקוף בשבת? אפילו אני לי ציפיתי.
גם לא ציפיתי שהמפקד שלי ישלח לי SMS, "תתקשר אלי זה דחוף".
היתי בטוח הוא רוצה לשאול משהו בקשר לתיק שהועבר אלי ביום חמישי.
"תארוז ל-21 יום, תשאר באשדוד, כנראה תהיה הקפצה!".
אבל למה דווקא בשבת? למה?! לא יכולתם לחכות עם המבצע למחר?
דווקא על החופש שלי? יכולתי לשחק בפלייסטיישן, לראות סרטונים מפגרים או ללכת לחברים.
ומעבר לציניות.
נשמעה הזעקה באשדוד, לא היתי בטוח אם זה מהטלוויזיה או מאשקלון השכנה, אבל זה היה באשדוד, בגלל הרקטות שנפלו בקרית גת.
אני לא רוצה ללכת!
אני עדיין לא בטוח אם ייקחו אותי לסגור כבישים ולאבטח אותם, לכוון טאנקים וג'יפים שנכנסים לעזה או לשמור על מחבלים עצורים. אני חושב על החיילים שנמצאים בפנים. מה לעזאזל קורה איתם?
כל ההזעקות האלה והמתח עושים אותי ממש רעב!
אז: שזה ייגמר, שזה ייגמר, שזה ייגמר.
ובתיאבון
שבת שלום