אחרי שכל החיים שלי כתבתי כמה אני בעד נשיאת נשק לאזרח הקטן, כמה שאני בעד לתת כוח למשטרה לרסק גולגולות של עבריינים, ושאני בעד ענישה חמורה ביותר ומקסמילית שכוללת הוצאות להורג ועינוים במפומבי למען ייראו ויראו, דווקא כשכל האקשן קורה, ממש לא שמתי לב.
נתחיל למהלינץ' הברבארי שקרה בגושדן, לא בדיוק הבנתי שם מי נגד מי, אבל כן יש שם את מי שצריך לחסל, את מי שצריך להרוג ואת מי שצריך לשים בסד עינוים או לשים אותו בקחתיכת עץ עם מקום לידיים ולרגליים כדי שאנשים יוכלו לירוק עליו ולזרוק עליו ביצים.
הבנתי שגם היה איזה משהו פריקי עם גופות מרוטשות וחסרות איברים, על זה אין לי ממש מה לומר חוץ מזה שזה מחזיר אותי אחורה לבדיחות מכתה ז'.
ומה שהכי הרגיש אותי, ראיתי ביום חמישי "שומר מסך" עם אמנון לוי, על משפחת כלפה, איזו משפחה ערבית שחייה בצפון ומררת לתושבים את החיים, נכנסת לשטחים פרטיים, תומכת אותם ומי שמתלונן מקבל רימון לביט, בלוק לפרצוף, או ג'ריקן בנזין לרכב.
אני לא מבין, את עזה יכולנו למחוק בחודש, אז איזה כמה משפחות מסדיינות קשה לנו? אה, כן? המשפט והחוק העלוב של מדינת ישראל, זה שמסרסר את השוטרים וגורם לזה שאפילו הם יפחדו לעשות משהו, כי אם הם עושים צדק עם עלולים להיכנס לכלא, זה שמעניק לטרוריסטים זכות לייצוג על ידי עורך, במקום לתלות את הנאשם במקום.
כאילו רבאק! יש ראיות, יש עדויות, יש עובדות בשטח. למה לעזאזל אני צריך את כל הבירוקרטיה המשפטית המחורבנת הזאת? זה לא שחסרים לנו טאנקים להוריד את כל בני המשפחה יחד עם דודניה וילדיה.
לא ניתן לטרור להרוג אותנו.
אני יודע שזה נשמע רע, אבל אנשים במדינה הזו מבינים רק כוח, והשפה היחידה שהם דוברים זו שפת הדם והעופרת, וזו בדיוק השפה שצריך לדבר איתם.
!!!!!FREE ISRAEL
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
