לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

סיפורו הנוראי של פטרו אנסקו -חלק 2: ג'אנקי


אנו ממשיכים את סיפורו הנוראי של פטרו אנסקו

 

פטרו פשוט רץ, הכי מהר שיכול.

אימואים לא מסוכנים, כשהם לבד.

אבל כאשר עשרים כאלה רצים אחריך אחרי שגנבת להם סטוק של דיסקים ועליהם אוסף של צלילים מחורבנים שנקראים 'אימו-פאנק'.

באשדוד יש בתים.

לפעמים בין בית לבית יש שטח רבוע של חול... בגודל של בית.

לפעמים יש בית בבנייה- יענו שטח של חול שמיועד להיות בית.

לפעמים יש בית בהריסה - בית שמיועד להיות שטח של חול.

עד שהוא הופך להיות שטח חול הוא בעצם בית נטישות, או שאריות של בית נטוש ולרוב המרתף והקומה האחרונה זה החלק שנשאר, מקום טוב להחביא דברים. כמו זבל.

פטרו פנה מיד אל המקום הנטוש לפני שחבורת האימואים הספיקו לראות אותו נעלם משדה העין שלהם כבר היה בדרכו למטה.

שלוש דפיקות על הדלת המכוסה אבק וכלום לא קרה.

לא היתה תשובה מהצד השני.

"כוסעמק סיסמא!" הוא אמר בלי שישאלו דבר.

כעבור כמה דקות נפתחה הדלת, ילד עם ראסטות שחורות ובגדים קרועים עמד בצד השני.

"פטרו, הבאת?".

"כן, זה פה." השיב הרומני שהוציא כיכר לחם מתיקו.

הילד בעל הראסטות יכל לראות כי קצה הכיכר כבר נחתך ונאכל.

"היי! זו לא כיכר שלמה!".

"אתה עוד מתלונן, אתה יודע איזו מלחמה מתחוללת שם בחוץ, אתה יושע איזה מסוכן זה-".

"ללכת למכול לקנות כיכר לחם, בנס ניצלת, אני רואה.".

"היי זה לא פשוט כמו שזה נראה, המחירים עלו. והום אני גם לא לוקח ממך כסף.".

"מי אתה ומה עשית לפטרו אנסקו?" שאל הילד בעל הראסטות כאשר היה המום מדבריו של הילד שעשק אותו במשך שבועיים.

"תן לי להיכנס.".

פטרו נכנס למרתף עם מלא המזרונים והספות הישנות.

שקיות של חטיפים היו זרוקות שם.

שולחן עגול וישן עליו דיסקן שחובר לשני רמקולים קטנים היה בפינת המרתף.

שתי גיטרות נשענו על הקיר וקייס של סקסופון שכב לידם.

על שלושה מהמזרונים ישנו ילדים בעלי בגדים שחורים ומלוכלכים באבק לבן וחום.

אחד מהם פתח את עיניו, ילד, כבן 16 לפחות.

"לחם!" הוא צעק כאשר ראה את פטרו.

הילד קם מיד ורץ אל פטרו לחבק אותו.

"אה! אה! אה!" עצר אותו פטרו. "אני לא יודע כמה זמן לא התקלחת, עדיף שלא-".

"אני מצטער אבל לא הצלחתי לגייס כסף להיום.".

"לא הצלחת? או שביזבזת אותו על סמים?".

הנער הנהן בצער ונפל אחורנית לצורת ישיבה.

"אתה חייב להבין אני היתי זקוק לזה, לא יכו-".

"זה בסדר, רוח הנדיבות נפלה עלי היום.".

לפתע ראה פטרו דמות חדשה אותה לא ראה קודם ישנה על אחת הספות.

"היי, פיס!" קרא לילד עם הראסטות.

"מי זאת?" שאל פטרו.

"זאת- אממ.. תשמע:".

פטרו כבר שמע סיפורים מצערים על הילדים אותם כבר הביא 'פיס' הנה.

על סטאס שברח מהבית כאשר הוריו הכו אותו, יומיים אחרי שפיס הגיע הנה; על לאה שברחה מהבית הדתי בו גרה, נאנסה ברחוב והגיע לכאן כדי לבקש מקלט לפני שבוע; ועל מאיר שברח מהמשטרה לפני שעמד לדין בגין החזקת סמים לפני יומיים.

פטרו הסתכל בחשד על הילדה בעלת החולצה הצמודה, חצאית המיני והגרביונים שישנה על המיטה כאשר שמע את סיפורו של פיס.

"היא ברחה מהבית-".

"מה חדש?" קטע אותו פטרו.

"כשהיתה רק בת 14 ומאז נאלצה להתקיים מגופה. היא באה אלי היום בלילה לבקש מכסה מהקור.".

"אוי זה מאד עצוב." אמר פטרו. "מה אני אמור לעשות עם האינפורמציה?".

"רק רציתי שתדע.".

צליל הסטירה שנתן פטרו לפיס העיר את הישנים, ואלו שלא התעוררו קמו מצעקתו.

"מה היה החוק הראשון פיס? החוק הראשון!".

"כל מי שבא-".

"כל מי שבא חייב לקבל את אישורי בשביל להיכנס. מה החוק השני?!".

"לא מתקשרים אל פטרו אחרי 10 בלילה ועד 10 למחרת.".

"ומה קורה כשמחברים את שני החוקים?".

"כל מי שמגיע לפה בין 10 בלילה ל-10 בבוקר לא יכול להיכנס.".

"יפה מאד. אני מסכן את חיי ככה בשבילכם וזאת התודה שאתם נותנים לי.".

"מה אתה עשית בשבילינו?" שאל מאיר.

"אני מביא לכם לחם ומים, אני דאגתי להחליף את המנעול של המקום הזה כדי שרק לי יהיה המפתח.".

"מה כל הרעש?" שאלה הילדה שישנה על הספה כאשר התעוררה.

"את, זונה." פנה אליה פטרו. "כמה את לוקחת לשעה?".

"150.".

"כמה שעות עבדת אתמול?".

"4.".

"ארבע מאות שקל." אמר פטרו כאשר הושיט את ידו ופתח אותה. "נו!".

"למה שאשלם לך? מי אתה בכלל? מה שאתה זו גניבה. זה לא חוקי.".

"לפי הקופסא הזאת שמונחת לידך אני מניח שאת מעשנת.".

היא הסתכלה למטה אל הרצפה וראתה את קופסאת הסיגריות שהניחה שם אתמול בלילה.

"את יודעת שלעסוק בזנות זה לא חוקי, וגם לא לעשן מתחת לגיל 18.".

"ו-?".

"לי יש מכשיר שנקרא 'טלפון' בבית. הכפתורים של '1' ו-'0' עוד תקינים בכל מיני וריאציות וקומבינציות אני יכול בטעות לחייג מספר של שלוש ספרות איתם שיקרא 'מאה'. ואתם תגיעו לבתי סוהר ומוסדות גמילה.

הזונה הוציאה כסף מכיסה והחלה לספור שתי שטרות של מאה ושטר של מאתיים.

"קח! אם זה מספק אותך.".

פטרו לקח את שלושת השטרות.

"אל מי את עובדת יש כאן רק מאתיים!".

באמצתעות קיפול אחד משטרות המאה גרם פטרו לכך ששלושת השטרות יראו כשטרות מאה.

"את חושבת שתצליחי לרמות אותי?".

"אבל שמתי שם שטר של-".

פטרו לא נתן לה לענות והחל לעשות קולות של ניידת משטרה.

היא הוציאה עוד שני שטרות של 50 ונתנה לו.

"והיום קיבלתם מתנה מפטרו הפטרון שלכם." הוא הוסיף.

הוא הוציא מתיקו כיכר לחם לכל אחד, בקבוק של נוזל שחור, כמה דיסקים וחבילת בטריות.

"תעשו חיים!" אמר לפני שיצא.

"מה עם הלחם שלי?" שאלה הנערה אשר הביאה לו את הכסף.

"בשביל מה לקחתי ממך כל-כך הרבה? את לא יודעת שמחירי הלחם עלו?".

פטרו עזב את המרתף של הילדים הזרוקים בתקווה שישתו מה- MCR אשר השאיר שם, ואז יוכל לראות אם שמועה אכן נכונה.

האם הנוזל הגורם לדכאונות באמת גורם לאנשים לאהוב מוסיקה נוראית? יתכן ויפסיד קח את כל אותם ילדים שהוא עושק אך הוא היה מוכן לקחת את הסיכון צעד אחד לפני שהוא מוצא דרך חדשה להתעשר.

נכתב על ידי , 30/11/2007 12:57   בקטגוריות emo, אימו, אשדוד, ווזווז, וייט טראש, ג'אנקי בויס, ג'אנקי גירלס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)