מעשה שהיה בשלהי כתה ח'... או באמצע כתה ח' אני כבר לא זוכר:
הכל התחיל אחרי שילדים כמתה טיפולית הבטיחו שהם ייכסחו אותי אחרי הלימודים.
כמובן שילדים דפוקים לומדים עד 12:45 ביום ארוך, ואני בימים קשים לומד עד 14:35.
"תיזהר, הם צריכים להיות ממש חזקים." אמר לי חבר. "ספורט זה המקצוע היחיד שהם עוד יודעים בו משהו.".
ואז שאלתי את השאלה, "למה בכלל משיכים להחזיק את הטמבלים האלה כאן? הם כבר כתה ח' ועדיין לא יודעים את ה ABC.".
"מערכת החינוך נותנת שוויון הזדמנויות לכולם." הוא ענה.
"למה לבזבז את כל הכסף הזה? למה להחזיק אותם בכוח עד כתה י'. אפשר להשקיע באלה שעוד ייצא מהם משהו...".
אני עדיין חושב שאותם אידיוטים חסרי תועלת מקומם תחת ציפורניו האכזריות ותאוות הבצע של בעל הון קפיטלסטי שיעסיק אותם בסחר זעום בעבודות בנייה ותחזוקה, כי חוץ מעבודות כאלה תועלת אין בהם...
היום ממש, שני חברים שלי נכנסו לכתה בהצעה, בואו נבקש מההנהלה לגשת לשאלון G בחורף... ההנהלה לא הסכימה עדיין, ואז התחיל הזעם של כולם: "למה להשקיע במצטיינים כשאפשר להשקיע בעוד כיתות אומץ ל"ב ומב"ר?".
יש לנו שלוש כיתות כאלה בשכבה כפי שאתם יכולים לקרוא, וכיתי אומץ, אני בספק אם הם ניגשים לבגרות.
בעבר היתי אומר, מדוע לבזבז כסף על אידיוטים, כשאפשר להשקיע אותו באלה החכמים, היום כשיש לי קצת יותר נסיון ולמדתי מה פירוש המושג 'מב"רניק', אני אומר, למה לבזבז כסף על אידיוטים, כשאפשר לבזבזב אותו על החכמים, הכמעט חכמים, ואלה עם הפוטנציאל...
להחזיק ילד עד כתה י"ב לא טוב, לא לילדים החכמים שצריכים לסבול את אותם ילדים (לרוב ערסים) בהפסקות, לא למברניקים שיכולים להצליח אבל הילד רק מהווה הפרעה להם ולמורה, ולא לילד עצמו.
הוכחה לכך: סיפור עצוב אך אמיתי.
היה איתי ילד בהקבצה באנגלית בכהת י', הקבצה שעתידה לעשות את שאלונים E, F ואם נצליח אז בחורף הקרוב גם את G, אני אומר לכם את זה כדי להבהיר שלא מדובר בילד טיפש.
הוא המשיך ללמוד את העשר שנות לימוד חובה שלו ועזב.
כיום לא יוצא לי לפגוש אותו הרבה, פעם אחרונה שפגשתי אותו הוא אמר שכרגע הוא מייבא מכוניות מחו"ל (הרכב שחונה מחוץ לביתו שלו עשוי להעיד כי זה נכון.).
אתם מבינים, ילד, כמעט בין גילי, קצת יותר גדול, ללא תעדות בגרות כשרק עשר שנות לימוד מאחוריו, חי חיים טובים... אין צדק בעולם...