תמיד שואלים "למה את חוגגים את הסילבסטר? הוא היה אנטישמי.".
לא מטומטמים, לא חוגגים את הסילבסטר חוגגים את תחילה של השנה האזרחית.
"אבל אתם יהודים, זאת הספירה של הנוצרים.".
אז למה אנחנו חוגגים את ט"ו בשבט "ראש השנה לאילנות" אם אנחנו לא אילנות?
אולי בגלל שאנחנו לא צריכים להתבדל מכל העולם. למה אנחנו מתחילים לימודים ב-1 בספטמבר ולא ב-א' בתשרי.
מה מקור השם סילבסטר?
לכל יום בשנה יש שם של קדוש מהנצרות.
סליסטר הוא הקדוש של ה-31.12 היום האחרון בשנה, אנחנו יותר חוגגים שהוא עוזב ולא כשהוא מגיע.
מהיום אימרו 'תחילת שנה' אני מעדיף את הביטוי הרומני revelion.
מדוע בכלל אנחנו צריכים כל-כך הרבה התחלות של שנים?
מהסיבה הפשוטה, הערכת דדליינים.
אם קבעתי לעצמי שעד תחילת שנת הלימודים הקרובה, אעשה ככה וככה ולא הספקתי אני יכול להעריך את זה עד ראש השנה, ואם עד ראש השנה לא הספקתי אני יכול להעריך את הרבליון הבא, ואם עד אז לא הספקתי אני תמיד יכול להעריך עד יומולדת 18 ואם עד אז לא אז אפשר עד סוף י"ב ואם עד אז לא... עד הצבא אני חייב...
איכשהו, כמו בכל רבלניון מצאתי את עצמי בלי דייט, אני אתנחם בהיותי קטין, שנה הבאה התירוץ יהיה "אני בבסיס"... ומי יודע אולי אחד החבר'ה יעלה איזה רעיון ספונטני ויזמין את כולם אליו פתאום.
שנה שעברה ביליתי את הערב בללמוד לתיאוריה, מצחיק שלפני חודש בערך רק נגמר לי המלווה (תקופת ההריון של הרשיון.) תאריך הלידה הרישמי הוא ה-2.2 (ופתאום איזה יופי, הוא הולך לבד...)
היו לי הספקים מרשימים השנה.
אמנם כתה י"א היתה שנה של בזבוז זמן וחמצן, הציונים שלי היו בכרשים ולא עשיתי שום דבר משמעותי עם עצמי, חוץ מלעבוד בסטימצקי בשבוע שלפני הבגרות בהיסטוריה, להוציא ציון טוב ולהרוויח קצת כסף (ממוצע סופי 82 יההה!)- טוב אז כן עשיתי משהו.
מיותר יהיה לציין את משא התעמולה האנטי-אימואי שהרצתי (אל תדאגו- בעצם כן תדדאגו אם אתם אימואים- זה לא נגמר)
מלבד זאת שיניתי הרבה מדעותי האישיות, הבנתי יותר דברים על עצמי.
תמיד ידעתי שאני פחדן, אף פעם לא היתי אמיץ מספיק להודות בזה.
תמיד טענתי שהשלטון צריך להיות נתון בידהם של החכמים, אך שיניתי את דעתי שהבנתי שקשה מאד לקבוע מי חכם ומי לא, משום שחכמה לא נמדדת בציוני בגרות ותארים אקדמאים.
מסתבר שאני בן אדם עקרוני. תמיד טענתי שיש לי עקרונות, אבל אף-פעם לא הכרזתי על עצמי כאדם עקרוני, רק כאל אדם בעל עקרונות.
חיזקתי דעות שלי שלא היתי בטוח בהן, ומצאתי דרכים לבסס את אלה שכבר קיימות. בכלל בעבר חייתי בתפישה בדלנית, אבל כיום כשאני מסתכל קדימה אני מתלבט בין עתיד אקדמאי ,קומי או פוליטי.
גיליתי זמרים חדשים והתחלתי לשמוע סגנונות מוסיקה שמעולם לא חשבתי שאשמע (מעולם לא אהבתי רוק במיוחד, אבל, הפתעה!).
למדתי קצת אקורדים, אתמול גם טאבים.
בכלל בשבועות האחרונים, עקב עומס שנוצר עלי התחלתי לארגן לעצמי לוח זמנים ואני ממש מרוצה ממנו.
אני חושב שעלי להודות לסמינרים בהם השתתפתי שעזרו לי לגלות את הדברים האלה.
לסיכום אני יכול להגיד שאת רוב הדברים המשמעותיים של השנה הבנתי רק בחודש האחרון שלה, וזה טוב כי ככה יש לי בסיס לשנה החדשה.
ואחרי חפירה מלוכלכת זו אני חייב לשבור עם בדיחה:
שתי פולניות יושבות על הטיטאניק.
הספינה נכנסת בקרחון.
פולניה 1: ג'ניה, אני חושבת שספינה טובעת.
פולניה 2: מה אכפת לך, זה שלך?
הפאנץ' של הבדיחה הוא מוטו לחיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
