כשאתה קטן "אליהו הנביא בא לבקר בפסח."
וכשאתה קטן "פיית השיניים תשאיר לך מתנה אם תשים את השן מתחת לכרית".
אבל גם כשאתה קטן עדיין "אין מפלצות מתחת למיטה".
וכשאתה קטן "עד שתיהיה גדול לא יהיה צבא.".
וכשאתה גדל אליהו הנביא לא בא לבקר, ופיית השיניים לא שמה כסף או מתנות, ואין מפלצות מתחת למיטה, ולצבא... אתה הולך!
"בכיף." אתה אומר, כי "רק 30% מהמתגייסים מגיעים ליחידות קרביות." -ואתה רגוע.
וכשאתה ממשיך לגדול, או שאתה חורג מהממוצע ואתה אחד מאותם 30% או שמשהו בסטטיסטיקה הזאת דפוק לגמרי.
וגם אחרי שאתה נכנס לתוך אותם 30% אין לך מה לדאוג, כי מעטים הם אלה שנהרגים.
אתמול קיבלתי את המנילה שאלון העדפות ליח"ש, ג-רוע.
אחרי שהבטיחו כי האופציה של מצ"ח תופיע לי בשאלון (שקרנים!) נאלצתי להישאר עם שלושה תפקידים שבאמת השם שלהם אומר לי משהו. (וזה כי חייבים לפחות שלושה).
מסתבר שאני היחיד שלא קיבל חוברת למילוי בדואר, דבר מוזר, אז התקשרתי ללשכת גיוס ב"ש ונחשו מה...
הודעה מוקלטת. סבבה, אבל איזו הודעה?
"לשכת גיוס באר שבע מאחלת לכם חג שמח (??). לא נוכל לענות לפניותיכם בתקופה הקרובה ונחזור רק לאחר החג ביום א' 23 לאפריל 2006".
לא, זו לא טעות הקלדה, זה אכן מה שנאמר, אני אחזור על זה שוב.
2006
2006
23 לאפריל, 2006.
איזה יופי! עם תקלות כאלה אני בטוח שאנשים ירוצו להפקיד את החיים שלהם בידיכם.
אני לא יודע אם זו תוצאה של: רשלנות, חוסר איכפתיות, צוות ממש-ממש דפוק (ודאי שדפוק, כי את הטובים שולחים לעזה.), סתם משהו זול ודרומי או פשוט בדיחה של החבר'ה.
ולא ויתרתי על התפקיד שאני רוצה, אני עדיין אתעקש ואנג'ס עד שאקבל לפחות מיון קד"ץ למה שאני רוצה, ובמקרה הגרוע: אני לא אעבור (אין סיכוי שאני לא עובר!).
ועד שאקבל תשובה אני יכול להגיד:
יאללה מוד"ש!!!
לעזאזאל! התחלתי לדבר בקיצורים, כל השנים האלה בצופים נמנעתי מהביטוים 'מחנ"ק', ו'שק"ש'.
ואז אמרו לי "מה תעשה בצבא?" אז היתי אומר "אדבר מהר." אבל כנראה שזה ניצח אותי, אני מדבר בקיצורים.
ואגב, מצטער שכל הפוסטים האחרונים הם על צבא כי זה פשוט משהו שממש מטריד אותי בתקופה האחרונה.
והנה פזמון שכתבתי בעצמי. יאללה ביי
אני אחיה לנצח.
שום דבר לא יהרוג אותי.
אולי כדור במצח.
לא תאונה, לא סרטן, אולי רק ערס מסוכן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
