שביל החלב שבשמיים
ודרך העפר
נושאים אלייך, אל הבית
את כל חלומותי מן המדבר.
ואז אנחנו שוב בשניים
בעיר יפה, לילית,
ומחזיקים את הידיים
כמו תמיד, כמו תמיד.
לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.
הרכב נח בתוך הרשת
כבר ישנים כולם,
ואת אל תוך פני לוחשת
את כל האהבות שבעולם.
ואז ידי אותך חובקת
מעבר מרחקים,
וכמה שקט, כמה שקט
ומחכים ומחכים...
לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.
הפוסט הקודם היה יותר בקטע של הומור... גם זה...
מצטער, כזה אני.
בכל אופן, זוכרים שכתבתי לפני שבוע שיצאתי לי לטיול על החוף? יפה.
אז שכחתי לציין את ארובות תחנת הכוח של אשקלון שראיתי מדרום.
ועכשיו אני נזכר כמה זה קרוב.
ככה או ככה.
אולמרט ביפן ואלו המחשבות שעוברות לו בראש:
"מממ סושי.".
"פיקאצ'ו מכת (אהוד) ברק!".
"גם אני רוצה להיות נינג'ה מגניבה!".
וזה מה שלא עובר לו בראש:
"עכשיו שאשקלון מופצצת בטח צריך בית חולים באשדוד".
אולמרט,
הנכדים שלי היו יכולים להיות עכשיו מתים אם היו בפצצות באשדוד!
או
אולמרט,
הבת שלי היתה יכולה להיות עכשיו בחיים אם לא היה בית חולים באשקלון!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
