אני חושב שכתבתי כבר פוסט מסוג זה בעבר, אבל אכתו שוב.
אם אני לא טועה זה נכתב ב-1 במאי 2007.
שאלתי את אבא שלי "למה קיים חג הפועלים?".
ואבא שלי ענה לי: "שמעת פעם על יום הבנקאי?"
"לא."
"יום הח"כ?".
"לא.".
"ועל יום הנכה? מרטין לותר קינג דיי (יום של שחורים)?".
"עליהם דווקא שמעתי.".
"כל מי שמסכן ואומלל מעניק לעצמו יום בשנה, לכם הבנקאים ועורכי הדין לא מקבלים יום.".
ובכן, אני לא רואה את האישה כיצור אומלל בכלל.
למעשה אני מאמין בשוויון בין המינים, אבל לצערי המונח 'פמיניזם' יותר מבטא את השתלטות האישה על החברה המודרנית, שזה דבר רע.
אז אני לא מבין מה נשים מקבלות ב-8 במרץ שהן לא מקבלות בימים אחרים?
שנה נוספת של שירות חובה?
לשלם מזונות לגרושים?
לסחוב משא כבד?
תמיד נראה לי שהרבה יותר קל להיות אישה.
נשים אשר עושות את הדברים הנ"ל כל השנה לא זקוקות ליום, אבל לאותן פרינססות שצריכות את הגבר תמיד לידן, גם היום לא יעזור, אותן צריך להשאיר נעולות במטבח.
ונקנח בציטוט של המורה שלי להיסטוריה מכתה י' (אישה במקצועה):
"המדינה הראשונה באירופה שנתנה זכות בחירה לנשים היתה ניו-זילנד."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
