לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פרצופו של תסכול


שמכעט ולא היו סביבך בנות, ואלה שהיו, היו מכונאיות טאנקים, אז כל בחורה שתפגוש באוטובוס נראת לך מלאך, גם הג'וניקיות שהמנות שמשרתות במטה הפיקוד. זה היה קשה

כשיש סביבך קרוב ל-70 בנים ועוד קומץ בנות, שאתה צריך לגרום להם לשים לב עליך ולא על האחרים, זה קשה עוד יותר.

כשאתה מצליח לתפוס מהן כל פעם שברירי שיחה וללקט עוד מידע זה אמור לעודד, עד שאתה מקבל את הסטירה.

"חבר שלי אמר לי.".

"אז חבר שלי לא יודע שאני חוזרת הביתה.".

"אז חבר שלי-".

 

אז מה אם אני יוצא פעם בשבועיים-שלושה, גם הוא יוצא ככה? "כן אבל הוא שריונר, ואתה סתם שוטר".

למה לכולם יש חבר פתאום?!?!! אה?!

למה זה תמיד ככה, ומתי שזה לא ככה זה "אני לא בנויה לקשר" במקרה הרע ובטוב "אני לסבית".

למה?!?!

כשאתה יוצא הביתה לבד, אחרי שבועיים שלא ראית בחורה אמיתית זה קשה, אבל כשאתה יוצא אחרי שאתה מוקף בבנות, של כולן יש מי שיחכה, שיש לך מלא בנים בחדר שאתה יודע שיש מי שתחלה להם ולך אין, זה עוד יותר קשה.

 

לזה אני קורא

תסכווווווווווווווווווול!!!!

 

נכתב על ידי , 23/10/2009 14:27   בקטגוריות צבא, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ראיתי עיר, בעצם חור, והיא עולה בשלל צבעי קשת, למרות שהכל שם צבוע בשחור ראיתי עיר, בעצם חור.


ראיתי עיר, בעצם חור.

 

 

לשם שינוי לא אכתוב היום על הקורס או על הצבא, אכתוב על נושא ישן נושן שהעליתי בעבר כמה פעמים.

 

תל אביב!

 

אתמול היתי צריך לפגוש ידידה שלי שגרה בגבעתיים, רק פעם אחת נסעתי כל-כך רחוק לבדי וזה היה כאספתי את אחי מהבית הישן שלו בר"ג (כפר נוסף שתיכף אדבר גם עליו).

אחרי שנכסתי לת"א, ונסעתי, נסעתי, נסעתי, בסופו של דבר טעיתי בדרך בה היתי אמור לנהוג, ומצאתי את עצמי יותר מהר במקום בו היתי אמור להיות: גבעתיים.

עכשיו היתי צריך למצוא מקום לעצור בו כדי לטלפן אליהל שאול איפה היא.

נכנסתי לרחוב חד סיטרי, החניה תפוסה משני הצצדים, אז אני ממשיך לסוע מקווה שעד סוף הרחוב יהיה מקום לעצור, וחשוב מזה להסתובב.

עוד לא יצאתי מהרחוב ואני נתקל בשלט "עריית תל-אביב-יפו.".

אהההה!!!!

מי המטומטם שהנדס את העיר/ערים הזאת/האלה??????!!!!!

הצלחתי להסתדר איכשהו, בלי פרסות או כיכרות ומצאתי את עצמי בקניון גבעתיים...

 

מאוחר יותר.

נסעתי לבית אחותי בכפר/מושבה/יישוב קהילתי קטן וחביב שנקרא רמת-גן.

ושוב אני מוצא את עצמי מחפש את הפנייה הנכונה ומבין שפספסתי אותה, הגושדנים הדפוקים האלה מעולם לא שמעו על פרסה, כי בכל חור אתה נתקע בזה

 

(n), זה אמור להראות בערך ככה - איסור פרסה.

בסוף הגעתי לבית של אחותי.

 

מאוחר יותר.

היתי צריך לאסוף את חבר שלי וחברה שלו מהבית שלה בת"א, והיא גרה ברחוב שיש עוד שלושה רחובות באותו השם באותו איזור, עד במצאתי את המקום יכולתי לירות בעצמי.

אתה רואה שלט עליו כתוב שם של רחוב, כנראה הרחוב שאותו אתה צריך, אבל העצים שהעירייה המזדרגגת תקעה שם מסתירים לך, אז אתה יושב על הנתי שפונה לאותו רחוב כדי להטיב לראות ו...

זה לא הרחוב הנכון, זויינת! אתה חייב לפנות כי לוחצים מאחוריך ואתה כבר בנתיב, והנתיב שממשיך ישר תפוס.

לא נורא נפנה ונעשה פרסה בסוף הרחוב.

 

אין פרסות בגושדן!!!

 

אחרי כל-כך הרבה התברבריות שיכלו להיפתר בפרסה אחת, הגעתי הביתה ב4 וחצי לפנות בוקר.

 

המסקנה שלי:

בבחירות הבאות באשדוד לסרי לוקח, כנראה, מה שואמר שלכאורה לצילקר לא יהיה מה לעשות.

לא!

גושדנים יקרים, על מנת לפתור את בעיית התעבורה המחורבנות שלכם תבחרו את צילקר לראש אחת מהערים/כפרים/מושבות/קיבוצים/יישובים קהילתיים קטנים וחביבים שלכם, הוא יסדר לכם כיכרות, מקומות לפרסה, מה שתרצו, חניות בחינם!!! רחובות דו-סטריים עם שני נתיבים.

 

אשדוד מחליפה ראש עיר - ד"ר לסרי.

 

תל-אביב מחליפה עיר - צילקר.

 

הרעש שוב צונח כאן בשמי הערב.

והכבישים- צואה, כמו לול תרנגולות.

ושמש אדומה ת'פיח מחממת

של הרחובות המזורגגים שבא לבכות

 

ראיתי עיר, בעצם חור

והיא עולה בשלל צבעי הקשת

למרות שהכל בה צבוע בשחור

ראיתי עיר, בעצם חור.

 

הנה זוחל קבצן מסמטאות בחושך

המבשר כל הזבל בשכונות

ומול פניו הוא מבקש, תיתן לו שקל

פתאום נפקחו עיניו מהקללות

 

ראיתי עיר, בעצם חור

והיא עולה בשלל צבעי הקשת

למרות שהכל בה צבוע בשחור

ראיתי עיר, בעצם חור.

 

כן השיר טעון שיפור, אבל למי יש כוח עכשיו

 

בדממת אשמורת אחרונה נושמת,
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר,
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת
למגעו החם, הרך של אור צעיר.

 

באמת שלא היה לי כוח

 

 

*זו הפעם הראונה שאני מכניס את התגית "שחרור קיטור"

נכתב על ידי , 11/10/2008 15:56   בקטגוריות תל אביב, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הזמן קצר והמלאכה... אינסופית.


היתי אתמול, יותר נכון, היום, ב-00:15 במסיבת גיוס של ידידה.

במקרה ראיתי במקום את הבת זונה! מסוכות, בלי קשר למסיבה.

ואז גם הגיע ההיא האחרונה.

כאילו, כוסאמכ! מישהו ממש מנסה לדרוך לי על הפצעים.

 

עוד חודש בדיוק גיוס... יש הרבה להספיק עד אז.

 

בינתיים צריך ללמוד למועד ב' במתמטיקה.

נכתב על ידי , 12/7/2008 12:16   בקטגוריות צבא, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בן זונה!!!! זאת אשמתו!


לפני שאני מתחיל, אני רוצה לאחל כמו "תמותו"-אים לכמה אנשים.

בנים שהם נצלים, חרמנים כרוניים, אלימים, מסוג הגבר המכה, ופוזאיסטית שמוצאים לנו שם רע ורק מקשים עלינו. פשוט בהמות!

 

בנים שהם פוזאיסטים מהסוג השני, ג'נטלמנים (בעעע) אלה שחייבים תמיד לשלם, לא מרביצים לבנות, חייבים תמיד להוכיח את עצמם בכמה טובים ו"אציליים" הם, גם אתם בהמות! למה צריך לסבך כל דבר ולהקשות.

 

עכשיו נחזור לעניין הפוסט.

היא.

הפעם זאת היא אחרת משתי ה'היא' שכתבתי לפני חצי שנה.

הפעם זאת ה-היא מהפסוט הזה, ומזה.

אז היה לנו ריב קטן, הינו ברוגז אחרי ששאלתי אותה כמה שאלות שהיא נעלבה מהן.

היה מדוכדך לגמרי, זה הטריד אותי בכל השנייה בימים האחרונים, לא הצלחתי ללמוד למבחנים, בין כל דקה של צחוקים עם החבר'ה היא עברה לי בראש.

אז אחרי שני סינונים מצידה (בוקר יום שלישי, צהרי יום רביעי), החליטה לקחת את עצמי בידיים.

הבנתי שאני די כבד אז עזבתי... וכתבתי לה מכתב.

זה מכתב שהשקעתי בו את נשמתי!

מספיק הכתב שלי לא ברור, כתבתי לאט, כל אות כמו ציור, כמו משיכה של מכחול, כאילו אני כותב יומן בסינית לדורות הבאים. כל טעות קטנה בדף אני מקבצ'ץ' וזורק, חושב 10 לפני שאני מעתיק כל מילה מהטיוטה, אולי זה פוגע, אולי זה מיותר, אולי זה מעליב.

פשוט כתבתי את כל הדברים שהיו יכולים להוות אי-הבנות בינינו והסברתי אותם.

כתבתי את כל מה שאני חושב וכל מה שחשוב לי.

ביקשתי מידידה שלי שתעביר לה אותו, היא אמרה שהיא לא פוגשת אותה בתדירויות משמ גבוהות, אבל היא תנסה.

 

אחרי שעתיים קיבלתי ממנה הודעה... היא קראה אותו... השלמנו...

משום מה, מה לא שמחתי מההחלטה הסופית, לא לזה ציפיתי... כן וכגודל הציפיות.

אבל פתאום מזה הוקל עלי, לא היתי מאושר אבל גם עצוב לא.

 

אבל עכשיו יש לי מישהו להאשים....

 

יא בן זונה!

לא אין לה חבר... היה לה... והוא די שבר לה את הלב, ככה שהיא לא מוכנה עדיין לקשר.

מה שאולי פחות עצוב, לדעתי, זאת היתה פרידה מהסגנון של "זה לא את זה אני."

הוא חזר בתשובה!

כוס אימו!

לא יכולת לעשות את זה לפני שנה?!

אה?!

להשאיר אותה לי!

(כמה אנוכי מצידי, עד לפני חודשיים וחצי בערך, לא ממש התעניינתי בה)

עכשיו הבן זונה, לא יעשה צבא, לא ישלם מיסים יחיה על חשבוני ובגללו אין לי אותה!

תתחתן בשידעך עם ילדה מכוערת בת 15 שיגזזו לה את השערות והיא תיהיה קרחת עם פאה או עם כיסוי ראש כל החיים ותרקב לך איפשהו במאה שערים  איזה מאה שערים? ברובע ז' יא חרא!

 

לפחות השלמנו

 

If you really want to know, she comes here a lot.
She just loves to hear the music and dance.
K13 is her favorite song.
If you play it, you might have a chance.
Tonight she's only sippin' white wine.
She's friendly, and fun-lovin' most of the time.

But don't ask her on a straight tequila night.
She'll start thinkin' about him, then she's ready to fight.
Blames her broken heart on every man in sight,
On a straight tequila night.

Here's a glass of Chablis, some quarters and change:
Maybe you can turn her love life around.
Then she won't need the salt or the lime anymore,
To shoot that old memory down.
Just remember her heart's on the mend,
If you ever come back to see her again.

Don't ask her on a straight tequila night.
She'll start thinkin' about him, then she's ready to fight.
Blames her broken heart on every man in sight,
On a straight tequila night.

Instrumental break.

Don't ask her on a straight tequila night.
She'll start thinkin' about him, then she's ready to fight.
Blames her broken heart on every man in sight,
On a straight tequila night.

Don't ask her on a straight tequila night.
She'll start thinkin' about him, then she's ready to fight.
Blames her broken heart on every man in sight,
On a straight tequila night.

נכתב על ידי , 5/7/2008 01:23   בקטגוריות שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני יורק על אמות המוסר שלכם!


ערב סיום י"ב אמור להיות חווייה בלתי נשכחת, רק בלתי נשכחת יכול להיות גם טראומתי.

עד עכשיו אני לא שומע כלום באוזן שמאל, ואם זה לא יעבור אני הולך להגיש תביעה.

 

לפני חושד במסיבה שאחרי ל"ג בעומר אנחנו ישבנו ביחד כל העבר והחזקנו ידיים, ערב שלם הקשבתי למה שהיה לה להגיד, אני אפילו זוכר את הרוב.

אידיוט!

היתה חצי שיכורה, במצב כזה יש את הקול אז בראש שאומר לך "היא לא ממש מודעת למעשים שלה, אל תנסה ללכת רחוק מדי.".

ואני כמו מפגר ישבתי, החזקתי לב את ביד בזמן שמישהו אחר כבר היה יכול לאנוס אותה.

חודש מאז היא רק לומדת ובחזרות למסיבת סיום הארורה הזאת, ואז בערב עצמו היא לא רק לא ממש מתה להיות בחברתי היא אפילו מתרחקת ומתעצבנת שאני שואל אם אנחנו נמשיך לאנשהו.

החלטתי פשוט לתת לה ספייס אותו ערב, שתעשה מה שבא לה. ובזמן הזה הלכתי לרקוד עם כמה בנות מהשכבה.

לא ממש יצא לי לראות אותה אותו ערב, חוץ מרגע אחד שיכולתי להיות בטוח שחברה שלה גוררת לשירותים.

אם זאת היתה היא בכלל? אם היא הקיאה? התעלפה? אין לי מושג- ואם כן אז מגיע לה!

אחר-כך יצא לי לראות את כל החברות שלה, אבל היא נעלמה.

 

היתי צריך לנצל אותה לפני כמו בן אדם נורמלי וזהו, כי בנות, אם הן לא חרמניות או שיכורות (זה לרוב בא ביחד) אתה אוויר בשבילם! ואחרי זה אומרים שלנו אין רגשות.

 

מוסר- זה חינוכי, זה מוסרי וזה לא משתלם!

נכתב על ידי , 1/7/2008 11:11   בקטגוריות מוסר, סיום י"ב, שחרור קיטור, בנות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)