לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שבוע בשטחים הגנובים


היתי השבוע במקום הכי נידח במדינת ישראל/פלסטין (תלוי את מי שואלים). כל-כך נידח שקיבלתי SMS שאומר לי שאני מועבר לרשתות הירדניות. גועל נפש, זו לא היתה עוד התנחלות שהשאלה על הלגיטמציה שלה תלויה באוויר, זה היה גרוע מזה. מאחז - קרקע גנובה.

זה לא משנה ההיבט הפוליטי, שלנו או של הפלסטינים, מה שבטוח השטח הזה לא שייך למתנחלים שהתשלטו עליו, הוא לא פרטי. מתנחלים מהסוג הזה הם בעצם בדואים, בונים איפה שבא להם, מניחים את הקרוואנים שלהם איפה שבא להם, חיים על גנרטורים ועל חשמל שלא מהמקום שלהם, כי הם לא מחוברים לתשתיות באופן חוקי, בקיצור פיראטים, ואנחנו בצה"ל, כמו מטומטים, שומרים עליהם.

היתי מאד ניטראלי מבחינה פוליטית לפני שהתגייסתי, אבל עם הזמן את מגלה את הכיעור הימני, הצביעות, הלקקנות, וזה במקרה של ימני אינטלגנט ברוב המקרה זה סתם אספסוף חמום מוח שחושב שזה מגניב להגיד "דה ליברמן!".

 

החבר'ה האלה לוקחים מפקדים בפעילותם השוטפת בבסיסים בשביל לשמור ולגבות את הפשעים שלהם, גם לא ממש אכפת להם מהחיילים, העיקר שיש שמירה. הרבש"ץ (שריף בשטחים), לא ראיתי אותו פעם אחת מאז שהגעתי, כל האוכל נקנה מכיסו של אחד הנגדים ששמר איתנו הוא אמר במילים האלה "רבש"ץ זה עבריין עם רשיונות, גונב אדמות פרטיות ומקבל גיבוי בטחוני. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה ובאמת שזה לא מעניין אותי, שיגורו כאן אם ממש בא להם, ויגדלו כאן את הילדים שלהם. אני רק רוצה לסיים את השבוע הזה בשקט ולעוף מפה."

בגלל שלא נפגשתי מעולם עם האחראי על היישוב הפיראטי מעולם לא ידעתי מה ההיסטוריה של הגזרה, מה הנהלים או על מה אני שומר ות'אמת שגם לא היה אכפת לי, שמירה עח עבריינים זה תפקיד השב"ס, לא של צה"ל.

 

הלקקנות הימנית. ימנתי תמיד מנסים לשחק אותה פטריותיים גדולים. באחת הפטרולים בלילה, באיש שהיה איתי בשמירה (לא גאון גדול, בלשון המעטה) התסכל על כל הדגלי ישראל שהתנופפו שם ואמר בצחוק "מה הם שמים במקום הזה דגלי ישראל, פאדיחות. שישימו דגלים של פלסטין" - למי שלא הבין, איזה ישראלי מתפאר ביישוב של קרראווים, פחונים ואדמת קק"ל/מנהל מקרקעי ישראל/רשות פלסטינית גנוב. אחת העמדות היתה לשמור על איזה גן ילדים, העמדה את משחק תופסת עם השמש כדי למצוא את המקום המוצל שעם הזמן מתחיל להיגמר. האמהות עוברות לקחת את הילדים מהגן. לרוב מתעלמים ממך, מדי פעם שואלים "מה נשמע?" אחת אפילו שאלה "היו קשות שמירות כאן?" - יא בת זונה! בחיים שלך לא החזק נשק, מכונה לייצור נוער גבעות. למשתמטות האלה אין זכות להקים בית על אדמה חוקית במדינת ישראל אז הן בונות אותו בצורה פיראטית ומסכנות אותנו בשביל זה. הנשים בהתנחלויות הן ללא ספק לקקניות וצבועות.

 

השמירה הראשונה בגן הילדים זעזע אותי. בהתחלה זה היה נחמד לראות את את כל הילדים הבלונדינים עם העיניים הכחולות- ילד איקאה בשפתינו. כשאני היתי הגיל הזה, או אפילו שנה-שנה וחצי מבוגר מהם היתי משחק עם החברים בגן בפוואר ריינג'רס ומפלצות מרושעות. אבל לא בזה שיחקו הילדים. יכולתי לשמוע את המילה 'ערבי', הם זרקו פריזבי לאוויר ויכולתי לשמוע אותם מדברים על להרוג. הם גם ביקשו מאחת הילדות בגן שתעזור להם להילחם בערבים. אוחרי כל זה הסרוגים אומרים שהחינוך שלהם טוב משלנו, הם לא שונים בהרבה משטיפת המוח בחמאסניקית. אז גם אני שיחקתי במשחק, שמו בישראל נקרא "מחבל נולד", כשאתה מבין על אילו ערכים הם גדלים, אתה יוצא מנקודת הנחה שהחמודי משם, זה שיושב לבד בפינה, מוזר לעומת שאר הילדים, הוא יהיה "ג'ק טייטל הבא.", והבחור שם, שיושב ולומד "ברוך גולדשטיין הבא." המקובל זה כמובן "מאיר כהנא" הבא, והילדה המקובלת זו "דניאלה וייס הבאה"... אה, יד שם, בין כל ילדי האיקאה האשכזנים, יש שם ילד תימני. ההן זה "יגעל עמיר הבא"?

 

האיש השמאלן בהיסטוריה אמר פעם

"חינוך זה נשק שהשפעתו תלויה במי שמחזיק אותו בידיו ובמי שהוא מכוון עליו."

נכתב על ידי , 19/6/2010 10:46   בקטגוריות צבא, תימני, צה"ל, פלסטין, פוליטיקה, ערבים, מתנחלים, מתנחל, ישראל, ימין, ימין קיצוני, ימנים, התנחלות, התנחלויות, אשכנזים, איו"ש, מחבלים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהוד ברק אובאמה


מה משותף בין השניים?

שניהם מייצגים את המחנות השמאלניים הגדולים של המדינות שלהם ושניהם... יפסידו בבחירות הקרובות.

 

מה שאני אוהב בפוליטיקה האמריקאית היא שהימנים הם באמת ימנים, ולא "אנחנו ימניים אבל נגדיל את קצבת הילדים".

אני מאד מזדהה עם המפלגה הרפובליקנית, למעשה אני מזדהה איתם יותר ממה שאני מזדהה עם כל מפלגה אחרת בארץ (בעיקר עם הזרם השמרני, למרות שאני אתאיסט).

אולי אפילו יום אחד אקים את "מפלגת הרפובליקה הציונית".

ותרצו או לא, התוצאות היו ידועות מזמן.

לא משנה מי ניצח בקרב הדמוקרטים.

אף אחד, כמה שנשמע שובניסטי ו/או גזעני, לא היה נותן לאישה ו/או לאדם שחור לקבל את המשרה של האיש הכי חזק בעולם.

אז למי ששאל למה קונדוליסה לא השתתפה, תחשבו לבד...

מקיין, לא רק שייכנס באמ-אמא של הטרור ויגדיל את התמיכה בישראל.

הוא הבטיח שהוא ייתפוס את ראש הממשלה של ישאל (שכנראה, לצערינו הרב, יהיה ביבי) מהביצים עד שהוא יפנה מאחזים בלתי-חוקיים (וכפי שהסברתי בפוסטים רבים קודמים, התנחלויות זה דבר מאד לא-ימני).

מה שאפשר לסכם ב:

הרבה כסף מהאמריקאים, תחמושת חדישה ומשוכללת, וחסכון של כסף וכוח אדם לנו על ידי פינוי ישובים או (או לפחות את אלה שהם לא חוקיים).

 

 

וסתם לידע הכללי הציבורי הרדנקי (redneck) שידועים לשמצה בתור דרומיים, אנטישמיים, בורים, הם חלק מציבור המצביעים של מקיין, והם מעדיפים יהודים שמחזקים את הכלכלה הקפיטליסטית האמריקאים מאשר המוסלמים שמפוצצים להם בניינים. ושלא נשכח את האבנגליסטים... שהם ממש אוהבים את ישראל.

 

זה הפוסט השלישי שלי היום.

ולמערכת ישרא-בלוג, אני ממש מאושר שאתם מכניסים נושאים פוליטיים לנושא החם, אבל לא נראה לי שלהרבה אנשים כאן ממש אכפת מהפוליטיקה האמריקאית.

נכתב על ידי , 4/6/2008 21:12   בקטגוריות פוליטיקה, רפובליקני, ציונות, ישראל, ארה"ב, ארצות הברית, מקיין  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכי לא ישראלי- זה כנראה אני.


יש כל-כך הרבה אייקוני תרבות במדינה הזאת, כל-כל הרבה סמלים שמייצגים אותנו, וכולם חרא.

ראיתי את שיר ה-60 שהיה בערוץ 11, ממש חרא שירים, חוץ מ"שיר הרעות" ו"עטור מצחך", פשוט חרא שירים.

אז מצטער שאני לא אוהב את "אני ואתה" ושאני גם לא אוהב את "רקמה אנושית" כנראה שאני לא מספיק ישראלי

 

אני גם שונא למנגל, אני אוהב את הבשר, אבל את הדלקת האש, הזמן שצריך לחכות, זה יכול להיות נצח, אני שונא מנגל! בכלל שונא להדליק אש.

 

ומכל סוגי הלחם שקיימים בעולם, מכולם, במקום לבחור את החלה, שמייצגת את העם היהודי, לקחנו את הדבר השני הכי דוחה אחרי לחם שיפון- פיתה.

 

אני שונא פיתות! זה מגעיל.

ופלאפל? אני לא יודע אם אני שונא את זה בגלל הפיתה שבתוכה שמים אותו, בגלל כל הדברים הנוספים ששמים איתם ביחד, וזה מנפח את זה בצורה כזאת שאי אפשר להכניס את זה לפה, או בגלל שאני פשוט שונא פלאפל.

 

חומוס- חומוס זה כמו פסיפלורה, ברגע שזה ייכחד מהעולם, ממש לא יהיה אכפת לי.

חומוס זה כמו סלט ששמים עם שניצל או עם הקבב, הוא גורם לוואי, מוסיף קצת "עניין" טעם אבלל ממש לא חשוב, וצריך למרוח שכבה דקה, דקה מאד, כי אז הטעם של החומחוס יהיה דומיננטי וזה יהיה מגעיל.

 

טחינה- הדבר היחיד הטוב שיוצא מטחיה, זה חלווה, חוץ מזה טחינה זה במילה אחת -דוחה.

 

אחרי שסיקרנו את הסמלים: פיתה, פלאפל, חומוס וטחינה, שהם דרך-אגב מאכלים ערביים, אני לא יודע איך הם הפכו לאוכל הלאומי של ישראל... אולי בגלל שאנחנו מדינת מהגרים ולא באמת מדינה בעלת לאום אתני.

ושימו לב, שלמרות שראשוני היישוב, והמייסדים, וכל מי שהקים פה את המדינה והמדינה הזאת, אפשר לומר שייכת לו באופן חוקי, אלה האשכנזים ושום מאכל אשכנזי הוא לא מאכל לאומי.

(ואחרי שיש להם טחינה, חומוס, פיתות, פלאפל וגם כנפה, איך מעזים השחורים האלה להגיד שהאוכל שלנו מגעיל?!?!!?!)

 

דבר נוסף שמאפיין ישראלים, הוא נדהיגה מחורבנת- אתמול היתי ביומולד באיזור התעשייה, שעה שאני מסתובב לחפש חנייה, כדי לא לחנות באדום-לבן, בגלל הבני זונות שחונים בדאבל.

 

הדחפות-  אומרים שזה מנהג מאד ישראלי, לי באופן אישי חושב שזה מנהג כלל עולמי של אידיוטים, ואולי לא.

אני תמיד האחרון שיורד מאוטובוס, או ממטוס.

למי יש כוח להידחף עם כל הטמבלים שחושבים שהתחנה תברח להם.

 

חדשות: מנהג פסיכומפתי כזה של ישאלים, של אבא שלי למשל, לצפות בכל מהדורות החדשות שמשדרים ביום, רק ההבדל שבין החדשות של שעה חמש לשעה חמש וחצי לא קרה כלום, אבל חייבים לצפות.

וכשיוצאים לפרסומות, מחפשים חדשות בערוץ אחר, אפילו שאלו אותם חדשות.

וכל הניוזהוליקים לא שמים לב שהכתבים מורחים את זה כדי להרוויח זמן, שבעצם אפשר לקרוא כל תה באינטרנט פעם אחת בצורה מתומצטת, נוחה, ולא רודפתץ רייטינג.

 

לסיכום, עשרת הסמילם הישראליים שצריך להחרים:

חומוס

פיתה

טחינה

פלאפל

חדשות מוגברת

הדחפות

שירים רבים כגון "אני ואתה"
מנגל

נהיגה חרא

ואחרון: קרוקס! מאיפה בא החרא הזה?

 

ומאחל ברכות לכל האירופאים, הערבים, הכושים, האסיאתיים והילידים של מדינתינו.

 

60

נכתב על ידי , 3/5/2008 13:23   בקטגוריות ישראל, ישאלי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שישים השירים הטובים בעשר שנות קיום מדינת ישראל! :)


אופס!

הכוונתי עשרת הטובים ב-60 שנות קיום... כאילו שלא הבנתם.

 

תמיד היתי מלכלך על המוסיקה הישראלית.

ישראלים גורעים באומנות, הסרטים שלנו משעאממים והזמרים אצילנו גרועים.

רק לאחרונה הסתכלתי לאחור ונזכרתי בסרטים כמו "אלכס חולה" אהבה או "גבעת חלפון אינה עונה"... אז יש לנו סרטים טובים, מה עם המוסיקה?

אני לרוב היתי שומע מוסיקת קאנטרי אמריקאית (או מוסיקת קאנטרי הונגרית) ופולקים של מדינות שונות כולל פולק יידיש.

לפני שבוע-שבועיים, התחלתי לשמוע בתדירות גבוהה יותר את הפלייליסט שנקרא Hebrew. המלא בשירים ישנים טובים וישראליים.

 

הורה ממטרה/ שושנה דמארי

מילים: יחיאל מוהר
לחן: משה וילנסקי

רן קילוח בצינור,
צינורות – עורקי הנגב,
זה דרכו של המזמור –
מן הברז אל הרגב
יעלו מימי תהום.
משאבה אומרת לחם!
נגב, נגב, מה מיום?
נגב, ממטרות עליך!

סובי, סובי, ממטרה, הי!
סובי, סובי, ממטרה,
לפזר פניני אורה,
סובי והתיזי מים!
עץ יריע בשדרה,
אדמה תיתן פריה
באין גשם משמיים.

המרחב כולו נצוד,
צינורות פרשו הרשת,
והנה סימן ואות,
בטיפין נראית הקשת,
ברית הפרח והניר,
ברית השקט והזמר,
ממטרה, שירך הוא שיר,
רנניהו, עד אין גמר.

סובי, סובי, ממטרה , הי...

 

שיירת הרוכבים
 

ביצוע: הדודאים
מילים: נעמי שמר
לחן: שמעון ישראלי

בין הרי הסלע הכהים
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.

לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים...

הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לקרת הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עם הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים...

קולו הקרב תם
ותותחיו נדם
ושבנו אל בתינו הטובים
אבל אל מול הרוח
כאיש אחד תנוע
תנוע לה שיירת הרוכבים

הם רוכבים ושרים,
בשבילי ההרים
אך השביל אל הים
לא יגיע לעולם...

 

הימים האחרים - להקת פיקוד מרכז

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
אשר מעבר להרים העשנים, הבוערים.
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים
עולים, באים מן הבקעה, יורדים אלינו מן ההרים,
צוחקים את האביב, האהבות, הנעורים
ואת הדברים אשר שכחנו כבר איך הם נראים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
את הימים האחרים.

נצא עוד לקראתם מתוך מבנים מחוררים,
מתוך המקלטים והשדות המשחירים,
נצאה על קביים מאורם מסונוורים,
מראש אנטנות מלחמה שרים כמו אלף ציפורים,
ונביט בהם קרוב, במבטים הבהירים
ומלוות את זימרתם גיטרות של אלף נערים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
גאים כמו פרקי תנ"ך, יפים כמו שיר השירים.
שוטפים כמו אשד במידבר, ורודים כמו שחר בהרים.
ימים של חסד ושלווה, ימים שקטים ומאושרים
ורק ביום ה"יזכור" , ברגעי ההרהורים,
נחזור ונספר הכל, ונספוד לבחורים.
ונשמע את קול האש, ואת מטח הכדורים,
ואת הקרב שהתחולל אז בתנופת האדירים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים.
וכשיבוא השקט, וימשול בשערים
וכל דברי ימינו אלה יחרטו בתוך הספרים,
נביט אז זה בזה במבטים המוזרים,
ונזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים


 
 

רוח שטות
ביצוע: יהורם גאון
מילים: אבי קורן
לחן: שמעון כהן
פתע את הברוש העיף הוא
ואת כל העיר הציף הוא
איזה רוח שטות
בשריקה צנח למטה
ופרץ ישר הביתה
סתם ללא רשות
איזה רוח, איזה רוח
הוא עושה מצב רוח
שתיפח רוחו
מן יצור כל כך פרוע
שתיקח אותו הרוח
ל... כל הרוחות.

בין עצי הגן עובר הוא
ועלים שם מפזר הוא
רוח של שטנים
ואתמול לקח הוא כובע
והעיף אותו לגובה
עד העננים.

איזה רוח...

כבר כולם אומרים לו רוח
תעשה קצת נחת רוח
ואל תתחצף
אבל הוא כזה גס רוח
מתחצף בצחוק פרוע
ורק מצפצף

איזה רוח...

הוא בכלל נורא גס רוח
מסתובב לו כבר שבוע
בין כל העצים.
ואישה אחת אמרה לי
שזה רוח לא נורמלי
רוח... פרצים!

איזה רוח...
 
רק בישראל-להקת חיל הים
מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש
כל העם במילואים
רק בישראל
מתנדבים עושים חיים
רק בישראל
הכרמל יורד לים
דיסקוטק נסגר מוקדם
רק בישראל

הקיבוץ והמושב
רק בישראל
ירושלים של זהב
רק בישראל
ילדים בגן חובה
כל אחד רוצה טובה
רק בישראל

התפוז הכי מתוק
רק בישראל
הירקון תמיד ירוק
רק בישראל
יום הולדת לאילן
וכינרת מול גולן
רק בישראל

כל אדם הוא בנאדם
רק בישראל
תקבל עצות חינם
רק בישראל
איזה יופי של מורל
כל אחד הוא ג'נרל
רק בישראל

צנחנים הם צנחנים
רק בישראל
טייסים הם טייסים
רק בישראל
לא ננום ולא נישן
התנדב לחיל הים
רק בישראל

שומר החומות (עומד על החומה) - להקת פיקוד מרכז
מילים: דן אלמגור
לחן: בני נגרי
אני עומד על החומה,
עומד בגשם לבדי
וכל העיר העתיקה,
מונחת לי על כף ידי,
אני מביט בה מאוהב.
אני עולה לכאן תמיד סתם להביט,
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד.

כן,כן
מי חלם אז בכיתה?
כשלמדנו לדקלם על חומותייך..
ירושליים,הפקדתי שומרים,
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.

אני עומד על החומה,
עומד מקשיב והקולות,
קולות השוק והמהומה,
קריאות רוכלים ועגלות,
הנה הוא קול המואזין,
הנה דילדול הפעמון,
אבל עליי להאזין,
אם אין שום נפץ של רימון.
אם אין שום נפץ של רימון.

כן,כן
מי חלם אז בכיתה?
כשלמדנו לדקלם על חומותייך..
ירושליים,הפקדתי שומרים,
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.

אני עומד על החומה,
רועד מקור ומסתכל,
הנה שקעה כבר החמה.
שומר מלילה מה מילל,
אור הירח במלואו.
שותף חומות ושערים,
מתי יבוא היום שבו,
לא נזדקק עוד לשומרים.

כן,כן
מי חלם אז בכיתה?
כשלמדנו לדקלם על חומותייך..
ירושליים,הפקדתי שומרים,
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.
שיום יגיע ואהיה אחד מהם

 

שארם א שייך - להקת פיקוד דרום
מילים: עמוס אטינגר
לחן: רפי גבאי

גדול הוא הלילה ולך מחייך
חזרנו עם בוקר אל שארם א-שייך
עברנו בלילה, בים ובהר
ובאנו עם בוקר אל תוך המיצר

את שארם א-שייך, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד

הים והמלח יראו את השיר
חזרנו אליכם, טיראן וסנפיר
אותם השמיים מעל לבבך
מיצר, ים ומים - את שארם א-שייך

את שארם א-שייך, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד

עולה לו הבוקר בחוף אלמוגים
עוברות שוב במים ספינות דייגים
יורד לו הערב, מביא עוד חלום
מביא על המים תקווה לשלום

את שארם א-שייך, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד

הוי, שארם א-שייך!

 

בוא אלינו לים - להקת חיל הים

מילים: דן אלמגור
לחן: יאיר רוזנבלום

שוב השמש השורפת
את כולנו משזפת
שוב השמש הבוערת
את המים מסנוורת
מסנוורת את המים
את כולנו משחימה היא
אך כשהיא דומם שוקעת
היא יפה היא משגעת -
כן!

בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים המרהיב הפרוע
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח.
איזו רוח מטורפת
על פנינו שוב צולפת
נחשולים היא מערמת
ומכה ומנהמת
איזו רוח מטרללת
את כולנו מטלטלת
נעמוד בפה פתוח
שוב לגמוע את הרוח - כן!

בוא אלינו...

בוא אל הסיפון ביחד
נתבונן במעוף השחף
נתנדנד יחדיו בקצב
מול גלים רוחות וקצף
עד מתי תוסיף לשבת
על החול ועל הזפת
כי לשבת כך בדוחק
לא בשביל אחד כמוך -
לא!

בוא אלינו...

 

מחר
ביצוע: נעמי שמר
מילים ולחן: נעמי שמר
מחר אולי נפליגה בספינות
מחוף אילת עד חוף שנהב
ועל המשחתות הישנות
יטעינו תפוחי זהב

כל זה אינו משל ולא חלום
זה נכון כאור בצהריים
כל זה יבוא מחר אם לא היום
ואם לא מחר אז מחרתיים

מחר אולי בכל המשעולים
ארי בעדר צאן ינהג
מחר יכו באלף ענבלים
המון פעמונים של חג

כל זה אינו משל ולא חלום...

מחר יקומו אלף שיכונים
ושיר יעוף במרפסות
ושלל כלניות וצבעונים
יעלו מתוך ההריסות

כל זה אינו משל ולא חלום...

מחר כשהצבא יפשוט מדיו
ליבנו יעבור לדום
אחר כל איש יבנה בשתי ידיו
את מה שהוא חלם היום

כל זה אינו משל ולא חלום...


 

בוא איתי אל הגליל

מילים: אהוד מנור
לחן: יאיר רוזנבלום

קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.

קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.

עם השמש הזורחת בחניתה
ושוקעת באכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב.

קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.

קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.

עם הרוח הנוגנת במצובה
ושורקת בעברון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.

קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.

קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.

גשם בראשית בכברי ובסער
וצולל בכרמיאל.
כי הגשם, כאן הגשם,
כאן הגשם, כאן הגשם - גשם אל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל.

בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.

בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.

על הדשא הצומח לו ברגבה
ומוריק ביחיעם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא, כאן הדשא עד עולם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם.

כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.

כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כן השמש, כאן השמש
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי אל הגליל.

נכתב על ידי , 30/3/2008 16:03   בקטגוריות שושנה דמארי, מוסיקה, מוזיקה, להקת פיקוד מרכז, הדודאים, יהורם גאון, ישראל, מוסיקה ישראלית, מוזיקה ישראלית, שירים ישראליים, להקת פיקוד דרום, להקת פיקוד מרכז, להקת חיל הים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)