לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יש לי מ-א-ז-נ-י-י-ם!


יש לי מאזניים, עוד מעט אני נוגע בשמיים.

 

לפני קצת יותר משנה, הגעתי להחלטה לאן אני רוצה להתגייס.

במשך כל השנה התגובות היו בהתאם:

 

מנייק?!

בראסו?!

כחול?!

מלשן!

וואו, אתה יודע  שזה בנזונה של דבר.

איכס! כומתה כחולה!

 

ותגובות פחות חיוביות כמו:

 

אין לך סיכוי להגיע לשם!

זה אחד לאלף.

אתה פרופיל 97, גם אם תגיע למשטרה בצאית אתה תסיים במקום אחר.

אין בכלל שום סיכוי שתיהיה במ.צ, אז למצ"ח אתה רוצה להגיע.

עדיף שתוותר ותלך לנ"מ.

אותך בכלל ייקחו לחי"ר.

 

אתמול מצאתי את עצמי עומד על במה, מול מפקד מצ"ח שהסיר את הבריסטול מהתג יחידה שלי וחף את הסמל שחיכיתי לו שנה שלמה... קצת יותר.

נגמר האין סיכוי, "מכאן והלאה, השמיים הם הגבול/ יש לי כנפיים" (מתוף "כנפיים"- להקת חי"א). "מכאן והלאה, לא כדאי להיות מסטול- יש לי מאזניים".

עכשיו אני שוטר צבאי באופן רישמי (גם את תהעודות קיבלתי אתמול).

אז חבר'ה לא לגעת סמים, לא לשתות מה זרים נותנים לכם לשתות, לא לבלוע כל מיני כדורים, לא לעלות על טרמפים, לא לדפוק נפקדיות, להיות מדוגמים, והכי חשוב לא להסתבך עם הכחולים.

 

עכשיו שהשגתי את מה שאני רוצה, אני הולך להפסיק לדבר על צבא, ולבר יותר על דברים כליים, כי סוף-סוף יש לי קצת חופש.

נכתב על ידי , 12/12/2008 08:56   בקטגוריות משטרה צבאית, צבא, מצ"ח, מלשן, מנייק  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המנייק באים!


אחרי שקראתי שני פוסטים אנטי החבר'ה בכחול.

אחרי שקראתי כתבה בוואללה על איזה נרקומן בדימוס.

הבנתי שהתמיד של החבר'ה האלה בקרשים, אם זה בגלל שהם נטפלים אל אזרחים בלי סיבה או בגלל מחדלים אני קורא לכולכם!

בתור בן אדם שחשב על תכנית של "משטרת נוער" בזמנו, ובתור בן אדם שמתכוון לעבוד שתחומים משטרתיים (אם קבע במ.צ נחשב קריירה משטרתית.) אני אומר:

תעזבו את החבר'ה בכחול!

 

בזמן השביתה היו מסתובבים שוטרים בפארקים ומחפשים התגודדויות של ילדים כדי לגרש אותם הביתה בוענה ש"השכנים התלוננו.".

הדבר דומה לאי הקופים 4 (אם מישהו שיחק) שבו אדמירל קאנר שולח פגז על כל מקום בו מתאספים למעלה משלושה פיראטים מהחשש שהם זוממים משהו.

אבל זה התפקיד שלהם!

שבועיים לאחר שגירשו אותנו, הדלקנו מדורה, מול הפארק על כמה דונמים של חול, הפארק כבר הפך נחלה לערסים.

ראינו שתי ניידות עוצרות ליד הפארק, מפנות ילדים, אבל אותנו לא פינו. כי לא היה להם חשש שנעשה משהו- מסקנה: הם באמת מעיפים ילדים כדי לא ידקרו.

 

ולאלה שמתעצבנים על העובדה שעוצרים אותם ברחוב לבדיקות (ת.ז/חוגרים)- אלה ההוראות.

אתם לא באים אל מג"בניק בטענות אחרי שהוא יורה בפלסטיני.

אתם לא באים אל מפעיל מזל"טים שמטיס לכם איזה מכשיר מרעיש באמצע הלילה.

אז מה אתם באים אל שוטרים בטענות.

 

לאותם זונות/נרקומנים/ונדליסטים, שהשוטרים נטפלים אליהם, תגידו תודה שאלה אותם שוטרים שכולם מתלוננים שהם לא עושים כלום, כי אם זה היה תלוי בי, גם אתם הייתם תלוים...

 

איפה באמת צריך לבוא בטענות?

אכיפת חוקים.

אני גר בעיר בה זונות-טרקטורנים נוסעים בעיר חופשי, אפילו שזה לא חוקי.

זונות אחרים שאני מאחל להם לקבל גידול בגרון בכל בוקר שאני קם חונים באדום-לבן.

בזה אין מי שיטפל.

לעיתים זה מחדלים שלהם, לעיתים זה מחסור אישורים מהעיירה.

תשלם מספיק לעירייה וגם השוטרים יהיו תחתיך.

ואני יכול להגיד את זה בוודאות כי אבא שלי עבד פעם בעירייה ויצא בפרוייקט של החרמת טרקטורונים בעיר. ללא האישרו שלו, יותר נכון היוזמה, למשטרה לא היה מה לעשות בעסק הזה.

לעיתים המחדלים נובעים מהסיבה שבמדינה דמוקרטית למשטרה אין כמעט כוח.

 

ואם עדיין מפריע לכם...

 

If you can't beat them, Join them

 



ושימותו בפרחחים.

נכתב על ידי , 7/4/2008 12:10   בקטגוריות משטרה, עירייה, מנייק  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)