מישהו מוכן להסביר לי, בבקשה, מאיפה באים השמות היצירתיים למאכלים.
כשתשאל מקומי בהונגריה "מה פירוש 'גולאש'" הוא יגיד רוטב אדום כזה, עם תפוחי אדמה ובשר בקר, ויש עוד כל מיני גרסאות עם תבלינים כאלה ואחרים.".
זה מביא אותי לכתוב את הפוסט הזה. פסוט שהקשר בינו לבין המציאות מקרי לחלוטין.
מרוקו 1531:
בבית מרוקאי יהודי, מתכוננים לקראת יציאת החג... לא תנחשו איזה...
האישה מבשלת ומגלה שאין לה בכלל תכניות לבישול.
"אע, משה!" צועקת האישה.
הבעל לא עונה.
היא בודקת שוב על המדף, אין בשר.
"אע משה!" צועקת עוד פעם.
"כן, כפרע, ז'ין עיניים, פרוטז'ות." עונה הבעל הקול עמום, לאחר ששומע אותה בקושי כי הוא כמה רחובות משם.
"מה לעשות לאכול?".
"כן, ז'ין," עונה לה הבעל.
"מה לעשות לאכול?" היא צועקת שוב מבעד למרחקים.
"כן כפרע, גם אני אוהב אותֶך".
"יא בן כחבע, מה להכין?!".
"הו, כפרע, יש כנפיים, וחיה כז'את שעוה "מו-מו" ז'ה, אז' בפלטה. היבנת?".
בגלל המרחק העצום, מבינה האישה "כנפיי ומו...פלטה."
אז היא מכינה מה שנראה לו כמו כנפה ומו-פלטה.
רומניה 1531: (זרקתי שנים באקראי, הם יצאו זהות בפוקס)
בכפר עני ושכוח, הגיע עגלה תוהה, הרכב לא נראה באופק, רק סוס עם עגלה, ובתוך העגלה שקים של חומר צמחי וצהוב שהגיע מ"הולם החדש".
כמובן שבאירוםה, לא ידעו אז מה זה תירס, והצמח (עם הרבה-הרבה דמיון) הזכיר חיטה, לקחו את הצמח אל הטוחן, שייעשה ממנו קמח.
לאחר מכן בישלו את הקמח (לא אפו, בישלו, רק עכשיו אני שם לב שממליגה מבשלים.).
בא ראש הכפר וטעם...
בא אישתו של ראש הכפר וטעמה...
"זה לא כמו הלחם שלי, זה אפילו לא אותה ליגה.".
"בטח שאותה ליגה." ענה הבעל, "זה אפילו האמא של הליגה, זה ממליגה.".
אני רואה שהפוסט לא זור לשום דבר מצחיק, אז אסיים בזה.
קניידאלאך:
הקניידלים היו מסדר אבירים יהודים שהיו יוצאים למסעות טבח, שחיטה וביזה בדרום בהם שחטו ג'ירפות, פילים, תנינים, מופלתות וספרדים.
זה הכל להיום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
