קודם על הבית.
הבית האמיתי
איפה שיש לי חדר, משלי! עם שגל אשדוד על קיר אחד ודגל רומניה על אחר.
איפה שיש בלאגן כשאני בא, וסדר כשאני חוזר
איפה שאני ישן שני לילות בשבוע-שבועיים.
מעולם לא עברתי דירה, ואני חושב שלעבור זה יהיה אחד הדברים הכי קשים בעולם, להיתחשב בעובדה שאני חי כאן מגיל 0 ומכיר כל דלת, כל חור בתקרה/רצפה/קיר. יודע את מבנה המפלסים של הבית בע"פ וכל פעם שאני מסתכל על אחד הקירות זה מפציץ בנוסטלגיה.
לקראת סוף י"א ההורים איימו לעבור למרכז בסוף השנה הבאה "אתה גם ככה תהיה בצבא, עדיף שיהיה לך קרוב להכל.".
מזל שהם לא עברו עדיין.
אני שונא את המרכז.
ועכשיו אני רוצה להתחשב בעובדה שאני רואה בית פעם בשבוע/שבועיים.
התכוונתי לכתוב את השיר הזה רק בסדיר, כשאראה איך המגורים שם, אבל המגורים בטירונות ובקורסים לא מי יודע מה.
המקלחות דפוקות, השירותים מועטים ומלא אנשים.
ועם את התקציב שמקבל החייל (10 שקל בחודש) מבזבזים על אופנועים כמובן, שכל שאר הכסף מוזרם, כמובן, לחי"א.
השיר "יה משטרתי מבוסס על מילות השיר "יא משלטי" של להקת פיקוד צפון.
יש מי שגר בצריף רעוע
יש מי שוכן בתוך ארמון
שלישי יש לו שיכון קבוע,
והרביעי גר בקרטון.
אך מה יש כאן להתווכח
היש שיכון דומה לזה?
גם לא שלמנו דמי מפתח
ומהברזים רק בוץ יוצא.
יא, יא משטרתי, ביתי שלי
וחרקים על הקירות
יא, יא מטבחי, יא מיטתי
ואזיקים וניידות.
נכון שאין בו , אין בו לוקסוס כלל
והקירור היחידי, הוא קור הלב
כי אין חשמל
על משטרתי (על משטרתי).
בחיל אוויר עכשיו קולנוע
וחומים שם המדים.
ואנו כאן צריכים לנוע.
לתת דוחות לחיילים.
אחד אבק בנעליים,
זה לא מדוגם, זה לא יפה,
שני נתן לגולנצ'יק
והוא עכשיו צריך רופא
יא, יא משטרתי, ביתי שלי..
לא במרכז עומד ביתנו,
דומה לבור או איזה כלוב
ויש שיכון יפה ממנו -
כי מתקלחים כאן בביוב.
על כן, על כן, נא אוהבינו
או נעזוק בחוזק יד,
כי אם תהיו רעים אלינו.
נדפוק לכם את השבת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
