והכוונה ליום מחלה, לא יום שלישי.
זה נשמע נעים ומחד לשבת בבית במקום להיות בבסיס, בלי האוכל המגעיל שאתה מקיא אחר-כך.
אבל גם כאן אני מקיא את האוכל!
אני יושב פה עם 38 מעלות, מת מקור, מרגיש כמו תלמידת אלפנה (לבוש במאתיים שכבות) ומתמרמר לעצמי משיעמום מול המסכים.
ונכי חשוב, השיעמום גורם לעליית הרוח הלירית, כמו בשמירה שכל הדכאון מתחיל לצוף ועולים לי שירי דכאון לראש, כך גם השימעום שבלהיות חולה.
ההבדל בין שירי הדכאון שלבין שירי ה-WTF נגרם על ידי ההזיות של 38 מעלות חום.
אופ-טל-גין
אופ-טל-גין.
איפה הוא?
האופטלגין.
עם עוגיות
או עם שקדים
בואו כולם
בואו כל הילדים.
איפה הוא
האופטלגין?
לא בסלסלה
ולא על המדף
אולי אראה טוב יותר
אם אעמוד על שרפשף.
אופ-טל-גין
אופ-טל-גין
איפה הוא
האופטלגין
לא רוצה
להיות חולה
עף ברוח
כמו... נייר טואלה (אה, רציתם שאני אגיד 'עלה')
איפה הוא
האופטלגין?
אל תצעק
זה לא יפה
הולכים עכשיו
לביקורופא
שלוש לבלוע
כדורים ביום
אולי ככה
נוריד את החום
אופ-טל-גין
אופ-טל-גין
איפה הוא
האופטלגין?
עם עוגיות
ועם שקדים
בואו כולם
בואו כל הילדים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
