†Swine Influenza†

היתי השבוע במקום הכי נידח במדינת ישראל/פלסטין (תלוי את מי שואלים). כל-כך נידח שקיבלתי SMS שאומר לי שאני מועבר לרשתות הירדניות. גועל נפש, זו לא היתה עוד התנחלות שהשאלה על הלגיטמציה שלה תלויה באוויר, זה היה גרוע מזה. מאחז - קרקע גנובה.

זה לא משנה ההיבט הפוליטי, שלנו או של הפלסטינים, מה שבטוח השטח הזה לא שייך למתנחלים שהתשלטו עליו, הוא לא פרטי. מתנחלים מהסוג הזה הם בעצם בדואים, בונים איפה שבא להם, מניחים את הקרוואנים שלהם איפה שבא להם, חיים על גנרטורים ועל חשמל שלא מהמקום שלהם, כי הם לא מחוברים לתשתיות באופן חוקי, בקיצור פיראטים, ואנחנו בצה"ל, כמו מטומטים, שומרים עליהם.

היתי מאד ניטראלי מבחינה פוליטית לפני שהתגייסתי, אבל עם הזמן את מגלה את הכיעור הימני, הצביעות, הלקקנות, וזה במקרה של ימני אינטלגנט ברוב המקרה זה סתם אספסוף חמום מוח שחושב שזה מגניב להגיד "דה ליברמן!".

החבר'ה האלה לוקחים מפקדים בפעילותם השוטפת בבסיסים בשביל לשמור ולגבות את הפשעים שלהם, גם לא ממש אכפת להם מהחיילים, העיקר שיש שמירה. הרבש"ץ (שריף בשטחים), לא ראיתי אותו פעם אחת מאז שהגעתי, כל האוכל נקנה מכיסו של אחד הנגדים ששמר איתנו הוא אמר במילים האלה "רבש"ץ זה עבריין עם רשיונות, גונב אדמות פרטיות ומקבל גיבוי בטחוני. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה ובאמת שזה לא מעניין אותי, שיגורו כאן אם ממש בא להם, ויגדלו כאן את הילדים שלהם. אני רק רוצה לסיים את השבוע הזה בשקט ולעוף מפה."

בגלל שלא נפגשתי מעולם עם האחראי על היישוב הפיראטי מעולם לא ידעתי מה ההיסטוריה של הגזרה, מה הנהלים או על מה אני שומר ות'אמת שגם לא היה אכפת לי, שמירה עח עבריינים זה תפקיד השב"ס, לא של צה"ל.

הלקקנות הימנית. ימנתי תמיד מנסים לשחק אותה פטריותיים גדולים. באחת הפטרולים בלילה, באיש שהיה איתי בשמירה (לא גאון גדול, בלשון המעטה) התסכל על כל הדגלי ישראל שהתנופפו שם ואמר בצחוק "מה הם שמים במקום הזה דגלי ישראל, פאדיחות. שישימו דגלים של פלסטין" - למי שלא הבין, איזה ישראלי מתפאר ביישוב של קרראווים, פחונים ואדמת קק"ל/מנהל מקרקעי ישראל/רשות פלסטינית גנוב. אחת העמדות היתה לשמור על איזה גן ילדים, העמדה את משחק תופסת עם השמש כדי למצוא את המקום המוצל שעם הזמן מתחיל להיגמר. האמהות עוברות לקחת את הילדים מהגן. לרוב מתעלמים ממך, מדי פעם שואלים "מה נשמע?" אחת אפילו שאלה "היו קשות שמירות כאן?" - יא בת זונה! בחיים שלך לא החזק נשק, מכונה לייצור נוער גבעות. למשתמטות האלה אין זכות להקים בית על אדמה חוקית במדינת ישראל אז הן בונות אותו בצורה פיראטית ומסכנות אותנו בשביל זה. הנשים בהתנחלויות הן ללא ספק לקקניות וצבועות.

השמירה הראשונה בגן הילדים זעזע אותי. בהתחלה זה היה נחמד לראות את את כל הילדים הבלונדינים עם העיניים הכחולות- ילד איקאה בשפתינו. כשאני היתי הגיל הזה, או אפילו שנה-שנה וחצי מבוגר מהם היתי משחק עם החברים בגן בפוואר ריינג'רס ומפלצות מרושעות. אבל לא בזה שיחקו הילדים. יכולתי לשמוע את המילה 'ערבי', הם זרקו פריזבי לאוויר ויכולתי לשמוע אותם מדברים על להרוג. הם גם ביקשו מאחת הילדות בגן שתעזור להם להילחם בערבים. אוחרי כל זה הסרוגים אומרים שהחינוך שלהם טוב משלנו, הם לא שונים בהרבה משטיפת המוח בחמאסניקית. אז גם אני שיחקתי במשחק, שמו בישראל נקרא "מחבל נולד", כשאתה מבין על אילו ערכים הם גדלים, אתה יוצא מנקודת הנחה שהחמודי משם, זה שיושב לבד בפינה, מוזר לעומת שאר הילדים, הוא יהיה "ג'ק טייטל הבא.", והבחור שם, שיושב ולומד "ברוך גולדשטיין הבא." המקובל זה כמובן "מאיר כהנא" הבא, והילדה המקובלת זו "דניאלה וייס הבאה"... אה, יד שם, בין כל ילדי האיקאה האשכזנים, יש שם ילד תימני. ההן זה "יגעל עמיר הבא"?

האיש השמאלן בהיסטוריה אמר פעם

"חינוך זה נשק שהשפעתו תלויה במי שמחזיק אותו בידיו ובמי שהוא מכוון עליו."

למעלה מ-24 שעות על הרגליים, מצאתי עצמי מבצע תפקידים הזויים, מבקר שלוש פעמים בבית חולים והכי חשוב - היתי כל הזה בבית!

לפני שאני מתחיל קצת בענייני במ"מ, אין לדבר על מבצע לפני/תוך כדי התרחשותו. אבל לאחר שהמצבע נודע בתקשורת העולמית כבר, וסביר להניח שהחבר'ה הולכים להתראיין, פלוס, העובדה שהקיפו אותי עיתונאים וצלמים בחלק מסויים של היום, יש על מה לדבר.

הכל התחיל מתישהו שבוע שעבר כשהאונייה הזאת יצא לדרכה.

"זה סתם אנשים." אמרו. "פציפיסטים.", "שמאלנים" - למרות שכשמדובר בפלסטינים הם תמיד ימניים. (אני ארחיב בפעם אחרת).

אז איך קרה שרודפי השלום החלו להכות ולבצע לינצ'ים - כמו שאמרתי ימין קיצוני פלסטיני, אפילו קומץ, קומץ של 40% מהנוכחים (ממש מעט) שהונהג על ידי פסיכי אחד, וסיימנו בפצועים (לנו( והרודים (להם).

יום חמישי בלילה התרוצצויות בבסיס שכללו המון עבודות שגרתיות שחייבות להתצבע בזמן מוגבל בתופסת עבודות שגרתיות של הבסיס עצמו והיערכות.

כוננות זה דבר הורג. במיוחד אחרי שמצאתי את עצמי שלחץ עבודות מטורף ו-24 שעות שלמות בלי אוכל.

שגרה זה טוב, מבצע זה טוב, כוננות זה מהשטן.

הרגתי כאילו אני במוצבים כמו ב"אם יש גן עדן" (אני לא מתיימר להיות קרבי, כן.) "מתי יוצאים?", "אני לא יכול!", "אני שמתגע פה!" כל זה שתפסנו כוננות בבסיס שהוא לא שלנו, ששמו שמור במערכת.

האניות עצמן התקלקלו והתגלו בהם פגמים ותקלות רבים. הם אומרים שזה בגללינו אבל ביננו כולם יודעים מה הסיבה - בנייה תורכית.

ראינו איך הבניינים שלהם עמידים ברעידות אדמה, שאנחנו נוסעים לחלץ מהן פצועים אחר-כך.

עכשיו לנמל, אני גר קרוב מאד לשם וההקפצה בשילי היתה מהבית - כיפחיים! כמו כן גם החזרה היתה הביתה... ממש יומיות.

כי מההשלטות עד הפריקה של הנושאים זה לקח יותר מ-24 שעות ללא שינה, ככה שזה בעצם יום.

האונייה הראשונה הגיע... מתח... אסור שייתקרבו אליה... אבל מה? בני ישראל סקרנים, צריכים להדחף לכן צריך להעמיד שתי שורות מחסומים ו-אף אחד לא נכנס! לא דובר צה"ל, עד שהם לא משיגים אישור, ולא בטחון מידע, שהעפנו אותם בבעיטה וגם חלק מחוקרים הפלצנים והחוצפנים של השב"כ - אלה שהמסתוריות גרמה להם לשכוח מהם נימוסים - ובסך הכל כל מי שמנה לעבור ואני אומר 'כן' - נכנס.

בסוף עזבתי את העמדה למשהו אחר - פינוי הפצועים לבתי חולים אלה שנעצרו ואלה שגורשו.

תרצו או לא, ישראל מדינה נאורה באופן יחסי, גלעט שליט חי עם עכברושים והחבר'ה האלה מאנייה (ידעו או לא ידעו על הנשק הקר שיש בה) קיבלו יחס של מלכים. אכלו מהאוכל שלנו, שתו מאותם מים שאנחנו שתינו ונסעו V.I.P לבתי חולים. צה"ל הואעדיין צבא מוסרי למרות הכל (באופן פרקטי בלבד, מבחינה תיאורטית כל החיילים שנתקלתי בהם היו מתים לשרוף את האנייה על כל נוסעיה.).

פצוע אחד, למרות שהיה פצוע עשה בעיות, מעולם לא נתקלתי בעצור/מעוכב שעושה בעיות לפני כן, זה היה משהו חדש.

המילה האחרונה ששמעתי מפצוע אחר אחרי שהסעתי אותם לבית חולים היתה "Thank you" - הם כנראה לא ציפו שחיילי צה"ל הציוניים וה"פאשיטיים" יישלחו אותם לבית חולים. בככל במהלך ה-24 שעות מצאתי את עצמי מבקר שלוש פעמים בבית חולים, פעם אחת שוחחתי איתם באנגלית. בפעם השנייה "רק ערבית ועברית." אמר לי השוטר שהעביר לנו את הפצוע. נאלצתי לגייס כל מה שלמדתי בתיכון "Asseyez ici", "bien" , "merci". הבחורים האחרונים היו בכלל קטסטרופה, דוברי תורכית ותורכית בלבד, נאלצתי לגייס מילים שאני מכיר שחופפות מרומנית, בסוף התקשרתי ל'תורכי' שידבב לי אותם. "טרקע! איך אומרים לחץ דם בתורכית?".

לדעתי המבצע סוכם בכשלון -

1) תדמיתי מבחלינה הומאנית, כל הרעיון שעומד מאחוריו (כי יצאנו מנקודת הנחה שאלו פעיליל שלום) - כשלון.

2) תדמיתי מבחינת צבאית והרתעתית, לוחמי סיירת מובחרת (שהיו די חסרי אונים למען האמת, לא באשמתם, סיירת או לא, 600 איש!) מקבלים מכות רצח ומאבדים נשק.

3) האונייה הזאת, אפשר לומר היתה סוג של סוס טרויאני, למזלינו נשק חם לא היה עליה.

4) והכי גרוע, נפצעו לנו חיילים, ועוד במבצע שהיה אמור להיות בלי פגע באדם אחד.

יישמע טיפשי מצדכם, אבל אני עדיין חושב שרבים מחברי המשט הונעו מתוך תמימות ולא מתוך רוע. הם לא יודעים מה זה חמאס, הם חושבים שזה ארגון צדקה, אוכלים עם כפית את הבולשיט של השלטון הפלסטיני שאונס את האזרחים שלו, וגם מחצית מההספקה ההומאניטארית הוא גונב. אבל אנחנו טובים מהם, וניסיתי להסביר את זה לנהגים שהסיעו אותנו אתמול (נהגם לא חבר'ה חכמים, בלשון המעטה.) מה שהכי מעצבן אותם זה שאנחנו טובים ואדיבים אליהם, הם מחפשים את החייל הקלגס, את הישראלי הציוני הרשע, אל תתנו להם את זה!

אתה יכול לחסל 100 מחבלים באיו"ש, למנוע מגע פיגוע בירושלים ורצח בת"א, אבל זה לא נקרא להילחם למען המולדת, כי הם לא המולדת ולא הבית.

עדיף לתפוס כייס רחוב באשדוד ממאה מחבלים בחברון.

סוף-סוף יש קצת אקשן בגזרת הבית.

כל הטחינה הזאת, כל הטירוף הזה, ואת רוב העבודה אפשר להגיד שעשיתי מהבית (תצחקו, תצחקו על זה שאני כפרי ולא גר שם עכשיו!).

Kastrvets:This is blasphemy! This is retardation !

Lokum: Retardation ? THIS IS TURKY!

כשאתה פוגש בן אדם שלא פגשת מזמן, או כשאתה מכיר אדם חדש אתה שואל שאלות רגילות: מי? מאיפה? בן כמה? ומה עושה? כאשר מישהו בגילך אתה מצפה לתשובה מסויימת. הבחורה האחרונה ששאלתי אמרה "בצבא, כמו כולם בגילי." למרות שיש חריגים. לעיתים אתה שומע מישהו מדבר על הלימודים. "עתודאי?" אתה שואל.

אז לאותה בחורה השבתי שזה לא נכון לכל מי שבגילה. "ישנם חיילים, ישנים עתודאים ויש... יש טינופת.". כבר נתקלתי בלא מעט, ממש אתמול היתי באירוע שחבר שלי קיבל הזמנה אליו מאחד כזה.

המסיבה היתה כמו סצינה מסרט גותי מוזר, עם אנשים מוזרים, כאלה שרק בסרטים אתה רואה, אולי, משהו פריקי לחלוטין, היה שם מישהו שממש נראה כמו דמות של סשא ברון כהן. "הוא מבצלאל" אמר הארגנטינאי, "הוא נראה כמו אחד", אנשים בטווחי גילאים שעד 35 לפחות, במחסן נטוש שלא שייך לאף-אחד ולא אורגן עם אף-אחד, ללא אבטחה או סלקציה, אפילו תעודות זהות לא בדקנו לפני שחילקו/מכרו אלכוהול (אני באופן אישי העדפתי לא לגעת בשום דבר שם, אפילו לבוא במגע עם הקירות והאנשים הגעיל אותי.) מוסיקה, עם אפשר לקרוא לזה ככה, הכי מחורבנת ששמעתי בחיים שלי.

"רוב החבר'ה פה הם כאלה." הוא אמר.

"טינופות?".

"21 נפשי למיניהם.".

"אתה יודע מה עושים למשוגעים במדינות מתוקנות, נכון?... יתד לפה, יתד לפה ורצוי גם אחת לפה.." הצבעתי על שלוש נקודות בראש לי. הפרדת אונות של המוח.

אז אני באמת לא יודע מה טבעם או טיבם של האנשים שהיו שם, למעט אחד מהם, הוא ידעתי בוודאות שיצא מהצבא באמצע השירות לא יודע באילו אמצעים, מה שבטוח כשרים הם לא היו. בדומה לו עוד איזה אוליגערס מטומטם אחד שלמד איתי בשכבה והפדיק ללמוד בכתה י'. כרגע הבן זונה גר בשכונה שלי, השמועות אומרות שיצא על נפשי, אז למה הוא חופשי, מקומם של פסיכים זה בבית משוגעים! אולי הוא לא באמת משוגע, ויותר כאב לי לראות את הרכב של המליין הלא-משכיל, פרזיט, משתמט, שמזיין לכולם בשכל על דת ומזמין את כולם לשיעורים של הרב בן ה-20, יונתן - כוסאומו משתמט מסריח- סבן,  לראות את הרכב היקר שלו עם דגלי ישראל ביום האצמעות... בן זונה!

ממש השבוע הסענו למעצר בן זונה כזה, הסוג הגרוע של הטינופות, משתמט כזה שלא רצה להתגייס ועשה הכל כדי לא לעשות את זה. בדרך למעצר בבקו"ם שמענו אותו מקלל "כוסאומו הרצל! בן גוריון השרמוטה!", אנשים שאני מזמין בחום לעוף מפה!

סוג נוסף של טינופת הוא הסרבן, להבדיל מהמשתמט, הסרבן לא נע מכח הבדלנות ועקרון "המדינה על ה*** שלי," אלא מכוח אידיאולוגי כלשהו. הםא טובים רק במעט מהמשתמטים בזה שניתן להעריך את הדבקות בעקרונות שיש להם. בינהם ניתן למצוא את הפציפיסטים שהקימו פולחן לכבודם באתר פרופיל חדש (תקראו ותקיאו, הקריאה על אחריותכם), למזלינו אין הרבה כאלה, ובייני"שים מחורבנים מישיבות הסדר ומהשטחים.

את הפציפיסטים אני לא מבין, אחרי הכל, למרות הרבה תקלות שיש בצה"ל, הצבא עצמו עדיין צבא שלום. אתה רואה את זה לפי הערכים שהצבא בנוי עליו, מה שאתה מקבל ממפקדים ואתה מעביר לפקודים, למרות שהם עצמם לא תמיד מאמינים בזה, הנאמנות למערכת נשארת בתוכם והם כן מעבירים את התפיסה שאומר "כמה שפחות שימוש בנשק". כמו שבן גוריון אמר "נשק הוא הקללה שלנו.". חיילים חמומי מוח והדק נכנסים לכלא.

הפציפיסטים הם פשוט בורים, ללא ספק, בורחים מהלא-נודע.

את רוב זמני אני מבלה באיו"ש, השבוע עברתי ליד התנחלות, את שמה אני לא זוכר, אבל בתחנת האוטובוס ראיתי את השלט הבא.

הנאמנות למדינה שומרת את ארץ ישראל כולה לשומרי החוק.

ואתה? שלח עכשיו SMS ל 100 עם המילה שפוי שם מלא, מקום מגורים וגיל.

שמכעט ולא היו סביבך בנות, ואלה שהיו, היו מכונאיות טאנקים, אז כל בחורה שתפגוש באוטובוס נראת לך מלאך, גם הג'וניקיות שהמנות שמשרתות במטה הפיקוד. זה היה קשה

כשיש סביבך קרוב ל-70 בנים ועוד קומץ בנות, שאתה צריך לגרום להם לשים לב עליך ולא על האחרים, זה קשה עוד יותר.

כשאתה מצליח לתפוס מהן כל פעם שברירי שיחה וללקט עוד מידע זה אמור לעודד, עד שאתה מקבל את הסטירה.

"חבר שלי אמר לי.".

"אז חבר שלי לא יודע שאני חוזרת הביתה.".

"אז חבר שלי-".

אז מה אם אני יוצא פעם בשבועיים-שלושה, גם הוא יוצא ככה? "כן אבל הוא שריונר, ואתה סתם שוטר".

למה לכולם יש חבר פתאום?!?!! אה?!

למה זה תמיד ככה, ומתי שזה לא ככה זה "אני לא בנויה לקשר" במקרה הרע ובטוב "אני לסבית".

למה?!?!

כשאתה יוצא הביתה לבד, אחרי שבועיים שלא ראית בחורה אמיתית זה קשה, אבל כשאתה יוצא אחרי שאתה מוקף בבנות, של כולן יש מי שיחכה, שיש לך מלא בנים בחדר שאתה יודע שיש מי שתחלה להם ולך אין, זה עוד יותר קשה.

לזה אני קורא

תסכווווווווווווווווווול!!!!