לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

זאג ניט קיין מאל ("אל-נא תאמר") -שיר הפרטיזנים


ביצוע: שמעון ישראלי מילים: הירש גליק לחן: דימיטרי פוקרס גירסה עברית: אברהם שלונסקי

 

אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה את אור היום הסתירו שמי העננה זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא ומצעדינו עוד ירעים אנחנו פה מארץ התמר עד ירכתי כפורים אנחנו פה במכאובות ויסורים ובאשר טיפת דמנו שם נגרה הלא ינוב עוד עוז רוחנו בגבורה עמוד השחר על יומנו אור יהל עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל אך אם חלילה יאחר לבוא האור כמו סיסמא יהא השיר מדור לדור בכתב הדם והעופרת הוא נכתב הוא לא שירת ציפור הדרור והמרחב כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם יחדיו שרוהו ונגאנים בידם על כן, אל נא תאמר דרכי האחרונה...
נכתב על ידי , 30/4/2008 21:34   בקטגוריות יידיש, פרטיזנים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Nerd Wars- Episode IV: A New Joke


Long, long ago. In a far, far away city...

 

NERD

WARS

Episode IV

A New Joke

The emos are getting doubled.

An advanced version of the common Emo-Poser is exist- sadder, much more pathetic and deadly- the Emotinal Hardcore.

Arnon Zukerman, the nerd is still working in his laboratory in order to find an antidote to the emo-plague.

Patru Anescu, the Romanian Vuzvuz and Janek Bokuvsky, the Polish Vuzvuz were kidnapped by two Emotional Hardcores to the nearby moon  Errr... town Gan-Yavne.

A group of several emo-kids were chasing the two Yiddish-kites, while a group of few Arses attacked them from the other side.

Meanwhile, Matiash the Hungarian and Andre the Czech were looking for the junky-kids who drank the MCR to bring them back to Zukerman's lab.

Matiash and Andre are not aware to the fact that their friend Janek bacem an emo-kid... Now Janek's and Patru's life are about to be ended by a pick-up-track...

נכתב על ידי , 10/12/2007 21:20   בקטגוריות emo, anti emo alliance, anti emo, אימו, אשכנזים, ג'אנקי בויס, ג'אנקי גירלס, ווזווז, חננה, חננות, יידיש, מושב, ערס, ערסים, צ'כי, רומני, פולני, הונגרי, גן יבנה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



The Revenge of The Hardcore -part 5: חדר קטן


פעם קודמת עזבנו את ידינו פטרו אנסקו בעודו צועד ברחובות אשדוד כדי למצוא את יאנק.

בדרכו דקך על חומר עיסתי ודביק , הלא הוא, הרגל הכרושה של יאנק. למרה ההפתעה, יאנק עצמו לא נראה בסביבה.

בעודו נאבק בחומר הצמיגי, שק הונח על ראשו ועיוור אותו, פטרו נזרק לרכב והרגיש את המנוע המאיץ.

 

השק הוסר מראשו של פטרו, הוא ישב על כסא בחדר מגורים, ידיו ורגליו כפותות.

החדר היה מכוסה בפוסטרים של להקות אימו.

ארון בגדים מעץ לבן, שגם עליו נתלה פוסטר שחור ומכוער עמד לימינו.

בין הארון לקיר שמולו היה חלון, מכוסה בוילון שחור.

המנורה התלויה מהתקרה דלקה.

בפינה אחרת של החדר עמד שולחן שנראה כלא-שייך, עליו היה מונח הכינור של פטרו.

לשמאלו ישב, כפות לכסא, יאנק בוקבסקי.

"הם יהרגו אותנו הפריקים האלה! יהרגו!" הוא אמר.

"שטויות נצא מז-".

פטרו לא סיים את המפשט ודלת החדר נפתחה.

תמר נכנסה מלווה באימו גבוה.

כעת לא לבשה את בגדי הזונה שלבשה קודם, עכשיו היתה לבושה בחולצה שחורה צמודה, סקיני ג'ינס וחגורה ורודה מעוטרת גולגולות שחורות.

"אימו פוזר!" צרח יאנק בבהלה. "איך הם הצליחו לעשות את זה? הם ידועים כרכיכות של החברה.".

תמר התקרבה אל יאנק וסטרה לו.

"אני לא פוזרית!".

יאנק ההמום לא הבין מהיכן זה הגיע, לקבל סטירה, מאימו?

"אני אימושנל הארדקור!".

"אז את כן אימואית." אמר פטרו.

"כן.".

"ואת לא פוזרית.".

"לא.".

פטרו הבין את ה'הגיון' מאחורי דבריה של תמר.

"ואת גם לא זונה?".

"לא.".

"ואת בעצם היית שתולה מלכתחילה.".

כן. אתה חושב שהיפי המחשש והרוסי היו נותנים לי להיכנס אם לא היתי אומרת להם שאני זונה. אתה חכם יחסית לחזיר קפיטליסטי.".

"למה?".

"יש שני דברים שמפריעים לי: האחד, אימו-פוזרים, וונאבי אימואים שממשיכים להתרבות בגלל עודף של יצירת החומר הכימי הזה שנתת לנו לשתות. השני, ילדים מסריחים כמוך שעולים לנו על הגב ועושים מזה רווח. אתה בעצם הזונה כאן, לא אני.".

"ומה את רוצה לעשות לי?".

"שום דבר. בינתיים.".

האימו שנכנס יחד עם תמר סחב תיק ממנו הוציא כמה ממתקים, כוסות חד פעמיים ובקבוק קולה.

הוא הניח את הכל על השולחן הקטן שהיה בחדר.

"למקרה שתצליחו להחלץ." אמרה תמר עם חיוך נקמני. "יש לםכ כאן קצת אוכל.".

שני האימואים עזבו את החדר והשאירו את הווזווזים לבדם.

"אני אומר לך אנחנו נמות!" המשיך יאנק עם נבואות הזעם.

"היפי! חשישניק! סטלן! מטומטם! אני אומר לך יאנק, אני הולך לתפוס את הפיס-אוף-שיט הזה ולעקור לו את הראסטות מהקרקפת, שגם אותה אני אעקור לו.".

"תגיד פטרו, מה זה הארדקור?".

"אימוציונל הארדקור. זה שלב מתקדם של האימו. הם מתחילים כאימו פוזרים שמתמרמרים על חייהם שהם טובים כביכול, בשלב ההארדקור הם הופכים להיות עצובים יותר וממורמרים, הם מתחילים גם להאמין לבולשיטים של עצמם, הארדקור הוא אחד שכבר חתך או ניסה לחתוך את הורידים שלו לפחות פעם אחת. הקטע האבסורדי בכל זה הוא שההארדקור מתייחסים אל הפוזרים, שכמותם היו לא מזמן, כזבל והצגה בשביל צומי.".

"גרסא מתקדמת של אימו?".

"כן, תתייחס אל זה כאל אימו וארכי-אימו.".

בעוד פטרו מדבר הוא היר את החבלים מידיו ואז התיר את הקשרים שעל רגליו.

"אנחנו עדיין צריכים לצאת מפה, ולדעת איפה אנחנו, כי משהו אומר לי שאנחנו לא באשדוד.".

"איך אתה-?".

"יש דבר אחד שאני יכול להגיד על שני האימואים אלה, זה שהם לא היו בצופים.".

"כי הם אימואים..."

"גם נכון, וכופתים כמו אימואים.".

תוך כמה דקות כמה יאנק יצא מהחבלים.

"עכשיו צריך לצאת מהבית לפני שהאימואית הנקמנית תשים לב.".

פטרו ניגש אל הדלת, הניח את ידו באיטיות על הידית וסיבב אותה.

"נעול." הוא אמר.

"אוי בושה-מוי!" אמר יאנק, "הם הולכים להרעיב אותנו פה למוות.".

"לא היתי בונה על זה." אמר פטרו כאשר הסתכל על ערימת הממתקים המונחת על השולחן.

שקית במבמה ושקית דובונים היו ריקות כבר וכך גם חצי בקבוק קולה.

רעש נשמע מבחוץ, רעש של מפתח במנעול.

פטרו הניח מהר את כוס הקולה שלו אותה רוקן כבר 4 פעמים.

"מהר יאנק." אמר הרומני, "הם הולכים לפתוח את הדלת זו הזדמנות מושלמת לברוח... בשפירה שלי לשלוש.".

-"איינץ!".

קליק נשמע מכיוון המנעול- המנעול פתוח.

-"צויין!".

הידית החלה להסתובב והדלת נפתחה לאיטה.

פטרו חיכה שהיא תפתח מספיק כדי שהשניים יוכלו לבור.

-"דריי!".

פטרו רץ לכיוון היציאה.

האימו הגבוה שהיה שם קדום, ההוא עם העגיל בשפה והחור-תחת באוזן תפס אותו ודחף אותו חזרה פנימה.

"אני רואה שהצלחתם להשתחרר." אמרה תמר שנכנסה מיד אחרי האימו.

"יאנק בוא יש לנו- ויי-דה-מינה!". ("אוי ואבוי ברומנית").

פטרו ראה את יאנק יושב ונשען על השולחן, מסתכל סביב.

"חדר מגניב זה." אמר הפולני. "כל-כך... כל-כך-".

"הארדקור." השלימה אותו תמר.

"כן." השלים יאנק.

"מה עשית לו?!" צעק פטרו על תמר ואחז אותה הכוח בחולצתה.

"קודם כל, תעזוב אותי! דבר שני, אני לא עשיתי כלום זה ה-MCR שנתתה לי לסטאס ולאה. כרגע אתה ויאנק שתיתם מאותו חומר שהופך את כולם לאימואים.".

"ויי-דה-מינה! ויי-דה-מינה!" חזר פטרו. "בקרוב גם אני אהפוך ליצור מצועצע כזה, לא!".... "אבל למה יאנק?" הוא שאל כאשר שינה את טונו לטון של רחמים. "הוא חף-מפשע. שותה רק מבקבוקים, זה לא מגיע לו.".

"לסטאס וללאה זה הגיע? להפוך אותם לפוזרים, שישקיעו את חייהם בהצגות של סבל מדומה ולגרום לחברה לשנוא אותנו, ההארדקורים האמיתיים בגלל זה. אתה חושב שלי זה הגיע? כל הסבל שאני סובלת כעת.".

"לפי ה-DVD והטלוויזיה שתלוים מהתקרה של החדר שלך, את לא נראת לי בן אדם סובל.".

"הארנק מלא." אמר פתאום יאנק בצורה פואטית. "אך הלב ריק.".

"תשתוק! תשתוק!" צער עליו פטרו. "יש לך אמא שאוהבת אותך! את לא בן אדם עני, יש לך חברים ובחורה שאוהבת אות- טוב את השאר יש לך!".

"האמא הקורבע, רוצה רק בן רופא.".

"יפה יאנק. אמא שלך רוצה שאתה תיהיה משהו שאתה לא רוצה להיות. אולי תחותך...".

"חחח. מטומטמת." צחק פטרו "יאנק רוצה לחיות לנצח. זו השאיפה הכי גדולה שלו.".

האימו שם סכין גילוח על הרצפה והחליק אותה לעבר יאנק.

פטרו, שלא שם לב כי עזב את תמר, רץ מיד להרחיק את הסכין מיד חברו.

"אני למבינה את זה.". אמרה תמר. "פיס שתה מהחומר, ואתה שתית מהחומר, איך אתה צוחק עכשיו?".

פטרו בדיוק התכופף להרים את סכין הגילוח לפני שיאנק יעשה משהו מטופש.

"הו! הכאב, הכאב הוא חבר-".

"פיס הוא חשישניק מטומטם." הסביר פטרו. "מעשן כל מיני עשבים שממיבים לו את המוח וכך לכימיקל אין השפעה עליו, בגלל שהוא כבר מושפע ממשהו אחר.".

"ומה איתך? אתה מעשן?".

"לא!".

"אז איך...?".

-"והאפלה שוב סוגרת עלי".

"די כבר!" צעק פטרו, נמאס לווזווז מהשירים המסריחים שיאנק התחיל להמציא בזה הרגע.

הוא היה חייב לשיר שיר שמח כדי לשנות את קו המחשבה שלו.

"הבה נגילה, הבה נגילה הבה...".

"מה אלה השירים הדפוקים האלה?"

"מוכרחים להיות שמייח, מוכרחים להיות שמייח!..טשיריבים, טשיריבום, טשיריבים-בום-בום-בום-בום-בובום...".

"מספיק עם הזבל הזה!".

"יו זעס א מחייע, מאר צוקעניס זיין, איי א פאגעניגן, איז א רומאניש ויין... איי רומניע! רומניע!".

"מספיק עם שירי מורשת אשכזנית, אני שונאת את המורשת שלי!".

"רומייייניע!".

"די!".

"את אשכנזיה?" שאל פטרו כשהפסיר לשיר פתאום.

"כן. אבא רוסי, אמא פולניה.".

"ואתה?" פנה פטרו אל האימו השני.

"גרמני.".

פטרו התחיל פתאום לצחוק.

"מה אתה צוחק?" התעצבנה תמר.

"אתה אמור להפוך לפוזר, להתבכיין בצער מזויף.".

פטרו רק המשיך לצחוק.

"איש חכם אמר פעם של- MCR אין השפעה על גנים מסויימים.".

"מה?" שאלה תמר.

"ראיתם פעם אימו רומני?".

"הבן זונה חסין!" צעק האימו.

פטרו התקרב אל השולחן והרים את כינורו והשאר הדברים שהיו לו שם.

"אז הוא לא חסין לזה-".

תמר הוציאה פלאפון דור שלישי מכיסה והחלה להשמיע שירי פאנק.

"Dute la draco!" צעק פטרו כאשר רעש צורם עבר דרך אוזניו.

פטרו תפס ביד אחת את צווארון חולצתו של יאנק שישב ונהנה מהמוסיקה, ביד השנייה הוא תפס את אחד הכסאות ורץ לעבר היציאה כאשר ידיו מאיימות לפגוע בשני האימואים.

לתמר וחברה לא נותר אלא לפנות לו את הדרך.

הוא ירד במהירות במדרגות (כן, זה בית שתי קומות) וחיפש את הדלת החוצה.

בסוף הגיע אל חצר כאשר יאנק הוא נגרר בעקבותיו ושואל שאלות בסגנון "מה הטעם?".

הם הגיעו לרחוב.

פטרו חיפש רמז למקום המצאו, שמות הרחובות לא תרמו לו.

הוא חיפש גגות של בניינים גבוהים איתם בהם ניתן להיעזר, אך כל הבתים היו בתי קרקע.

"רחוב מצדה?" שאל פטרו, כאשר מצדה שלט של רחוב אותו הוא מכיר.

אך הרחוב לא נראה כפי שזכר.

"יאנק, אנחנו לא באשדוד.".

"אשדוד זה ממש לא הארדקור." הסביר הפולני.

"נקווה שזה יישאר ככה.".

"גם גן יבנה לא-".

"גן יבנה?".

"כן, כבר אמרתי לך, אנחנו בגן יבנה.".

"מתי אמרת? לא חשוב, צריך למצוא דרך לצאת מכאן לפני ש-הארדקורים!".

פטרו משך את יאנק איתו הרחק מקבוצת האימואים המתקרבת.

"ערסים!" צעק פתאום יאנק.

"אני שונא אותם!".

ממש לידם ישבה קבוצה של שלושה ערסים תימנים.

"טאקט יאנק! טאקט.".

זה היה מאוחר, הערסים כבר שמעו, כל אחד שולף אולר או סכין ומתחיך לרוץ אחריהם.

מצד אחד של הרחוב ערסים מהצד השני- אימואים.

כל שנשאר לעשות הוא לרוץ לרוחב הרחוב.

פטרו משך משך את יאנק אל הכביש ואז ראה את זוג הפנסים המאירים עליו חזק.

כעת, כאשר הפך יאנק לאימו, לא אמר את משפטיו הרגילים כמו "אוי בושה מוי!" ו-"אוי ויי זמיר!", אפשר לאמר כי ציפה לרגע בו יידרס על ידי רכב כבד...

 

http://www.youtube.com/watch?v=5vxGNsSYg5Q

 

http://www.youtube.com/watch?v=tAigH8oiYMY&feature=related

נכתב על ידי , 10/12/2007 09:14   בקטגוריות anti emo, anti emo alliance, emo, אשדוד, אשכנזים, היפים, ווזווז, יידיש, לבנים, מוזיקה, מוסיקה, מושב, פולני, ערסים, ערס, תימני, רומני, סמים, גן יבנה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נקמת ההארדקור -חלק 4: כימיקאל רומאנס


"הם מכניסים דמעות גותיות לתוך המבחנה" הסביר ארנון צוקרמן החננה.

"לאק שחור, איפור שחור לעיניים, קצוות שרופים, תמציט ביסקסואליות, חוברת של שירה דכאונית ודיסקים עם אוסף של מוסיקה גרועה, בנוסף למוסיקה שהם משמיעים לחומר.".

"ועל כל זה עלית באמצעות ניתוח המרכיבים?" שאל מתיאש המבולבל.

"בשביל זה יש מחשב.".

"ויקיפדיה?" שאל פטרו.

"בכל אופן אלו הם המרכיבים ליצירת ה-MCR או בשמו הפחות נפוץ שיקוי האימותרפיה.".

"ואיך זה נוגע אלינו?" שאל יאנק.

"אם נוכל להפוך את המרכיבים, נצליח ליצור נוגדן.".

"איך אפשר להפוך לאק שחור ואיפור שחור לעיניים?" שאל אנדריי.

"צריך מצוא דברים טובים, דברים גבריים ודברים שמחים.".

"חוברת קומיקס של מארבל." אמר אנדריי.

"כן, זה יכול לעבוד.".

"דיסק של מוסיקה קלאסית." אמר מתיאש.

"יש לך?".

"לא כאן.".

"מה עוד גברי?" שאל צורקמן.

"מחשבון גראפי?" שאל יאנק.

"זה גברי, אבל לא מספיק.".

"אולי אקדח." הציע אנדריי.

"תביא!".

"אין לי.".

"ספר תרגילים בפיסיקה," התיע מתיאש.

"GPS." היתה הצעתו של פטרו.

"רגל כרושה!" אמר פתאום יאנק.

"מה?!" נבהלו כולם.

"צריך להיות ממש גבר בשביל להצליח לאכול את זה.".

"בסדר יאנק," הסכים צוקרמן בציניות. "לך הביתה ותביא לנו רגל כרושה.".

"מאיפה הוא מביא את הדברים האלה תמיד?" שאל ארנון כשיאנק יצא.

"לך תדע," אמר אנדריי. "הוא שותה קריסטל מנטה.".

"טוב מצאנו פתרון לאיפור השחור, שזה יהיה חוברת קומיקס של מרבל. ותחליף לביסקסואליות יכול להיות לפי דעתי ספר פיסיקה כמו שמתיאש אמר. עכשיו רק צריך תחליף למוסיקה גרועה.".

"אלביס!" זרק אנדריי.

"מוצרט!" נגד אותו מתיאש.

"יש לכם כאן את הדסיקים?".

"יש לי כאן כמה דסיקים." אמר פטרו והוציא קייס מהתיק.

"אוסף גוספל ו- Hayseed Dixie?" שאל החננה שלא הבין מה זה.

"הייסיד זה בלוגראס, משהו שאפשר לעשות עם כינור, וגוספל: יש שם להקות כמו האחים סטאטלר או שירים של The Kandells ועוד כל מיני דברים שמחים.".

"חסר לנו רק תחליף לחוברת שירה דכאונית, שזה מן הסתם יהיה ספרון בדיחות.".

"ומה עם הקצוות השרופים?" שאל אנדריי.

"אני עוד חושב על זה. בינתיים לכו תראו מה נסגר אם החוסים של פטרו.".

 

הארבעה יצאו מהמרתף.

הלכו לכיוון המרתף של פטרו.

פטרו דפק את הסיסמא שלו ושל פיס.

אף-אחד לא ענה בצד השני.

"הוא עוד פעם מסטול!" אמר פטרו שהתחיל להתעצבן. "פיזדה-מאטה!" הוא צעק על הדלת.

"אין לך את המפתח של המקום הזה?" שאל מתיאש.

"יש לי אבל הבריח.".

"פיס! פיסדה!" התחיל לצעוק פטרו על הדלת.

פטרו כבר התחיל להתייאש.

"יש לי פה חומר טוב... מסיני.".

כעבור דקה נשמע בריח הדלת זז והדלת נפתחה.

פיס עמד מנגד, ריח מסריח שוב יצא מהבית ועיניו אדומות שוב.

"אה, זה אתה פטרו. חשבתי שזה משטרה.".

"בגלל זה הוא פותח לסוחרי שמים מסיני." לחש אנדריי למתיאש. "שלומפ!".

"איפה כולם?" צעק פטרו כאשר נכנס פנימה.

"איפה מי?".

"כולם!" צעק פטרו.

"איפה סטאס, לאה, הזונה? איפה הם?".

"לא יפה לקרוא לה 'זונה' יש לה שם.".

"לא אכפת לי! לאן הם הלכו?".

"הלכו עם תמרה."

"מי זו תמרה?!" צעק עליו פטרו.

"לא תמרה, תמר, הסיומת היתה בטעות.".

"אני מניח שלא נוציא שום דבר מהסטלן הזה. בואו!".

פטרו יצא מהר מהמרתף.

"למה כל-כך לחוץ לנו למצוא אותם?" שאל אנדריי.

"אני מפסיד עליהם כסף. ואנחנו עדיין לא בטוחים מה ההשפעות של הכימיקל, ואנחנו צריכים לנסות עליהם את הנוגדן. כרגע יש לנו שלושה שפני נסיונות רצים חופשיים. אנדריי, אתה מבין בזונות-".

"אמא'שך!".

"סתם, אני צוחק. אתה מבין באימואים, לך למקום שבו הם נמצאים הרבה ותבדוק אם שלושתם שם, מתיאש אתה תלך לספר את זה לארנון.".

"מי מינה אותך למנהיג?".

"לך כבר!" אני אמצא את יאנק ואז נלך לחפש... איפשהו".

פטרו פשוט רץ לכיוון ביתו עד בנתקלה רגלו בדבר אשר ממנו לא יכל להוציא אותה.

"שיט! מדוזת יבשה!" הוא התחיל לצעוק כאשר רפש אפור-שקוף נצד לכף רגלו.

לא רחוק מהחומר היה מגש זרוק

"זו לא מדוזה." עצר לרגע פטרו.

"זו רגל - רגל כרושה!" והתחיל לנער את החומר מהנעל שלו לפני שגם רגלו תיהיה כרושה.

"אם זה פה, אז איפה יאנק?".

לפתע הכל נעשה שחור, יאנק הרגיש את עצמו נזרק לרכב ושמע את רעש המנוע הנוסע...

 

 

נכתב על ידי , 3/12/2007 12:06   בקטגוריות anti emo, anti emo alliance, bluegrass, country, emo, elvis presley, gospel, אימו, אלביס פרסלי, בלוגראס, ג'אנקי גירלס, ג'אנקי בויס, הומור, הונגרי, היפים, ווזווז, חננה, יידיש, כימיה, מוזיקה, מוסיקה, סמים, פאנק, פולני, צ'כי, קאנטרי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלחמת החננות: פרק 3- חלק 3: הוצא מכיוון


אנו ממשיכים עם סיפורו של פטרו אנסקו, הווזווז הרומני.

בפרק הקודם ראינו את המקלט בו חיים ילדים עזובים תחת חסותו של פטרו.

 

"יש חדש זאכרמן?" שאל פטרו כאשר נכנס לתוך מקלט בביתו של חבר.

"זה צוקרמן,".

"זה יותר מסובך משחשבתי." הסביר החננה כאשר בחן את המבחנה ולא שלח מבט אל פטרו.

"ובכן?".

צוקרמן הכניס קיסם אזניים לתוך המבחנה והוציא אותו.

"קח תריח," הוא אמר לפטרו והושיט לו את הקיסם.

פטרו הריח את הקיסם ולא הבין לאן החננה מנסה לכוון אותו.

"סיליקון," הסביר החננה. "אותו סיליקון שממנו מכינים דיסקים להקלטה.".

"מה אתה רוצה להגיד בזה?".

"מעורבת בזה יותר מסתם כימיה, הם משמיעים את הדיסק במכשיר כלשהו ואז מעבירים דרכו את הכימיקל.".

"אז בוא נעשה את זה.".

"צריך בשביל את הלייזר המסוים שקורא דיסקים, ואני לא הולך להקריב את המחשב שלי... ומה מה שאתה היית צריך לחקור בשביל מתיאש.".

"אני עובד על זה.".

 

"אני מקווה שאתה מתקדם יפה, פטרו." אמר לו מתיאש כאשר הלכו הוא, פטרו, אנדריי ויאנק לעבר המרתף בו שומר פטרו על החוסים.

פטרו הקיש מספר פעמים על הדלת, זו היתה ססימתם של פטרו ופיס.

תשובה מהצד השני לא היתה רעש רעש שהדהד.

פטרו הקיש בשנית.

"פיס?" שאל פטרו שהחל להילחץ.

"פיס!".

"הכנסת לפה מישהו שקורא לעצמו 'פיס'?" שאל מתיאש, "כמה פתטי.".

הדלת נפתחה, פיס בעל הראסטות החומות עמד בכניסה ופניו מעוותות בגועל.

ריח נוראי מלווה במעט עשן יצא מהמרתף.

"טוב שבאת! פטרו," הוא התנפל עליו.

"אמרנו בלי חיבוקים!".

"שוב עישנת את הדבר הזה?" שאל פטרו שריח הגיע לנחיריו.

"תפסיק את זה! זה נוראי.".

קולות יצאו מהרומקלים המחוברים לדיסקמן בו התנגן הדיסק של כימיקל רומאנס.

"תפסיק את זה!" הפציר בו פיס.

"זה נורא!" אמר יאנק שעמד מאחורה.

"חברים חדשים?" שאל פיס.

"לא עכשיו!" אמר פטרו להיפי ונכנס לתוך המרתף המסריח.

הוא ניגש אל הדיסקמן ולחץ על כפתור העצירה.

"למה הפסקת פטרו?" שאל סטאס "ממש אהבנו את זה!".

"כן, זה היה מעולה. תודה פטרו." אמר לאה כאשר דמעות בעיניה.

"אני רואה שממש נהנתם." אמר פטרו שניסה לנשום כמה שפחות כדי לא להריח את האוויר.

הוא יכל לראות שסטאס ולאה נראו מדוכדכים ומדוכאים יותר מהפעם הקודמת בה הוא ראה אותם.

"חברים חדשים?" שאל סטאס.

"לא" השיב פטרו.

הוא יכל לראות שהבקבוק אשר נתן להם לא היה שם.

"שתיתם הכל?" שאל פטרו.

"כן." השיבה לו הילדה החדשה שישבה על הספה ונראתה בדיוק כמו שנראתה לפני-כן.

"מתיאש," אמר פטרו. "שים לב לזה.".

פטרו הוציא את הכינור שאותו דאג להביא מביתו והחל לסובב את השיניים המכוונות את המיתרים ללא כל מטרה.

"אתה מוציא אותו מכיוון?" שאל אנדריי "למה?".

פטרו הרים את הקשת שלו והחל לנגן בצורה אקראית על הכינור.

הרעש הצורם גרם לכולם לצעוק עליו שישתיק את זה.

"אני לא מבין את זה.".

"לא מבין מה?" אל מתיאש.

"הכימיקל, זה אמור לגרום להם לאהוב זבל?".

"איזה כימיקל?" שאל פיס בצורה אדישה.

"כימיקל... 'כימיקל רומאנס'.".

"למה באמת הבאת את הזבל הזה?".

"חשבתי שזה טוב.".

לאה וסטאס הפעילו את הדיסקמן שוב.

"לא, אני מצטער.". אמר פטרו. "אני אצטרך לקחת אותו חזרה.".

"את הדיסק?" נבהלו לאה וסטאס.

"לא, את הדיסקמן.".

"לא!" בכה סטאס שהיה קשוח עד לפני כמה ימים. "אתה לא יכול לעשות את זה.".

"זה שלי." אמר פטרו. "מצטער.".

פטרו הפסיק את הרעשים לפני שהיה מאוחר והכניס את הדיסקמן לתיקו.

"פטרו," לחש לו יאנק. "דאס מקום איז פארשטונקען.".

"טוב, ביי.".

הרביעייה יצאה מהמרתף.

"מי זו הילדה?" שאל אנדריי שהסתקרן.

"סתם, זונה." אמר פטרו.

"קורבע!" צעק יאנק. "אוי ויי זמיר.".

"היא מפרנסת אותי יפה." הסביר פטרו.

"גיטע, פימפ." אמר מתיאש.

"אתם לא מבינים," אמר פטרו "הרעש הזה מהדיסק, הלהקה הזאת שנקראת כימיקל רומאנס. הם מתפרנסים מלחרבן, כמו 'היהודים' או אביב גפן. פשוט מפליצים לתוך המיקרופון ועושים בוכטות. אבל להם יש דרך אחרת. בעוד אביב גפן והיהודים פשוט תופסים אנשים עם טעם רע במוסיקה, הם פשוט משנים לך את הטעם לפי צרכיהם. זה גאוני! נפיץ עוד בקבוקים של MCR ואז נקים להקת חרא משלנו, נעשה מליונים.".

"ואז מה?" שאל מתיאש שלא אהב את הרעיון בכלל. "תהפוך להיות מאותם אלה שאתה שונא.".

"שונא אותם, אוהב אותם. הם מתעשרים אני לא.".

"יש דרכים מתורבות יותר להתעשר." אמר יאנק.

"ואתה לא יכול לנגן מוסיקת פאנק עם כינור." הוסיף אנדריי.

"זה לא משנה כרגע." קטע מתיאש את כולם. "מה ארנון גילה?".

"צוקרמן," אמר פטרו "הוא חושב שהוא יודע איך מכינים את ה MCR, אולי הוא יצליח להכין נוגדן, או לחלופין חומר דומה. הוא צריך בשביל זה את הדיקסמן".

"אז בואו ניתן לו את זה כבר.".

וכך עשו הרביעייה את דרכם אל המרתף של ארנון צוקרמן החננה.

נכתב על ידי , 2/12/2007 16:31   בקטגוריות anti emo, anti emo alliance, emo, אימו, אשדוד, ג'אנקי בויס, ג'אנקי גירלס, הונגרי, ווזווז, חננה, חננות, יידיש, כימיה, מוזיקה, מוסיקה, פולנים, פולני, צ'כי, רומני, תורת הקבוצות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)