לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שבוע בשטחים הגנובים


היתי השבוע במקום הכי נידח במדינת ישראל/פלסטין (תלוי את מי שואלים). כל-כך נידח שקיבלתי SMS שאומר לי שאני מועבר לרשתות הירדניות. גועל נפש, זו לא היתה עוד התנחלות שהשאלה על הלגיטמציה שלה תלויה באוויר, זה היה גרוע מזה. מאחז - קרקע גנובה.

זה לא משנה ההיבט הפוליטי, שלנו או של הפלסטינים, מה שבטוח השטח הזה לא שייך למתנחלים שהתשלטו עליו, הוא לא פרטי. מתנחלים מהסוג הזה הם בעצם בדואים, בונים איפה שבא להם, מניחים את הקרוואנים שלהם איפה שבא להם, חיים על גנרטורים ועל חשמל שלא מהמקום שלהם, כי הם לא מחוברים לתשתיות באופן חוקי, בקיצור פיראטים, ואנחנו בצה"ל, כמו מטומטים, שומרים עליהם.

היתי מאד ניטראלי מבחינה פוליטית לפני שהתגייסתי, אבל עם הזמן את מגלה את הכיעור הימני, הצביעות, הלקקנות, וזה במקרה של ימני אינטלגנט ברוב המקרה זה סתם אספסוף חמום מוח שחושב שזה מגניב להגיד "דה ליברמן!".

 

החבר'ה האלה לוקחים מפקדים בפעילותם השוטפת בבסיסים בשביל לשמור ולגבות את הפשעים שלהם, גם לא ממש אכפת להם מהחיילים, העיקר שיש שמירה. הרבש"ץ (שריף בשטחים), לא ראיתי אותו פעם אחת מאז שהגעתי, כל האוכל נקנה מכיסו של אחד הנגדים ששמר איתנו הוא אמר במילים האלה "רבש"ץ זה עבריין עם רשיונות, גונב אדמות פרטיות ומקבל גיבוי בטחוני. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה ובאמת שזה לא מעניין אותי, שיגורו כאן אם ממש בא להם, ויגדלו כאן את הילדים שלהם. אני רק רוצה לסיים את השבוע הזה בשקט ולעוף מפה."

בגלל שלא נפגשתי מעולם עם האחראי על היישוב הפיראטי מעולם לא ידעתי מה ההיסטוריה של הגזרה, מה הנהלים או על מה אני שומר ות'אמת שגם לא היה אכפת לי, שמירה עח עבריינים זה תפקיד השב"ס, לא של צה"ל.

 

הלקקנות הימנית. ימנתי תמיד מנסים לשחק אותה פטריותיים גדולים. באחת הפטרולים בלילה, באיש שהיה איתי בשמירה (לא גאון גדול, בלשון המעטה) התסכל על כל הדגלי ישראל שהתנופפו שם ואמר בצחוק "מה הם שמים במקום הזה דגלי ישראל, פאדיחות. שישימו דגלים של פלסטין" - למי שלא הבין, איזה ישראלי מתפאר ביישוב של קרראווים, פחונים ואדמת קק"ל/מנהל מקרקעי ישראל/רשות פלסטינית גנוב. אחת העמדות היתה לשמור על איזה גן ילדים, העמדה את משחק תופסת עם השמש כדי למצוא את המקום המוצל שעם הזמן מתחיל להיגמר. האמהות עוברות לקחת את הילדים מהגן. לרוב מתעלמים ממך, מדי פעם שואלים "מה נשמע?" אחת אפילו שאלה "היו קשות שמירות כאן?" - יא בת זונה! בחיים שלך לא החזק נשק, מכונה לייצור נוער גבעות. למשתמטות האלה אין זכות להקים בית על אדמה חוקית במדינת ישראל אז הן בונות אותו בצורה פיראטית ומסכנות אותנו בשביל זה. הנשים בהתנחלויות הן ללא ספק לקקניות וצבועות.

 

השמירה הראשונה בגן הילדים זעזע אותי. בהתחלה זה היה נחמד לראות את את כל הילדים הבלונדינים עם העיניים הכחולות- ילד איקאה בשפתינו. כשאני היתי הגיל הזה, או אפילו שנה-שנה וחצי מבוגר מהם היתי משחק עם החברים בגן בפוואר ריינג'רס ומפלצות מרושעות. אבל לא בזה שיחקו הילדים. יכולתי לשמוע את המילה 'ערבי', הם זרקו פריזבי לאוויר ויכולתי לשמוע אותם מדברים על להרוג. הם גם ביקשו מאחת הילדות בגן שתעזור להם להילחם בערבים. אוחרי כל זה הסרוגים אומרים שהחינוך שלהם טוב משלנו, הם לא שונים בהרבה משטיפת המוח בחמאסניקית. אז גם אני שיחקתי במשחק, שמו בישראל נקרא "מחבל נולד", כשאתה מבין על אילו ערכים הם גדלים, אתה יוצא מנקודת הנחה שהחמודי משם, זה שיושב לבד בפינה, מוזר לעומת שאר הילדים, הוא יהיה "ג'ק טייטל הבא.", והבחור שם, שיושב ולומד "ברוך גולדשטיין הבא." המקובל זה כמובן "מאיר כהנא" הבא, והילדה המקובלת זו "דניאלה וייס הבאה"... אה, יד שם, בין כל ילדי האיקאה האשכזנים, יש שם ילד תימני. ההן זה "יגעל עמיר הבא"?

 

האיש השמאלן בהיסטוריה אמר פעם

"חינוך זה נשק שהשפעתו תלויה במי שמחזיק אותו בידיו ובמי שהוא מכוון עליו."

נכתב על ידי , 19/6/2010 10:46   בקטגוריות צבא, תימני, צה"ל, פלסטין, פוליטיקה, ערבים, מתנחלים, מתנחל, ישראל, ימין, ימין קיצוני, ימנים, התנחלות, התנחלויות, אשכנזים, איו"ש, מחבלים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



The Revenge of The Hardcore -part 5: חדר קטן


פעם קודמת עזבנו את ידינו פטרו אנסקו בעודו צועד ברחובות אשדוד כדי למצוא את יאנק.

בדרכו דקך על חומר עיסתי ודביק , הלא הוא, הרגל הכרושה של יאנק. למרה ההפתעה, יאנק עצמו לא נראה בסביבה.

בעודו נאבק בחומר הצמיגי, שק הונח על ראשו ועיוור אותו, פטרו נזרק לרכב והרגיש את המנוע המאיץ.

 

השק הוסר מראשו של פטרו, הוא ישב על כסא בחדר מגורים, ידיו ורגליו כפותות.

החדר היה מכוסה בפוסטרים של להקות אימו.

ארון בגדים מעץ לבן, שגם עליו נתלה פוסטר שחור ומכוער עמד לימינו.

בין הארון לקיר שמולו היה חלון, מכוסה בוילון שחור.

המנורה התלויה מהתקרה דלקה.

בפינה אחרת של החדר עמד שולחן שנראה כלא-שייך, עליו היה מונח הכינור של פטרו.

לשמאלו ישב, כפות לכסא, יאנק בוקבסקי.

"הם יהרגו אותנו הפריקים האלה! יהרגו!" הוא אמר.

"שטויות נצא מז-".

פטרו לא סיים את המפשט ודלת החדר נפתחה.

תמר נכנסה מלווה באימו גבוה.

כעת לא לבשה את בגדי הזונה שלבשה קודם, עכשיו היתה לבושה בחולצה שחורה צמודה, סקיני ג'ינס וחגורה ורודה מעוטרת גולגולות שחורות.

"אימו פוזר!" צרח יאנק בבהלה. "איך הם הצליחו לעשות את זה? הם ידועים כרכיכות של החברה.".

תמר התקרבה אל יאנק וסטרה לו.

"אני לא פוזרית!".

יאנק ההמום לא הבין מהיכן זה הגיע, לקבל סטירה, מאימו?

"אני אימושנל הארדקור!".

"אז את כן אימואית." אמר פטרו.

"כן.".

"ואת לא פוזרית.".

"לא.".

פטרו הבין את ה'הגיון' מאחורי דבריה של תמר.

"ואת גם לא זונה?".

"לא.".

"ואת בעצם היית שתולה מלכתחילה.".

כן. אתה חושב שהיפי המחשש והרוסי היו נותנים לי להיכנס אם לא היתי אומרת להם שאני זונה. אתה חכם יחסית לחזיר קפיטליסטי.".

"למה?".

"יש שני דברים שמפריעים לי: האחד, אימו-פוזרים, וונאבי אימואים שממשיכים להתרבות בגלל עודף של יצירת החומר הכימי הזה שנתת לנו לשתות. השני, ילדים מסריחים כמוך שעולים לנו על הגב ועושים מזה רווח. אתה בעצם הזונה כאן, לא אני.".

"ומה את רוצה לעשות לי?".

"שום דבר. בינתיים.".

האימו שנכנס יחד עם תמר סחב תיק ממנו הוציא כמה ממתקים, כוסות חד פעמיים ובקבוק קולה.

הוא הניח את הכל על השולחן הקטן שהיה בחדר.

"למקרה שתצליחו להחלץ." אמרה תמר עם חיוך נקמני. "יש לםכ כאן קצת אוכל.".

שני האימואים עזבו את החדר והשאירו את הווזווזים לבדם.

"אני אומר לך אנחנו נמות!" המשיך יאנק עם נבואות הזעם.

"היפי! חשישניק! סטלן! מטומטם! אני אומר לך יאנק, אני הולך לתפוס את הפיס-אוף-שיט הזה ולעקור לו את הראסטות מהקרקפת, שגם אותה אני אעקור לו.".

"תגיד פטרו, מה זה הארדקור?".

"אימוציונל הארדקור. זה שלב מתקדם של האימו. הם מתחילים כאימו פוזרים שמתמרמרים על חייהם שהם טובים כביכול, בשלב ההארדקור הם הופכים להיות עצובים יותר וממורמרים, הם מתחילים גם להאמין לבולשיטים של עצמם, הארדקור הוא אחד שכבר חתך או ניסה לחתוך את הורידים שלו לפחות פעם אחת. הקטע האבסורדי בכל זה הוא שההארדקור מתייחסים אל הפוזרים, שכמותם היו לא מזמן, כזבל והצגה בשביל צומי.".

"גרסא מתקדמת של אימו?".

"כן, תתייחס אל זה כאל אימו וארכי-אימו.".

בעוד פטרו מדבר הוא היר את החבלים מידיו ואז התיר את הקשרים שעל רגליו.

"אנחנו עדיין צריכים לצאת מפה, ולדעת איפה אנחנו, כי משהו אומר לי שאנחנו לא באשדוד.".

"איך אתה-?".

"יש דבר אחד שאני יכול להגיד על שני האימואים אלה, זה שהם לא היו בצופים.".

"כי הם אימואים..."

"גם נכון, וכופתים כמו אימואים.".

תוך כמה דקות כמה יאנק יצא מהחבלים.

"עכשיו צריך לצאת מהבית לפני שהאימואית הנקמנית תשים לב.".

פטרו ניגש אל הדלת, הניח את ידו באיטיות על הידית וסיבב אותה.

"נעול." הוא אמר.

"אוי בושה-מוי!" אמר יאנק, "הם הולכים להרעיב אותנו פה למוות.".

"לא היתי בונה על זה." אמר פטרו כאשר הסתכל על ערימת הממתקים המונחת על השולחן.

שקית במבמה ושקית דובונים היו ריקות כבר וכך גם חצי בקבוק קולה.

רעש נשמע מבחוץ, רעש של מפתח במנעול.

פטרו הניח מהר את כוס הקולה שלו אותה רוקן כבר 4 פעמים.

"מהר יאנק." אמר הרומני, "הם הולכים לפתוח את הדלת זו הזדמנות מושלמת לברוח... בשפירה שלי לשלוש.".

-"איינץ!".

קליק נשמע מכיוון המנעול- המנעול פתוח.

-"צויין!".

הידית החלה להסתובב והדלת נפתחה לאיטה.

פטרו חיכה שהיא תפתח מספיק כדי שהשניים יוכלו לבור.

-"דריי!".

פטרו רץ לכיוון היציאה.

האימו הגבוה שהיה שם קדום, ההוא עם העגיל בשפה והחור-תחת באוזן תפס אותו ודחף אותו חזרה פנימה.

"אני רואה שהצלחתם להשתחרר." אמרה תמר שנכנסה מיד אחרי האימו.

"יאנק בוא יש לנו- ויי-דה-מינה!". ("אוי ואבוי ברומנית").

פטרו ראה את יאנק יושב ונשען על השולחן, מסתכל סביב.

"חדר מגניב זה." אמר הפולני. "כל-כך... כל-כך-".

"הארדקור." השלימה אותו תמר.

"כן." השלים יאנק.

"מה עשית לו?!" צעק פטרו על תמר ואחז אותה הכוח בחולצתה.

"קודם כל, תעזוב אותי! דבר שני, אני לא עשיתי כלום זה ה-MCR שנתתה לי לסטאס ולאה. כרגע אתה ויאנק שתיתם מאותו חומר שהופך את כולם לאימואים.".

"ויי-דה-מינה! ויי-דה-מינה!" חזר פטרו. "בקרוב גם אני אהפוך ליצור מצועצע כזה, לא!".... "אבל למה יאנק?" הוא שאל כאשר שינה את טונו לטון של רחמים. "הוא חף-מפשע. שותה רק מבקבוקים, זה לא מגיע לו.".

"לסטאס וללאה זה הגיע? להפוך אותם לפוזרים, שישקיעו את חייהם בהצגות של סבל מדומה ולגרום לחברה לשנוא אותנו, ההארדקורים האמיתיים בגלל זה. אתה חושב שלי זה הגיע? כל הסבל שאני סובלת כעת.".

"לפי ה-DVD והטלוויזיה שתלוים מהתקרה של החדר שלך, את לא נראת לי בן אדם סובל.".

"הארנק מלא." אמר פתאום יאנק בצורה פואטית. "אך הלב ריק.".

"תשתוק! תשתוק!" צער עליו פטרו. "יש לך אמא שאוהבת אותך! את לא בן אדם עני, יש לך חברים ובחורה שאוהבת אות- טוב את השאר יש לך!".

"האמא הקורבע, רוצה רק בן רופא.".

"יפה יאנק. אמא שלך רוצה שאתה תיהיה משהו שאתה לא רוצה להיות. אולי תחותך...".

"חחח. מטומטמת." צחק פטרו "יאנק רוצה לחיות לנצח. זו השאיפה הכי גדולה שלו.".

האימו שם סכין גילוח על הרצפה והחליק אותה לעבר יאנק.

פטרו, שלא שם לב כי עזב את תמר, רץ מיד להרחיק את הסכין מיד חברו.

"אני למבינה את זה.". אמרה תמר. "פיס שתה מהחומר, ואתה שתית מהחומר, איך אתה צוחק עכשיו?".

פטרו בדיוק התכופף להרים את סכין הגילוח לפני שיאנק יעשה משהו מטופש.

"הו! הכאב, הכאב הוא חבר-".

"פיס הוא חשישניק מטומטם." הסביר פטרו. "מעשן כל מיני עשבים שממיבים לו את המוח וכך לכימיקל אין השפעה עליו, בגלל שהוא כבר מושפע ממשהו אחר.".

"ומה איתך? אתה מעשן?".

"לא!".

"אז איך...?".

-"והאפלה שוב סוגרת עלי".

"די כבר!" צעק פטרו, נמאס לווזווז מהשירים המסריחים שיאנק התחיל להמציא בזה הרגע.

הוא היה חייב לשיר שיר שמח כדי לשנות את קו המחשבה שלו.

"הבה נגילה, הבה נגילה הבה...".

"מה אלה השירים הדפוקים האלה?"

"מוכרחים להיות שמייח, מוכרחים להיות שמייח!..טשיריבים, טשיריבום, טשיריבים-בום-בום-בום-בום-בובום...".

"מספיק עם הזבל הזה!".

"יו זעס א מחייע, מאר צוקעניס זיין, איי א פאגעניגן, איז א רומאניש ויין... איי רומניע! רומניע!".

"מספיק עם שירי מורשת אשכזנית, אני שונאת את המורשת שלי!".

"רומייייניע!".

"די!".

"את אשכנזיה?" שאל פטרו כשהפסיר לשיר פתאום.

"כן. אבא רוסי, אמא פולניה.".

"ואתה?" פנה פטרו אל האימו השני.

"גרמני.".

פטרו התחיל פתאום לצחוק.

"מה אתה צוחק?" התעצבנה תמר.

"אתה אמור להפוך לפוזר, להתבכיין בצער מזויף.".

פטרו רק המשיך לצחוק.

"איש חכם אמר פעם של- MCR אין השפעה על גנים מסויימים.".

"מה?" שאלה תמר.

"ראיתם פעם אימו רומני?".

"הבן זונה חסין!" צעק האימו.

פטרו התקרב אל השולחן והרים את כינורו והשאר הדברים שהיו לו שם.

"אז הוא לא חסין לזה-".

תמר הוציאה פלאפון דור שלישי מכיסה והחלה להשמיע שירי פאנק.

"Dute la draco!" צעק פטרו כאשר רעש צורם עבר דרך אוזניו.

פטרו תפס ביד אחת את צווארון חולצתו של יאנק שישב ונהנה מהמוסיקה, ביד השנייה הוא תפס את אחד הכסאות ורץ לעבר היציאה כאשר ידיו מאיימות לפגוע בשני האימואים.

לתמר וחברה לא נותר אלא לפנות לו את הדרך.

הוא ירד במהירות במדרגות (כן, זה בית שתי קומות) וחיפש את הדלת החוצה.

בסוף הגיע אל חצר כאשר יאנק הוא נגרר בעקבותיו ושואל שאלות בסגנון "מה הטעם?".

הם הגיעו לרחוב.

פטרו חיפש רמז למקום המצאו, שמות הרחובות לא תרמו לו.

הוא חיפש גגות של בניינים גבוהים איתם בהם ניתן להיעזר, אך כל הבתים היו בתי קרקע.

"רחוב מצדה?" שאל פטרו, כאשר מצדה שלט של רחוב אותו הוא מכיר.

אך הרחוב לא נראה כפי שזכר.

"יאנק, אנחנו לא באשדוד.".

"אשדוד זה ממש לא הארדקור." הסביר הפולני.

"נקווה שזה יישאר ככה.".

"גם גן יבנה לא-".

"גן יבנה?".

"כן, כבר אמרתי לך, אנחנו בגן יבנה.".

"מתי אמרת? לא חשוב, צריך למצוא דרך לצאת מכאן לפני ש-הארדקורים!".

פטרו משך את יאנק איתו הרחק מקבוצת האימואים המתקרבת.

"ערסים!" צעק פתאום יאנק.

"אני שונא אותם!".

ממש לידם ישבה קבוצה של שלושה ערסים תימנים.

"טאקט יאנק! טאקט.".

זה היה מאוחר, הערסים כבר שמעו, כל אחד שולף אולר או סכין ומתחיך לרוץ אחריהם.

מצד אחד של הרחוב ערסים מהצד השני- אימואים.

כל שנשאר לעשות הוא לרוץ לרוחב הרחוב.

פטרו משך משך את יאנק אל הכביש ואז ראה את זוג הפנסים המאירים עליו חזק.

כעת, כאשר הפך יאנק לאימו, לא אמר את משפטיו הרגילים כמו "אוי בושה מוי!" ו-"אוי ויי זמיר!", אפשר לאמר כי ציפה לרגע בו יידרס על ידי רכב כבד...

 

http://www.youtube.com/watch?v=5vxGNsSYg5Q

 

http://www.youtube.com/watch?v=tAigH8oiYMY&feature=related

נכתב על ידי , 10/12/2007 09:14   בקטגוריות anti emo, anti emo alliance, emo, אשדוד, אשכנזים, היפים, ווזווז, יידיש, לבנים, מוזיקה, מוסיקה, מושב, פולני, ערסים, ערס, תימני, רומני, סמים, גן יבנה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיעור היסטוריה: ואדי-סאליב.


קטע זה מכיל תכנים לא הולמים.

(גזענות בקיצור)

 

מרוב תעמולה אנטי-אימואית שחכתי כבר מבדיחות גזעניות.

היום למדתי בשיעור היסטוריה על המעברות.

בגלל שכבר יש לי מיקודית אני לא ממש מקשיב בשיעור אבל הנה לקט ממה שהצלחתי לקלוט:

 

המורה: בזמן הבעיות עם הערבים בתחילת שנות ה-50 החלה עליה לארץ ועלו כחצי מיליון יהודים מצפון אפריקה.

אני: לא מספיק הבעיות עם הערבים בארץ, עכשיו באים עוד חצי מיליון.

 

המורה: התנאים במעברה היו תת-תנאים, בלי חשמל, בלי מים זורמים, הביוב זורם ברחוב, זה יצר תחושה של <מחפשת מילה>.

אני משלים: תחושה של בית.

 

המורה: רק אלוהים יודע בשביל מה הוקמה ירוחם.

אני: בשביל לצלם סרטי מערבונים מן הסתם.

 

ואז המשכתי לקרוא במיקודית ונתקלתי במשהו מעניין.

והדבר הכי חושב שלמדתי:

למה המורה מורידה לאשכנזים נקודות במבחנים בלי סיבה- זה עונש על זה שאנחנו אכזריים וחסרי רגשות...

נכתב על ידי , 17/5/2007 22:02   בקטגוריות היסטוריה, גזענות, תימני, מרוקאי, קומיקס, אשכנזים, ואדי סאליב  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)