לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

או חיים או משמעות, אתה לא יכול לבחור בשניהם


חזרתי לפני שבועיים מארצות הברית.

בכל פעם שאני שומע את השיר Born In The USA של ברוס ספרינסטין אני רוצה לבכות, אני רוצה לחזור לשם. מלא עצים, יערות, אגמים ונחלים. גן עדן עלי אדמות.

אנשים עובדים שם בעבודות הכי פשוטות ומרוויחים מספיק כדי להשכיר ווילה איכותית כולל מסך פלזמה ומכונית חדשה ואיכותית. האוכל שם זמין, זול ומגיע בכמויות (אולם, לא טעים במיוחד.)

תרבות ההובי בארצות הברית חזקה מאד. דייג שם זה דבר חזק, וגם הציד התפתח. יש חנויות במיוחד לדברים האלה. קומיקס ומשחקי תפקידים, בייסבול, פוטסול אמריקאי וכל שאר הספורט המוכר לנו, כולם שם מתעניינים בדברים האלה ומבינים בהם. יש נחת, הם קמים בבוקר והמטרד היחידי הוא "מה אוכל היום בערב?" הם לא מפחדים מהאויבים שנמצאים מרחקים של אלפי מטרים מהם. מצפון לא תפתח הרעה הם לא חוששים כי מחר יקפיצו אותם בצו 8 למלחמה הבאה וכמעט ולא מתעסקים בשחיטויות פוליטיות, למרות שיש להם.

החיים בארצות הברית שטחיים וחסרי תכלית, הם מתעניינים בספורט וסלבז בלבד, רכילויות וצהובונים זה דבר חזק שם. הם לא יודעים דבר על העולם שבחוץ, רק על חייהם והקשקושים שלהם.

 

החיים בארצות הברית חסרי משמעות... אבל אלו הם החיים.

אז תבחרו חיים או תכלית?

 

ומה איתי באופן כללי, מנסה לא לעכל את עצמי מדיכאון, שיעמום ובדידות.

נכתב על ידי , 28/8/2010 20:24   בקטגוריות ארצות הברית, משמעות, חיים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהוד ברק אובאמה


מה משותף בין השניים?

שניהם מייצגים את המחנות השמאלניים הגדולים של המדינות שלהם ושניהם... יפסידו בבחירות הקרובות.

 

מה שאני אוהב בפוליטיקה האמריקאית היא שהימנים הם באמת ימנים, ולא "אנחנו ימניים אבל נגדיל את קצבת הילדים".

אני מאד מזדהה עם המפלגה הרפובליקנית, למעשה אני מזדהה איתם יותר ממה שאני מזדהה עם כל מפלגה אחרת בארץ (בעיקר עם הזרם השמרני, למרות שאני אתאיסט).

אולי אפילו יום אחד אקים את "מפלגת הרפובליקה הציונית".

ותרצו או לא, התוצאות היו ידועות מזמן.

לא משנה מי ניצח בקרב הדמוקרטים.

אף אחד, כמה שנשמע שובניסטי ו/או גזעני, לא היה נותן לאישה ו/או לאדם שחור לקבל את המשרה של האיש הכי חזק בעולם.

אז למי ששאל למה קונדוליסה לא השתתפה, תחשבו לבד...

מקיין, לא רק שייכנס באמ-אמא של הטרור ויגדיל את התמיכה בישראל.

הוא הבטיח שהוא ייתפוס את ראש הממשלה של ישאל (שכנראה, לצערינו הרב, יהיה ביבי) מהביצים עד שהוא יפנה מאחזים בלתי-חוקיים (וכפי שהסברתי בפוסטים רבים קודמים, התנחלויות זה דבר מאד לא-ימני).

מה שאפשר לסכם ב:

הרבה כסף מהאמריקאים, תחמושת חדישה ומשוכללת, וחסכון של כסף וכוח אדם לנו על ידי פינוי ישובים או (או לפחות את אלה שהם לא חוקיים).

 

 

וסתם לידע הכללי הציבורי הרדנקי (redneck) שידועים לשמצה בתור דרומיים, אנטישמיים, בורים, הם חלק מציבור המצביעים של מקיין, והם מעדיפים יהודים שמחזקים את הכלכלה הקפיטליסטית האמריקאים מאשר המוסלמים שמפוצצים להם בניינים. ושלא נשכח את האבנגליסטים... שהם ממש אוהבים את ישראל.

 

זה הפוסט השלישי שלי היום.

ולמערכת ישרא-בלוג, אני ממש מאושר שאתם מכניסים נושאים פוליטיים לנושא החם, אבל לא נראה לי שלהרבה אנשים כאן ממש אכפת מהפוליטיקה האמריקאית.

נכתב על ידי , 4/6/2008 21:12   בקטגוריות פוליטיקה, רפובליקני, ציונות, ישראל, ארה"ב, ארצות הברית, מקיין  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חבל שמוסיקה היא לא כמו יין...


סוף-סוף מדברים על מוסיקה, אבל למה דווקא על המוסיקה של 2007?

להקות חדשות הן רק אותו זבל כמו הלהקות שהתפרקו לפני יומיים רק אם שמות שונים.

 

I can't remeber if I cried,

when I read about his widowed bride.

Something touched me deep inside,

the day, the music DIED

 

אני תמיד אומר שמוסיקה היא ההיפך מיין- שמשתבך עם השנים.

מוסיקה רק נעשת גרועה יותר ויותר, אני לא אומר שכל השירים של הדור החדש גרועים, אבל 90% מהם עושים עבודה מצויינת בלהיות זבל.

 

בתור ילד שנולד בשנות ה-90, יצא לי לשמוע את בגנונות המוסיקה השונים מגיל 0.

אחי היה משמיע לי את גאנס אנד רוזס, היום אני ממש לא זכור מזה, כנראה שהדחקתי.

אחות אחת מכורה לאביב גפן, ואחות אחרת חזרה לפני חצי שנה מארה"ב עם דיסק של מוסיקת ראפ זולה.

 

הזבל מתבטא יותר בז'אנרים מאשר בשירים עצמם, ככל שהז'אנר חדש יותר, כך גם המוסיקה (אהם! טראנסים!).

אם איכות המוסיקה תתואר על ידי גרף, תוכלו לראות את העלייה של התקופות הקדומות.

הפולק, חברים הפולק! אין כמו מוסיקת עם, או מוסיקה מסורתית, מוסיקה שמסמלת עמים והיסטוריה, הפולק לא ימות לעולם!

הגרף ממשיך לעלות ועובר דרך ימי הביניים, הצוענים, העם הנרדף מביאים לנו טעימות מכל העולם וכך נוצר מצב שבו רבות ממוסיקות הפולקלור מזכירות מעט אחת את השנייה, וכך ניתן למצוא קשר בין מזרחית למוסיקה לטינית.

האפקט הצועני חודר גם למוסיקה הקלאסית, אני חובב מוסיקה קלאסית, אך עדיין, אין כמו הפולק.

בנקודה זו מתחיל הישר שלנו לרדת, השיפוע (m) שלילי, למעשה הוא נמצא בין 0 ל מינוס 2.

המאה ה-19, מהגרים איריים מגיעים לארצות הברית ומביאים איתם את מוסיקת הפולק האירי, תוך כמה שנים יתפתח הז'אנר האהוב עלי, הקאנטרי, הישר שלנו ממשיך לרדת, הפעם m לא קטן ממינוס 1.

הקאנטרי הוא אשר יביא לפריחתם של תת-ז'אנרים כמו הבלוגראס וההונקי טונק וגם לפריחתו של הז'אנר המהפכני.

תחילת המאה ה-20, השיפוע שלנו מאיץ את ירידתו עם התפתחותם של הבלוז והג'אז, אך יתמתן שוב עם המצאת הרוק'נרול מאוחר יותר.

השנים ממשיכות, המצאת הגיטרה החשמלית, הרוק'נ'רול  נוצר מתוך הקאנטרי, הגרף ממשיך לזחול מטה.

שנות ה-50 וה-60 הרוק נוצר.

שנות ה-70, ירידה חדה בגרף שלנו, לידתו של הפאנק.

יחד עם שיקוץ מוסיקלתי זה יגיעו עוד דברים גרועים כמו ההיפ-הופ, הראפ (אין לי מושג מה ההבדל) והדבר שלא נחשב כמוסיקה בעיני, הטראנס (אוסף של פעימות שאמורות לגרום לך להרגיש שמח... לא עובד... באמת שניסיתי...).

 

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא:

ג'וני קאש, ג'ון לנון, ארנסט טאב, האנק וויליאמס, ג'ון דנבר ועוד רבים וטובים...

 

תמיד תוכל למצוא להקות טובות, אך הכמות הולכת ויורדת, הזמרים הטובים הולכים ומזדקנים או מתים.

 

אז אני עדיין לא מבין איך הנושא החם הוא 'להיטים של 2007' כשהיום מייצרים רק זבל, ואם אתם לא מאמינים אני הוכיח לכם בשתי מילים: 'כוכב נולד' ועוד שתי מילים 'טוקיו הוטל' ויש עוד הרבה צירופים כאלה ואחרים...

 

עכשיו לשם שינוי אני רוצה להציג את אחד הז'אנרים הטובים שצמחו בשנים האחרונות: מוסיקת האאוטלו (Outlaw)

 

למקרה שלא עובד:

Outlaws Like Us

 

I was born a country singer
I love Charlie Pride
Raised on 'He Stopped Loving Her'
Cut my teeth on 'Mama Tried'
Yes, I love Hank Williams
But I still love rock 'n roll
Hank Jr., me and Waylon
We're all cut from the same mold
And they say country's changin'
And we must all adjust
But I still think there's lots of room
For old outlaws like us

I love to jam with the Skynyrd band
'Cause 'Freebird' chills my bones
And I've talked trash with Johnny Cash
And I've sung with George Jones
And I have played on the Opry stage
Where the country legends stood
Where you don't give lies or alibis
'Cause they don't do no good
And Lord, I guess, that I've been blessed
Though I have been kicked and cussed
But it's nothing new to moan the blues
For old outlaws like us

And I wear this country banner
And I'm proud to wave the flag
And you can talk all day 'bout the next Billy Ray
But I'll cast my vote for Hag
And when all those screamin' metal bands
Have corroded into rust
There'll still be a show on Music Row
For old outlaws like us

Now, I don't have a crystal ball
To tell what lies ahead
But I play my way, though some folks say
Country rock is dead
And you may call me old-fashioned
You may think I'm insane
But rhythm and blues is in my blood
And pumping through my veins
And I've still got some loyal fans
That I know I can trust
Who will sell their souls for rock 'n roll
And old outlaws like us

And I wear this country banner
And I'm proud to wave the flag
And you can talk all day 'bout the next Billy Ray
But I'll cast my vote for Hag
And when all those screamin' metal bands
Have corroded into rust
There'll still be a show on Music Row
For old outlaws like us

 

מי ייתן ושנת 2008 תיהיה מבורכת במוסיקה טובה...

נכתב על ידי , 25/12/2007 21:02   בקטגוריות bluegrass, country, new country, Tokio Hotel, waylon jenings, אלביס פרסלי, אמריקה, ארה"ב, ארצות הברית, ביטלס, בלוגראס, ג'וני קאש, קאנטרי, פאנק, פולק  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Happy Birth Day!


מי חוגג יומולדה אתם שואלים?

 

בואו אני אספר לכם סיפור על מדינה אחת, מדינה נפלאה.

מדינה שהתחילה בתור קולוניה בריטית והפכה להיות 'כור היותך' של אנשים מכל העולם.

בהתחלה היו קצת בעיות עם המקומיים... אבל הכל צריך להסתדר בסוף.

לא אני לא מדבר על ישראל כרגע.

אחת המעצמות החזקות (אם לא הכי) בעולם

אוּסַה (usa)

 

אז מה אפשר לומר לומר למדינה שכולנו שונאים את אזרחיה אבל אוהבים אותה.

מזל טוב! שתזכי לחיים ארוכים!

כיסחתם את הגרמנים! את הרוסים! אתם בטח תכסחו גם את הטרוריסטים ואם יהיה מזל אז גם את הסינים הקוריאנים ואפילו את הקובנים.

לידתיעכם!

קיימים 7 פלאי עולם.

אחד מקורו ביפן - הפלייסטיישן.

 

כל השאר מקורם בארה"ב

2

3

4

5

 

6

 

(מוסיקת קאנטרי למי שלא הבין)

 

7

 

....

הם כבר ימציאו משהו, אל תדאגו...

 

אז

 

מ

ז

ל

 

 

ט

ו

ב

ותמשיכו לתמוך בנו ולהכינס בטרוריסטים!

 

לשירת The Star-Spangled Banner

הקהל יעמוד

 

O say, can you see, by the dawn’s early light, What so proudly we hailed at the twilight's last gleaming, Whose broad stripes and bright stars, through the perilous fight O’er the ramparts we watched, were so gallantly streaming? And the rockets’ red glare, the bombs bursting in air Gave proof through the night that our flag was still there; O say, does that star-spangled banner yet wave O’er the land of the free and the home of the brave?

 

Oh! thus be it ever, when freemen shall stand Between their loved home and the war's desolation! Bles't with victory and peace, may the heav'n rescued land Praise the Power that hath made and preserved us a nation. Then conquer we must, when our cause it is just, And this be our motto: "In God is our trust." And the star-spangled banner in triumph shall wave O'er the land of the free and the home of the brave

 

יהה איך אני מת להיות שם!



נכתב על ידי , 4/7/2007 00:38   בקטגוריות אמריקה, יום האצמעות, ארה"ב, ארצות הברית, 4 ביולי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)