†Swine Influenza†

הרבה זמן לא עודכן פה פרק, אז הנה תקציר של מה שהתרחש לאחרונה:

קלרה, יאנק, פטרו, מתיאש, אנדריי, בוריס והילדה הגותית יצאו מהמקלט ונתקלו בטום ותמר: האנימו וההארדוקית.

בעוד קלרה איבדה את הכרה, אנדריי ופטרו לקחו את יאנק אל המעבדה של צוקרמן, בתקווה שהחננה כבר מצא נוגדן ל-MCR ההופך את השותים אותו לאימואים.

בוריס המטאליסט הרוסי התפוצץ לחתיכות על ידי מכת האנרגיה של טום האנימו.

כעת נשארו מתיאש והגותית להילחם נגד שני אימואים חזקים במיוחד.

חלק 5, ה-MCR מכה שנית:

מתיאש תפס את הלייטסייבר, מסתכל על טום המדמם בכאב מגדמו.

זרועו השנייה של טום עודנה ברשותו, הוא ירה ממנה מטח של כדורי אנרגיה קטנים.

בהנפות מהירות החזיר מתיאש את היריות לאימו הנלחם כמו דמות אנימה.

כדורי האנרגיה טסו לכל מקום, פוגעים גם בתמר ובגותית, אך את מתיאש זה לא הטריד, הוא רק רצה להרוג את האנימו מולו.

הוא החזיר את הנשק לכיסו והושיט את ידו קדימה.

הוא סגר את אגרופו בצורה של חניקה.

"עדיין לא הכנסתי אליו כמה מהדברים שהינו צריכים." הסביר ארנון צוקרמן החננה.

"תביא את מה שיש." הפציר בו אנדריי.

פטרו ישב בצד וכיוון את הכינור שלו.

"מה אתה עושה?" שאל אותו אנדריי שהיה נינוח.

הצ'כי שלח מדי פעם מבטים אל יאנק חסר החשק לחיות.

"זה ממש מדהים כל האימו-סטאף הזה." אמר פטרו מעביר את הקשת על כינורו לשמוע את הצליל.

הוא הנהן לשלילה והמשיך לכוון.

"מדהים? זה נוראי!" אמר אנדריי שעוד ניסה לשמור על קור רוח.

""הם רוצים למות, אבל לא מסוגלים לעשות את זה, הם כאילו ממש רוצים את זה. ובמקום למות הם קונים מוסיקה מחורבנת וחותכים את עצמם רק כדי לסבול, שלא לדבר על כל החורים האלה בגוף שגם הם עולים כסף.".

"אני לא מבין.".

"זה סטארט-אפ שיווקי מטורף!" אמר פטרו עם חיוך, עובר עם הקשת על המיתרים בפעם הרביעית.

"אז אתה מוכן למכור את יאנק?".

פטרו לא ענה, הוא ניגן איזו נעימה עממית כדי לוודא שהכינור מכוון.

"אתה רואה את שני הדוודים שם?" שאל ארנון כאשר חזר עם עגלה ועליה דוד מלא בנוזל אפור.

הוא הצביע על שני דוודים המכילים צבעים דומים.

"כל אחד מהם עשוי להיות נוגדן למקרה אחר של אימותרפיה, הבעיה שעדיין לא הכנסתי אליהם את המוסיקה.

"יאנק," אמר פטרו פתאום, כאילו התעלם משיחה.

"אתה רואה מה יש לצוקרמן בעגלה, פתח את המכסה ושאף את זה. זה יביא סוף לסבל שלך.".

"אני מוכן לנסות הכל." השיב הפולני, שמאדם שכל רצונו או לחיות כמה שיותר הפך ליצור שלא רוצה לחיות כלל.

יאנק פתח את המכסה שהיה על דוד הזכוכית. ולקח נשימה עמוקה.

דבר לא קרה.

"תנסה לנגן משהו ליד הדוודים." הציע אנדריי.

פטרו עמד ליד הדוד עם המכסה הפתוח והחל לנגן שיר עממי רומני -דוינה.

"צוקרמן! תראה!" אמר אנדריי המופתע והצביע על המיכל שעמד ליד פטרו, הנוזל האפור נעשה כחול.

"מה?!" צעק צוקרמן בהיסטריה. "תורידו אותה!".

תשומת ליבו של צוקרמן הופנת אל השממית שרצה על המיכל.

פטרו תפס את החיה הקטנה ושם בכיסו.

"אני הולך לשתות משהו." אמר ארנון והלך לכיוון היציאה מהמעבדה.

"אני איתך, פטרו תישאר כאן ותמשיך לנגן, אנחנו נביא לך משהו לשתות." אנדריי הלך בעקבות ארנון.

פטרו ויאנק נשארו לבד במעבדה.

"למה ללכת כל-כך רחוק כדי לשתות?" שאל פטרו כאשר הוציא את השממית מכיסו.

"יש כאן מספיק חומר, לא?".

ידו נאבקת מעט ביצור שלא ייברח, ולבסוף הוא טבל אותו במיכל הכחול.

הוא הוציא את השממית מהמיכל ופנה אל השניים האחרונים שהחליפו את צבעם גם הם.

אחד הפך לצהוב והשני לאדום.

טום האנימו נפל על המדרה ללא רוח חיים.

מתיאש פתח את ידו הקמוצה שבעזרתה חנק את טום ממרחק.

כעת היה פנוי לסייע לגותית, שישבה נשענת על הקיר, שוטטת דם ללא רוח חיים.

הוא התכוון למשוך את הלייטסייבר שלו החוצה.

שלושה מחטים דקות, גמישות ושחורות ננעצו בזרועו.

לפתע הרגיש ההונגרי חלש.

הוא נפל על הברכיים וראה את ההארדקורית מתקדמת אליו.

"מרגיש חלש ווזווז?" שאלה את מתיאש.

"זה לא נגמר..." הוא אמר. "זה לא נגמר!".

"עכשיו אתה חלש, לאט-לאט גם תרגיש בודד ועצוב.".

מתיאש רק עצם את עיניו וחשב על הדבר שהכי משמח אותו- סבל של מישהו אחר.

בינתיים, המשיך גופו להחלש, הוא פתח את העיניים וראה את תמר מתכוננת לשלוח אליו משהו אפל וחזק, משהו שיהרוג אותו.

הוא שוב עצם את עיניו בחלשה.

הוא לא ייתן למישהו להמית אותו ככה!

הוא הרגיש את האדמה רועדת תחתיו, הוא יכל לשמוע נהמות מאיימות. האם כך נראה המוות?

מתיאש פתח את עיניו בשנית.

מפלצת דמויית זוחל ענקית בגובה 2.5 אפילו 3 מטרים נהמה נהימה חזקה על תמר.

מוסיקת כינור ליוותה את הנהמה האכזרית- הדוינה של פטרו.

"יו זעס א מחייע, מער צוקער...".

"היי מתיאש!" צעק הרומני, ממשיך לנגן ולשלוט על החיה הענקית שהיתה עד לפני כמה דקות שממית קטנה.

"הכר את MCR: My Chemical Romania.".

"מי היה מאמין שחיי ינצלו על ידי רומני." הרהר לעצמו ההונגרי. "עם שאפילו לא יודע להילחם ואיכשבו, לקח לנו את טרנסליבניה.".

תמר טענה בגופה כל אנרגיה אפלה שיכלה לקלוט: כמו למשל השנאה מראשו של מתיאש.

היא היתה טעונה בכל כך הרבה אנרגיה אפלה שיכלה להביא חושך לאילת באמצע הבוקר בחודש אוגוסט.

כל-כך הרבה אנרגיה ששוה בעוצמתה לשתי פצצות-... לשני רימונים.

פטרו המשיך לנגן, תמר תכננה להרוג את המפלצת.

MCR פשוט פתחה את פיה מלא השיניים החדות ומזיל הריר.

נגיסה אחת. ועוד אחת. תמר ירדה אל תוך קיבתה של המפלצת.

"איך הכנת את הדבר הזה?" שאל מתיאש.

"הנוגנדים לכימיקל רומאנס בתערבות קצת.. איך לקרוא לזה... רומניות... עכשיו אני מוכן להתשמש בה כדי להתעשר.".

"אתה יודע שהיא טעונה עכשיו בכל-כך הרבה הארדקור דיכאון, שאין סיכוי שהיא תרקד עוד לצלילי הכינור שלך.".

"שכחת מתיאש? היא מערבת בתוכה רומניות. רומנים לעולם לא נכנסים לדכאונות. 'דכאון' ו-'רומני' אלו שני הפכים.".

משפטו של פטרו נקטע ברעש פיצוץ, שמיד לאחריו הגיע גשם של דם ירוק, עצמות ואיברים פנימיים וחיצוניים.

"אולי לא נכנסים לדכאונות." הסכים מתיאש. "אבל אתם כן מסוגלים להתפוצץ לחתיכות אם מפעילים עליכם מספיק כוח.".

פטרו הסתכל על חתיכותיה של MCR שפוזרו לידו, הוא לא ידע אם לבכות או לא.

"לפחות נפתרנו מבעיית ההארדקור, לא?".

"לא... יש עוד הרבה עבודה: להעיר את קלרה, לרפא את יאנק אבל הכי חשוב, להתקלח...".

ידיו של הפאנקיסט נסגרו על צווארו של יאנק, פניו נעשו אדומות-סגולות.

מגפה של קלרה התהדק על גבה של האימואית המרותקת לרצפה.

וסטירותיו של פטרו על לחייו של פיס צלצלו.

התחרות היתה מי ימות קודם? יאנק, שזה מכבר הפך לאימו בגלל שתיית ה-MCR או לאה שגם היא הפכה לאימואית מאותן סיבות.

יאנק הרגיש חום צורב בגופו, בעיקר על צווארו.

שגיא, הפאנקיסט החל לעלות בלהבות. הוא התחיל לרוץ במעגלים בבהלה.

"לא משנה מה תעשה," אמר פטרו שהעניק את תשומת ליבו לפאנקיסט במקום להיפי כעת, "רק אל תתגלגל, האש רק תתגבר.".

"אמרתי לך שאש הגיהינום יעלה יותר מה'כוח'.".

ארבעה אנשים עמדו בכניסה למקלט: ילדה גותית, מטאלסיט רוסי ושני ווזווזים.

"אנדריי! מתיאש!" קרא פטרו בשמחה. "תראו!" הוא הצביע קדימה ותוך כדי כך הציב את רגלו כמכשלו לפיס שניסה לברוח.

ההיפי נפל.

"אלה אימואים?" שאל בוריס כאשר התסכל על יאנק ולאה.

יאנק לא היה לבוש בבגדים שחורים וצמודים, והיה לו שיער קצר ובלונדיני, אך משום-מה יכל לזהות אותו הרוסי כאימו.

"אותה תחסלו." אמר מתיאש.

"אותו תקחו אל החננה." הצביע ההונגרי על יאנק.

"והחשישניק... תשאירו אותו איתי...".

לבסוף עזבו כולם את מתיאש לבדו עם פיס, שעוד שכב על הרצפה בפחד.

מתיאש הפשיל את שרוולו וסגר את ידו לצורה של כמעט אגרוף, כאילו חפץ בלתי נראה נלחץ שם.

ידיו של פיס החלו למשמש את צווארו בהסיטריה מחפשות את הדבר הבלתי נראה שלוחץ עליו וחונק אותו.

פיס חרחר חרחורים ארונים והצטרף אל גופותיהם של שגיא ולאה.

בינתיים יצאו השאר מהמקלט לוקחים את יאנק לכיוון הפיק-אפ-טראק של קלרה.

"תעופו לי מהרכב!" צעקה קלרה על שתי דמויות לבושים שחורים, בעלות פוני אימואי שנשענו על הרכב שהחור שלה.

"זה טום ההומו הזה מהשכבה שלי. ותמר האימואית המסריחה מכתה ט'.".

הילדה הגותית הרימה את ידה כדי לשלוח להבה של אש.

ידה של קלרה אחזה בה חזק ועצרה אותה.

"אם משהו קורה לאוטו שלי את תמצאי את עצמך ב-9 מכולות שונות משלחת ל-8 מדינות שונות בעולם.".

"למה 8?" שאל פטרו.

"כי בוסניהרצגובינה זאת מדינה אחת.".

תמר פשוט נתנה צרחה.

הצרחה לא היתה חזקה, אך היא גרמה לבחילות וסחרחורות לשני הרומנים והצ'כי.

"אני אטפל בה." אמר הרוסי שהחל לרוץ לעבר האימואית הצורחת.

"תזהר!" צעק פטרו. "היא מיומנת באימוציונל הארדקור.".

תמרה הושיטה את ידה במהירות וירתה לבבות שחורים לעבר הרוסי.

הרוסי ראה שהוא מדמם מבטנו אך בכל זאת המשיך לרוץ לעבר תמרה.

טום, האימו הרזה מהמושב צעק משהו ביפנית וירה כדור של אנרגיה ורודה לעבר המטאליסטיס הרוסי.

בוריס עף למרחק של כמה מטרים עד שנתקל בגג המבנה ששימש מקלט לילדים הזרוקים ונפל על הרצפה.

הוא קם שוב על רגליו.

"קמהה-מהה!" צעק האימו וירה כדור אנרגיה נוסף לעבר בוריס.

"לעזאזל, זה אנימו!" אמר אנדריי.

"אנימו?" שאלה קלרה. "אימואים חובבי אנימה שלומדים טכניקות מקריאת קומיקסים של מנגה וככה משלבים את יכולת האימו עם יכולות אנרגטיות של דמויות יפניות."

בוריס קם שוב, דם מפיו ומנחירו.

"זה לא הספיק לך?" שאל תמר שירתה מטח של לבבות שחורות שנשברו לרסיסים חדים כאשר פגעו בבוריס.

טום עלה לאוויר ועף לעבר בוריס הגוסס.

להבה הופיע מעל ראשה של תמר וכעבור כמה דקות קיבלה גם את צורתו של שד מן הגיהנום.

היצור המכונף נופף בכנפיו מעל תמר ואחז בכתפיה בשתי זרועותיו.

הוא נעץ את טפריו בבשרה והרים אותה באוויר.

בהתחלה היא צעקה מכאבים, אחר-כך אספה כוח והינחה את כפה ידה המדממת על חזהו.

"הצער של הוא הצער שלך." השד נענק באוויר ודם ירד מכתפיו.

הוא עזב אותה והיא נפלה.

היא שלחה רסיסים שחורים לאוויר והרגה את השד בעודה באוויר.

למזלה הרע נחתה ליד הגותית.

סכין היתה בידה, "השטן יישמח לקבל אחת כמוך." היא אמרה והתכוונה לנעוץ את סכינה בגרונה של ההארדקורית.

פלאש ופיצוץ הפתיעו את השתיים.

חתיכות מגופו של בוריס התעופפו באוויר.

"אימואית מטומטמים!" צעקה הגותית בעודה נאבקת בתמר.

טום, האנימו טס לעבר קלרה ומכה אחת הטיס אותה לעבר עץ, המכה החזקה מגזע העץ הקשה גרם לה לאבד את הכרתה.

הוא הכין מכת אנרגיה נוספת.

הוא הרים את שתי ידיו וטען כדור אנרגיה ענקי.

הטעינה הופסקה באמצע... טום ראה כי אחת מידיו נשרה.

"אךך! הכאב! החבר הכי טוב שלי! התגעגתי!" הוא אמר.

מתיאש עמד בכניסה למקלט.

ידו פרוסה לפנים מחכה ללייטסייבר שיחזור אל בעליה.

"אנדריי, פטרו, קחו את יאנק אל צוקרמן... תשאירו אותי ואת השטנית לטפל בהם...".

"מה עם קלרה?" שאלה פטרו.

"היא תיהיה בסדר, רוצו!".

אנדריי ופטרו תפסו את הפולני בחולצתו "תנו לי למות.".

"ניתן לך." אמר אנדריי. "המתת חסד במעבדה של צוקרמן." השלים אותו פטרו...

פיק-אפ-טראק שחור חנה בקרבת המקלט של פטרו. ממש מאחורי ואן שמעולם לא חנה שם.

שלוש דמויות בלונדיניות יצאו משם.

דלת המקלט היתה פתוחה לרווחה.

פטרו נכנס, גורר את יאנק ואחריו קלרה.

על הספה הישנה ישבה לאה, שברחה לילה קודם, חתכים כרושים על זרועה, מימינה ישב פיס ומשמאלה אדם זר, צעיר כבן 20, הוא לבש חולצת צווארון שחורה ולנחירו עגיל.

"פטרו?" שאל פיס שלא היה מסטול כעת.

לאה והאיש הזר שלחו אליו ואל חבריו מבטים.

הווזווז הרומני התעלם מהמבטים, התקדם לעבר פיס וכיפכף אותו חזק, כאפה עם כף היד, ואז אחת עם גבה.

"אידיוט! אידיוט! היפי מטומטם! אידיוט! חשישניק! מפגר! לא מספיק הכנסת את השרמוטה הזאת תמר, עכשיו הבאת לי לפה עוד איזה פאנקיסט מהרחוב! אני אחסל אותך!".

פטרו עצבני לעיתים נדירות, זה קורה לרוב על רקע כלכלי.

פטרו הרים את פיס מחולצתו.

"פיס-אוף-שיט!".

"לאה הביאה אותו!".

"בך אני אטפל אחר-כך, מנקש עשבים. את!" כעת פנה פטרו אל לאה אחרי שעזב את החשישניק.

"גם ברחת, וגם הבאת לי את היצור הזה?!" ידו של פטרו תפסה חזק בשיערה של לאה, אך ידו של הזר נסגרה על זרועו ומנעה ממנו לעשות דבר נוסף.

"ואתה! נכנס לשטח הפרטי שלי, ומאז לגעת בי, תעיף את זרועות הזבל שלך ממני.".

"לפני שאתה צועק, פרא אדם. תקשיב...".

"'פרא אדם'?!" פלט פטרו.

"אני שגיא." אמר הפאנקיסט. "מ'מהפך', מצאתי את לאה ברחוב, מנסה לשים קץ לחייה לא רחוק מאיפה שנמצאה גופתו סטאס. היא הביאה אותי לפה- ל'בית שלה', עכשיו כשאני רואה איך הבעלים מתייחסים לדיירים אני מבין למה הם מתאבדים. אתה לא יכול להתייחס אליהם ככה, לילדים האלה קשה בחיים, גם ברחו מהבית האמיתי שלהם כדי לבוא לגור תחת חסותך ואתך ככה...".

"תקשיב לי, ילד, איש, דבר, מה שלא תיהיה, אני לא באתי ואמרתי לך... 'תוריד את החישוק המכוער מהנחיר, זה זוועתי.'".

"ודאי, שלא זה לא עניינך איך אני נראה.".

"וזה גם לא עניינך מה אני עושה בדיירים שלי, או כמה כסף אני לוקח מהם, פרצוף טבעת!".

"כסף?! הם חיים ברחוב ואתה לוקח את המעט שנותר להם.".

"אילו ידידי יאנק היתה בטבעו הוא היה אומר לך עכשיו 'מה אפכת לך, זה שלך?!', אבל תראה מה עשו לו!" פטרו הצביע על יאנק שעמד בסמוך לקלרה.

"אני לבד בעולם?" שאל יאנק.

"אני יכול לטפל בחבר שלך, אבל איך אתה יכול להתייחס ככה אל אנשים, אל בני אדם? יש להם זכויות.".

"'זכויות', מה אתה מאמנסטי?".

"לידיעתך אני אכן חבר באמנסטי...".

עיניו של פטרו נפקחו לרווחה.

הוא יישר מבטו אל לאה ומשך אותה מאוזנה.

"אתה הכנסת לי אמנסטיונר לשטח?!" הוא צעק.

דמעות נוספות הצטרפו לדמעות שכבר היו על לחייה.

שגיא קמץ אגרוף ואיים:

"איך גבר מעז להכות אישה?".

פטרו הסתכל על הורידים הבולטים בזרועו של שגיא שהסגירו שרירים חזקים, הוא הבין כי אסור לו להתעסק עם הבריון.

"מוזר לשמוע הערות כאלה מפרחח." אמר פטרו ושחרר את לאה.

הוא החל להתרחק ממנה.

"אבל, מה שתגיד...." הוא אמר כאשר התקרד אל קלרה והניח את ידו על כתפה. "אין זה יאה לגבר להכות אישה... היא כולה שלך קלרה.".

פטרו נתן דחיפה קלה למושבניקית והיא הסתערה על הילדה האימואית.

היא תפסה אותה בשיערותיה ודפקה את פניה בקיר הסמוך.

"אתה מפלצת!" אמר שגיא.

"לא," השיב פטרו. "אתה המפלצת, אני הצייד.".

הפאנקיסט רתח כעת.

הוא הסתער על פטרו וניסה לתפוס אותו, אבל הרומני היה מהיר מדי.

במקום זאת אחז בחוזקה בצווארו של יאנק.

"אני אהרוג אותו!" צעק שגיא.

"אמנסטיונר, אעלק." אמר פטרו.

"תשחררי אותה!".

לאה היתה מרותקת לרצפה כאשר פניה מדממות וגופה צמוד לרצפה על ידי מגפה של קלרה.

ידיו של שגיא התהדקו על צווארו של יאנק...

"אני אהרוג אותו." חזר שגיא.

קלרה רק דרכה חזק ותר על האימואית.

"אני אהרוג אותה קודם...".

פטרו התסכל על חברו יאנק שחייו בידיו של הפאנקיסט.

ואז עיניו נדדו על האימואית שנמעכת על ידי קלרה המושבניקית.

ולבסוף אל פיס.

פטרו פעל בשנייה אחת.

הוא תפס את פיס החולצתו והצמיד אותו לקיר בכוח.

"אין לי מושג מה יקרה למי," הוא אמר "אבל מה שבטוח אני אהרוג אותו.".

כך הם עמדו שם, שלושתם, לכל אחד חיים של מישהו אחר מונחות בידו.

מגפה של קלרה דורכת חזק.

ידיו של פטרו מכות.

וידיו של שגיא חונקות את הפולני שהפך בעל כורחו לאימו...

מה יקרה לווזווז הפולני?

האם יבואו חייו לקיצם, או שמה נגזר עליו להמשיך לחיות את החייו כאימו אובדני... עד שייתאבד כמובן....

"מצאתם אותם?" שאל צוקרמן כאשר הסתכל במבחנות שלו מבלי לגרוע מהן עין.

"מצאני שפן נסיונות אחד." הסביר אנדריי. "והוא התאבד.".

"עכשיו גם פטרו ויאנק נעלמו." אמר מתיאש.

"נעלמו?" שאל ארנון באדישות. "מה זאת אומרת 'נעלמו'?".

"מצאנו רק שאריות של רגל כרושה ליד הבית של יאנק." הסביר הצ'כי.

החננה עזב לרגע את המבחנות.

"יכול להיות שערסים מעורבים בזה?".

"יתכן." השיב ההונגרי. "אבל יש לי תחושה שמשהו אפל וחזק הרבה יותר מעורב.".

"ה'כוח' מגלה לך?" שאל אנדריי.

"תשתוק!... וכן... בערך... זה משהו שמערב בתוכו אופל וכוח, אלו לא אימואים, אימואים שבריריים ופתטיים, אלה יכולים להיות רק...".

פטרו יכל לראות את חייו חולפים לפניו, הוא ראה כבר את האור, היה זה בעצם אורות הרכב פיק-אפ-טראק שעצר סנטימטרים לפני שהתנג בו וביאנק.

"היי השתגעתם?" צעקה ילדה שהוציאה את ראשה דרך חלון הנהג.

מרחוק היא יכלה לראות את קבוצת האימואים.

"אוי ראחאת! תעלו!".

םטרו גרר את יאנק למושב האחורי ואז על אל הקידמי.

הילדה לחצה על דבשת הגז ויצאה כמה שיותר מהר מהרחוב.

שיערה היו בלונדיני וקלוע לשתי צמות, עיניה חומות עליה ג'ינס ארוך ומשופשף וחולצה משובצת הידועה באשדוד כ'חולצה רומנית'.

"Verbeste Romaneste?" שאל פטרו.

"Da." הסיבה לו הילדה.

"מה השם?".

"קלרה, קלרה מולדובן. אתם?".

"אני פטרו אנסקו וזה...".

פטרו הציץ לאחור לראות מה מצבו של יאנק שמסתכל בדכאון דרך החלון.

"יאנק בוקובסקי.".

קלרה הסתכלה על פניו של יאנק דרך המראה.

"הוא נראה קצת...".

"אימו?" שאל פטרו. "כן, הוא הפך לאחד.".

"כל-כך מהר? איזה ילד צומי.".

"לא, הוא שתה את הכימיקל.".

"כימיקל?".

"ניסיתי לנגן קצת מוסיקה אבל הכינור שלי לא מכוון אני חייב להאט את התהליך.".

"איזה תהליך? איזה כימיקל?".

"מיי כימיקל רומאנס." זה הוזרם למקורות של אשדוד, גם יבנה ושתולים. כל מי ששתה נהפך בתהליך איטי לאימו.".

"איך זה שאני לא הפכתי לאימואית?".

"כי לכימיקל, אין השפעה על רומנים... אנחנו בגן יבנה?".

"כן... מאיפה אתם?".

"אשדוד. נחטפנו על ידי שני אימואים.".

"פחחח. מה?".

"זה לא מצחיק, תראי מה הם עשו ליאנק! שימי קצת מוסיקה לפני שהוא ירצה פאנק.".

קלרה לחצה על כפתור במערכת ומוסיקת גיטרה חשמלית ובנג'ו התחילו להתנגן.

"הלכתי לאיבוד, תתחיל שוב. לאט".

"חומר מדכא בשם MCR הוזרם לתוך המקורות של גן יבנה, שתולים ואשדוד. אם שמת לב מספר האימואים עלה.

"אני ועוש 4 חברים שלי התחלנו לערוך ניסוים במטרה למצוא נוגדן-".

"ששש! זה הפזמון." השתיקה אותו קלרה בזמן שהעבירה הילוך. "Hilbilly Deluxe slick Pick-Up-Tracks..."

ואז יאנק ואני נחטפנו על ידי אחת משפני הנסיונות שלנו שהפכה אותו לאימו, אני אנקום בה על זה... בה וביצור הבודגני הנקרא 'פיס'."

'פיס'?" צחקה קלרה כאשר לקחה את הפנייה שמאלה ביציאה מגן-יבנה לכיוון אשדוד. "'פיס' כמו שתן?".

"אני אהרוג אותו. פנייה הבאה את לוקחת שמאלה.".

קלרה חלפה על פני תחנת הדלק ופנתה.

"שמאלה, לא ימינה!".

"אוי, סליחה, נפנה בפנייה הבאה שמאלה ואז אחריה... אתה ממהר לאנשהו?" שאלה פתאום.

"למה?".

"אני קצת רעבה...".

קלרה פנתה שמאלה שד' משה סנה.

"תנסי לקחת פה ימינה, זכור לי שיש כאן אוכל בזול... איזה רחוב אנחנו עכשיו?".

"'רבי יוחנן בן זכאי'".

"מצוין, קחי שמאלה, תעצרי בצד, צריכה להיות שם מכולת.".

קלרה עקבה אחר הוראותיו של פטרו.

היא כיבתה את המנוע והוציאה את המפתחות.

"זה לא שאני חושדת בך, אני שפוט לא מכירה אותך מספיק." היא הסבירה וירדה מהאוטו.

פטרו בינתיים פנה אל חברו המדוכדך.

"אל תדאג יאנק, אתה תצא מזה.".

קלרה הלכה מכיוון האוטו לסופר כשהיא מנסה להתעלם מעשרות הדוסים שנועצים בה עיניים זוהמות.

"אני לא בבני-ברק, אנ מקווה." היא מלמלה לעצמה.

היא הגיעה אל דלתות הסופר ורק אז שמה לב כי הוא נעול.

"אוי! איך שכחתי. יום שבת היום.".

היא הסתובבה על מקומה והתכוונה לחזור אל הרכב.

מספר הדוסים רק גדל.

הם נעצו בה עיניים והחלו להתקדם.

בידיהם אבנים ומקלות.

קלרה היתה צריכה רק דבר אחד - לרוץ.

קלרה ניסתה לעבור בינהם.

דוס קטן עם מקל בידיו הכה ברגלה והפיל אותה.

מלמטה יכלה לראות את הדוסים הסוגרים עליה.

צופר חזק נשמע.

הדוסים הפנו מבטם אל הפיק-אפ-טראק שחנה בסמוך.

קלרה ניצלה את חוסר התשומת לב וברחה משם.

היא עקפה את הרכב ונכנסה אליו.

"רובע ז'." אמר פטרו באדישות. "- דויסלנד. בואי נצא מכאן, מהר.".

הדוסים החלו בינתיים לסגור על הרכב.

"מחללי שבת!" נקרא באוויר מספר פעמים.

קלרה הכניסה את ידה לכיסה.

"המפתחות!" היא אמרה כאשר לא מצאה אותם באף אחד מכיסיה.

הדוסים הקיפו את האוטו, מנסים לפרוץ אותו. מנענעים אותו.

"אנחנו קצת בברוך." אמר קלרה, שומרת על קור רוח.

"בד"כ אנחנו שולחים את יאנק לבצע את משימות ההתאבדות.".

"מה הם חושבים שהם עושים?" אמר יאנק בדכדוך. "משרתים האל שלהם, שרק מביא צער לעולם.".

פטרו הסתובב לכיוון המושב האחורי וסטר ליאנק.

"אני רק רוצה למות." הוא אמר.

"אז צא!" אמר פטרו, "תן להם להרוג אותך, ותשמש לנו פתיון.".

"אבל הם יהרגו אותי.".

"זה מה שאתה רוצה, לא?".

יאנק שתק.

שיר היום - Hillbilly Deluxe

Long, long ago. In a far, far away city...

NERD

WARS

Episode IV

A New Joke

The emos are getting doubled.

An advanced version of the common Emo-Poser is exist- sadder, much more pathetic and deadly- the Emotinal Hardcore.

Arnon Zukerman, the nerd is still working in his laboratory in order to find an antidote to the emo-plague.

Patru Anescu, the Romanian Vuzvuz and Janek Bokuvsky, the Polish Vuzvuz were kidnapped by two Emotional Hardcores to the nearby moon  Errr... town Gan-Yavne.

A group of several emo-kids were chasing the two Yiddish-kites, while a group of few Arses attacked them from the other side.

Meanwhile, Matiash the Hungarian and Andre the Czech were looking for the junky-kids who drank the MCR to bring them back to Zukerman's lab.

Matiash and Andre are not aware to the fact that their friend Janek bacem an emo-kid... Now Janek's and Patru's life are about to be ended by a pick-up-track...