†Swine Influenza†

ראיתי היום לראשונה בחיי את הסרט קזבלן (וגם את זה ראיתי מהאמצע).

סרט קצת  אבל בגלל התקופה לא בגלל שהוא ישראלי, הסרט מציג )כמו כל סרט קאלט ישראלי אחר) מציג את התקופה והחברה הישראלית בה מתרחשת העלילה (לצורך העניין שנת 73, לפני מלחמת יום הכיפורים).

כל המתחים העדתיים, הסטריאוטיפים והאשכנזים שדופקים את השחורים... כמובן שכדי לא ליצור הסטה אז דופקים גם אשכנזים אחרים, אבל קשה לפספס את מטרת המחבר.

בסרט גם הופיע המילה 'ווזווז' כמה וכמה פעמים.

אז מה צריכים לעשות בשביל להפוך סרט ישראלי לקאלט?

גזענות!

והרבה, הרבה סטראוטיפים

אז ראינו את הגיבור המרוקאי העבריין טוב הלב והאומלל (כמו בכל סרט) שיצא אחרי 1970.

(בסרטי אבי ביטר מוחלף המרוקאי בתורכי- רק אלו אינם סרטי קאלט).

הפולנים (כמו בכל סרט בכלל) שמאופיינים באופי הפולני, הבישול הגרוע, והניג'סיות במיוחד לילדים שלהם. לא עשירים במיוחד אבל דואגים שהבן שלהם ייתחתן עם בת של רופא.

הרומני הקומבינטור- בסרט הזה לא הופיע הרומני הקומבינטור אבל הוא מופיע בהרבה סרטי קאלט אחרים דווקא בתור אחת הדמויות שמופיעות כקורבן לעוני ולאפלייה.

ההונגרי הרשע- כן, זו לא המצאה שלי. שם ההונגרי המתורבת והרשע, הוא באמת ההונגרי המתורבת והרשע.

התימני הרוקד והשר

האשכנזי הכללי והרשע- לא ידוע מאיזה מוצא בדיוק, על-פי השם ניתן להניח שמזרח אירופאי. תמיד מחזיק בתפקידים בכירים בעירייה או במקומות כאלה ואחרים, או ממלא את הפקודות של הבכירים ומטרתו להעיף את הדיירים מהבתים שלהם או להרוס את הבתים כדי לבנות קניון או בתים חדשים.

לרוב מסיים במשפט "זה ייגמר בבית משפט!" או משהו כזה.

הייקע- הגרמני האצילי והפלצן שגר בדירת פאר בתל-אביב והבת שלו מתאהבת בארכי-פרכי מהרחוב.

וכמובן העיראקי הלירי- בכל סרט יש אחד כזה, וזה גם לרוב אותו שחקן (עיראקי, יש אחד כזה גם בכוכבים של שלומי, שזה סרט חדש יחסית.) שמלא בחכמת חיים ונותן משפטי חכמה חדים כאלה על החיים וכל מיני מטאפורות. אם יש לכם אחד כזה עשיתם סרט לתאפרת מדינת ישראל.

ד"א, בלי קשר לפוסט, אתמול יצא משהו שלא קרה לי מעולם: התנשקתי עם שתי בחורות שונות בטווח זמן של בערך חצי שעה מאחת לשנייה.

מטורף!

הרבה זמן לא עודכן פה פרק, אז הנה תקציר של מה שהתרחש לאחרונה:

קלרה, יאנק, פטרו, מתיאש, אנדריי, בוריס והילדה הגותית יצאו מהמקלט ונתקלו בטום ותמר: האנימו וההארדוקית.

בעוד קלרה איבדה את הכרה, אנדריי ופטרו לקחו את יאנק אל המעבדה של צוקרמן, בתקווה שהחננה כבר מצא נוגדן ל-MCR ההופך את השותים אותו לאימואים.

בוריס המטאליסט הרוסי התפוצץ לחתיכות על ידי מכת האנרגיה של טום האנימו.

כעת נשארו מתיאש והגותית להילחם נגד שני אימואים חזקים במיוחד.

חלק 5, ה-MCR מכה שנית:

מתיאש תפס את הלייטסייבר, מסתכל על טום המדמם בכאב מגדמו.

זרועו השנייה של טום עודנה ברשותו, הוא ירה ממנה מטח של כדורי אנרגיה קטנים.

בהנפות מהירות החזיר מתיאש את היריות לאימו הנלחם כמו דמות אנימה.

כדורי האנרגיה טסו לכל מקום, פוגעים גם בתמר ובגותית, אך את מתיאש זה לא הטריד, הוא רק רצה להרוג את האנימו מולו.

הוא החזיר את הנשק לכיסו והושיט את ידו קדימה.

הוא סגר את אגרופו בצורה של חניקה.

"עדיין לא הכנסתי אליו כמה מהדברים שהינו צריכים." הסביר ארנון צוקרמן החננה.

"תביא את מה שיש." הפציר בו אנדריי.

פטרו ישב בצד וכיוון את הכינור שלו.

"מה אתה עושה?" שאל אותו אנדריי שהיה נינוח.

הצ'כי שלח מדי פעם מבטים אל יאנק חסר החשק לחיות.

"זה ממש מדהים כל האימו-סטאף הזה." אמר פטרו מעביר את הקשת על כינורו לשמוע את הצליל.

הוא הנהן לשלילה והמשיך לכוון.

"מדהים? זה נוראי!" אמר אנדריי שעוד ניסה לשמור על קור רוח.

""הם רוצים למות, אבל לא מסוגלים לעשות את זה, הם כאילו ממש רוצים את זה. ובמקום למות הם קונים מוסיקה מחורבנת וחותכים את עצמם רק כדי לסבול, שלא לדבר על כל החורים האלה בגוף שגם הם עולים כסף.".

"אני לא מבין.".

"זה סטארט-אפ שיווקי מטורף!" אמר פטרו עם חיוך, עובר עם הקשת על המיתרים בפעם הרביעית.

"אז אתה מוכן למכור את יאנק?".

פטרו לא ענה, הוא ניגן איזו נעימה עממית כדי לוודא שהכינור מכוון.

"אתה רואה את שני הדוודים שם?" שאל ארנון כאשר חזר עם עגלה ועליה דוד מלא בנוזל אפור.

הוא הצביע על שני דוודים המכילים צבעים דומים.

"כל אחד מהם עשוי להיות נוגדן למקרה אחר של אימותרפיה, הבעיה שעדיין לא הכנסתי אליהם את המוסיקה.

"יאנק," אמר פטרו פתאום, כאילו התעלם משיחה.

"אתה רואה מה יש לצוקרמן בעגלה, פתח את המכסה ושאף את זה. זה יביא סוף לסבל שלך.".

"אני מוכן לנסות הכל." השיב הפולני, שמאדם שכל רצונו או לחיות כמה שיותר הפך ליצור שלא רוצה לחיות כלל.

יאנק פתח את המכסה שהיה על דוד הזכוכית. ולקח נשימה עמוקה.

דבר לא קרה.

"תנסה לנגן משהו ליד הדוודים." הציע אנדריי.

פטרו עמד ליד הדוד עם המכסה הפתוח והחל לנגן שיר עממי רומני -דוינה.

"צוקרמן! תראה!" אמר אנדריי המופתע והצביע על המיכל שעמד ליד פטרו, הנוזל האפור נעשה כחול.

"מה?!" צעק צוקרמן בהיסטריה. "תורידו אותה!".

תשומת ליבו של צוקרמן הופנת אל השממית שרצה על המיכל.

פטרו תפס את החיה הקטנה ושם בכיסו.

"אני הולך לשתות משהו." אמר ארנון והלך לכיוון היציאה מהמעבדה.

"אני איתך, פטרו תישאר כאן ותמשיך לנגן, אנחנו נביא לך משהו לשתות." אנדריי הלך בעקבות ארנון.

פטרו ויאנק נשארו לבד במעבדה.

"למה ללכת כל-כך רחוק כדי לשתות?" שאל פטרו כאשר הוציא את השממית מכיסו.

"יש כאן מספיק חומר, לא?".

ידו נאבקת מעט ביצור שלא ייברח, ולבסוף הוא טבל אותו במיכל הכחול.

הוא הוציא את השממית מהמיכל ופנה אל השניים האחרונים שהחליפו את צבעם גם הם.

אחד הפך לצהוב והשני לאדום.

טום האנימו נפל על המדרה ללא רוח חיים.

מתיאש פתח את ידו הקמוצה שבעזרתה חנק את טום ממרחק.

כעת היה פנוי לסייע לגותית, שישבה נשענת על הקיר, שוטטת דם ללא רוח חיים.

הוא התכוון למשוך את הלייטסייבר שלו החוצה.

שלושה מחטים דקות, גמישות ושחורות ננעצו בזרועו.

לפתע הרגיש ההונגרי חלש.

הוא נפל על הברכיים וראה את ההארדקורית מתקדמת אליו.

"מרגיש חלש ווזווז?" שאלה את מתיאש.

"זה לא נגמר..." הוא אמר. "זה לא נגמר!".

"עכשיו אתה חלש, לאט-לאט גם תרגיש בודד ועצוב.".

מתיאש רק עצם את עיניו וחשב על הדבר שהכי משמח אותו- סבל של מישהו אחר.

בינתיים, המשיך גופו להחלש, הוא פתח את העיניים וראה את תמר מתכוננת לשלוח אליו משהו אפל וחזק, משהו שיהרוג אותו.

הוא שוב עצם את עיניו בחלשה.

הוא לא ייתן למישהו להמית אותו ככה!

הוא הרגיש את האדמה רועדת תחתיו, הוא יכל לשמוע נהמות מאיימות. האם כך נראה המוות?

מתיאש פתח את עיניו בשנית.

מפלצת דמויית זוחל ענקית בגובה 2.5 אפילו 3 מטרים נהמה נהימה חזקה על תמר.

מוסיקת כינור ליוותה את הנהמה האכזרית- הדוינה של פטרו.

"יו זעס א מחייע, מער צוקער...".

"היי מתיאש!" צעק הרומני, ממשיך לנגן ולשלוט על החיה הענקית שהיתה עד לפני כמה דקות שממית קטנה.

"הכר את MCR: My Chemical Romania.".

"מי היה מאמין שחיי ינצלו על ידי רומני." הרהר לעצמו ההונגרי. "עם שאפילו לא יודע להילחם ואיכשבו, לקח לנו את טרנסליבניה.".

תמר טענה בגופה כל אנרגיה אפלה שיכלה לקלוט: כמו למשל השנאה מראשו של מתיאש.

היא היתה טעונה בכל כך הרבה אנרגיה אפלה שיכלה להביא חושך לאילת באמצע הבוקר בחודש אוגוסט.

כל-כך הרבה אנרגיה ששוה בעוצמתה לשתי פצצות-... לשני רימונים.

פטרו המשיך לנגן, תמר תכננה להרוג את המפלצת.

MCR פשוט פתחה את פיה מלא השיניים החדות ומזיל הריר.

נגיסה אחת. ועוד אחת. תמר ירדה אל תוך קיבתה של המפלצת.

"איך הכנת את הדבר הזה?" שאל מתיאש.

"הנוגנדים לכימיקל רומאנס בתערבות קצת.. איך לקרוא לזה... רומניות... עכשיו אני מוכן להתשמש בה כדי להתעשר.".

"אתה יודע שהיא טעונה עכשיו בכל-כך הרבה הארדקור דיכאון, שאין סיכוי שהיא תרקד עוד לצלילי הכינור שלך.".

"שכחת מתיאש? היא מערבת בתוכה רומניות. רומנים לעולם לא נכנסים לדכאונות. 'דכאון' ו-'רומני' אלו שני הפכים.".

משפטו של פטרו נקטע ברעש פיצוץ, שמיד לאחריו הגיע גשם של דם ירוק, עצמות ואיברים פנימיים וחיצוניים.

"אולי לא נכנסים לדכאונות." הסכים מתיאש. "אבל אתם כן מסוגלים להתפוצץ לחתיכות אם מפעילים עליכם מספיק כוח.".

פטרו הסתכל על חתיכותיה של MCR שפוזרו לידו, הוא לא ידע אם לבכות או לא.

"לפחות נפתרנו מבעיית ההארדקור, לא?".

"לא... יש עוד הרבה עבודה: להעיר את קלרה, לרפא את יאנק אבל הכי חשוב, להתקלח...".

אנו ממשיכים עם סיפורו של פטרו אנסקו, הווזווז הרומני.

בפרק הקודם ראינו את המקלט בו חיים ילדים עזובים תחת חסותו של פטרו.

"יש חדש זאכרמן?" שאל פטרו כאשר נכנס לתוך מקלט בביתו של חבר.

"זה צוקרמן,".

"זה יותר מסובך משחשבתי." הסביר החננה כאשר בחן את המבחנה ולא שלח מבט אל פטרו.

"ובכן?".

צוקרמן הכניס קיסם אזניים לתוך המבחנה והוציא אותו.

"קח תריח," הוא אמר לפטרו והושיט לו את הקיסם.

פטרו הריח את הקיסם ולא הבין לאן החננה מנסה לכוון אותו.

"סיליקון," הסביר החננה. "אותו סיליקון שממנו מכינים דיסקים להקלטה.".

"מה אתה רוצה להגיד בזה?".

"מעורבת בזה יותר מסתם כימיה, הם משמיעים את הדיסק במכשיר כלשהו ואז מעבירים דרכו את הכימיקל.".

"אז בוא נעשה את זה.".

"צריך בשביל את הלייזר המסוים שקורא דיסקים, ואני לא הולך להקריב את המחשב שלי... ומה מה שאתה היית צריך לחקור בשביל מתיאש.".

"אני עובד על זה.".

"אני מקווה שאתה מתקדם יפה, פטרו." אמר לו מתיאש כאשר הלכו הוא, פטרו, אנדריי ויאנק לעבר המרתף בו שומר פטרו על החוסים.

פטרו הקיש מספר פעמים על הדלת, זו היתה ססימתם של פטרו ופיס.

תשובה מהצד השני לא היתה רעש רעש שהדהד.

פטרו הקיש בשנית.

"פיס?" שאל פטרו שהחל להילחץ.

"פיס!".

"הכנסת לפה מישהו שקורא לעצמו 'פיס'?" שאל מתיאש, "כמה פתטי.".

הדלת נפתחה, פיס בעל הראסטות החומות עמד בכניסה ופניו מעוותות בגועל.

ריח נוראי מלווה במעט עשן יצא מהמרתף.

"טוב שבאת! פטרו," הוא התנפל עליו.

"אמרנו בלי חיבוקים!".

"שוב עישנת את הדבר הזה?" שאל פטרו שריח הגיע לנחיריו.

"תפסיק את זה! זה נוראי.".

קולות יצאו מהרומקלים המחוברים לדיסקמן בו התנגן הדיסק של כימיקל רומאנס.

"תפסיק את זה!" הפציר בו פיס.

"זה נורא!" אמר יאנק שעמד מאחורה.

"חברים חדשים?" שאל פיס.

"לא עכשיו!" אמר פטרו להיפי ונכנס לתוך המרתף המסריח.

הוא ניגש אל הדיסקמן ולחץ על כפתור העצירה.

"למה הפסקת פטרו?" שאל סטאס "ממש אהבנו את זה!".

"כן, זה היה מעולה. תודה פטרו." אמר לאה כאשר דמעות בעיניה.

"אני רואה שממש נהנתם." אמר פטרו שניסה לנשום כמה שפחות כדי לא להריח את האוויר.

הוא יכל לראות שסטאס ולאה נראו מדוכדכים ומדוכאים יותר מהפעם הקודמת בה הוא ראה אותם.

"חברים חדשים?" שאל סטאס.

"לא" השיב פטרו.

הוא יכל לראות שהבקבוק אשר נתן להם לא היה שם.

"שתיתם הכל?" שאל פטרו.

"כן." השיבה לו הילדה החדשה שישבה על הספה ונראתה בדיוק כמו שנראתה לפני-כן.

"מתיאש," אמר פטרו. "שים לב לזה.".

פטרו הוציא את הכינור שאותו דאג להביא מביתו והחל לסובב את השיניים המכוונות את המיתרים ללא כל מטרה.

"אתה מוציא אותו מכיוון?" שאל אנדריי "למה?".

פטרו הרים את הקשת שלו והחל לנגן בצורה אקראית על הכינור.

הרעש הצורם גרם לכולם לצעוק עליו שישתיק את זה.

"אני לא מבין את זה.".

"לא מבין מה?" אל מתיאש.

"הכימיקל, זה אמור לגרום להם לאהוב זבל?".

"איזה כימיקל?" שאל פיס בצורה אדישה.

"כימיקל... 'כימיקל רומאנס'.".

"למה באמת הבאת את הזבל הזה?".

"חשבתי שזה טוב.".

לאה וסטאס הפעילו את הדיסקמן שוב.

"לא, אני מצטער.". אמר פטרו. "אני אצטרך לקחת אותו חזרה.".

"את הדיסק?" נבהלו לאה וסטאס.

"לא, את הדיסקמן.".

"לא!" בכה סטאס שהיה קשוח עד לפני כמה ימים. "אתה לא יכול לעשות את זה.".

"זה שלי." אמר פטרו. "מצטער.".

פטרו הפסיק את הרעשים לפני שהיה מאוחר והכניס את הדיסקמן לתיקו.

"פטרו," לחש לו יאנק. "דאס מקום איז פארשטונקען.".

"טוב, ביי.".

הרביעייה יצאה מהמרתף.

"מי זו הילדה?" שאל אנדריי שהסתקרן.

"סתם, זונה." אמר פטרו.

"קורבע!" צעק יאנק. "אוי ויי זמיר.".

"היא מפרנסת אותי יפה." הסביר פטרו.

"גיטע, פימפ." אמר מתיאש.

"אתם לא מבינים," אמר פטרו "הרעש הזה מהדיסק, הלהקה הזאת שנקראת כימיקל רומאנס. הם מתפרנסים מלחרבן, כמו 'היהודים' או אביב גפן. פשוט מפליצים לתוך המיקרופון ועושים בוכטות. אבל להם יש דרך אחרת. בעוד אביב גפן והיהודים פשוט תופסים אנשים עם טעם רע במוסיקה, הם פשוט משנים לך את הטעם לפי צרכיהם. זה גאוני! נפיץ עוד בקבוקים של MCR ואז נקים להקת חרא משלנו, נעשה מליונים.".

"ואז מה?" שאל מתיאש שלא אהב את הרעיון בכלל. "תהפוך להיות מאותם אלה שאתה שונא.".

"שונא אותם, אוהב אותם. הם מתעשרים אני לא.".

"יש דרכים מתורבות יותר להתעשר." אמר יאנק.

"ואתה לא יכול לנגן מוסיקת פאנק עם כינור." הוסיף אנדריי.

"זה לא משנה כרגע." קטע מתיאש את כולם. "מה ארנון גילה?".

"צוקרמן," אמר פטרו "הוא חושב שהוא יודע איך מכינים את ה MCR, אולי הוא יצליח להכין נוגדן, או לחלופין חומר דומה. הוא צריך בשביל זה את הדיקסמן".

"אז בואו ניתן לו את זה כבר.".

וכך עשו הרביעייה את דרכם אל המרתף של ארנון צוקרמן החננה.

אני משער שאתם במתח (כן, בטח...) מה קרה לחברנו יאנק בוקובסקי.

אז תקציר מהפעם הקודמת.

יאנק הווזווז הפולני הצליח לשכנע קבוצה של פריקים אפלים וקשוחים לצאת לטבח באימואים שמשתלטים על העיר.

מאטליסטים, פאנקיסטים וגותים עשו פעמיהם לעבר המקום בו התכנסו האימואים.

בעודם שוחטים אימואים באמצעות מקלות, סכינין ושרשראות של אופניים הבלתי צפוי קרה.

אנדריי קפקא, הווזווז הצ'כי היתה באותו זמן וצפה ביצירתם של התועבות המסוכנות החדשות.

Sugar!

Vinegar!

An' everything gay

These were the ingredients chosen to create the bloody pathetic crying fags.

But the one who deals with public relations (יחצ"ן) accidentally added an extra ingredient to the concoction: Chemical Romance!

Thus the Super Emos Boys were born! Using their ultra super power,

Bob,

Bundy

and Bill

have dedicated their lives to fighting good music and the forces of happiness!

כשהכל נראה אבוד, כאשר סופר-אימו-בויז שולחים קרני אנרגיה ורודות ומפוצצים פריקים חתיכות, כאשר יאנק שלנו, הווזווז, שותה הקריסטל מנטה, שאינו פריק בכלל רועד מפחד וחושב מה יהיה רשום על המצבה שלו.

קרן של אנרגיה ורודה ומנצנצת נורתה לעברו.

אני רוצה לעשות לכם אווירה של סדרה מטומטמת אז הפרק יתחיל אחרי השיר.

אז תקשיבו לשיר

הבה נמשיך:

יאנק הוטס למרחק של כמה מטרים, ונפל על הטריבונות של המקום הנקרא 'אמפי'.

צפצוף חזק צלצל באזוניו ואז ראה ילדה גותית חותכת ורידים ובוכה "העולם הזה רע!".

"אויש נו," אמר יאנק. "את חושבת שלך קשה בחיים? אני היום היתי צריך לסחוב טלוויזיה לגמרי לבד. ואני גר בקומה רביעית, היתי צריך לסחוב אותה עד האוטו. את חושבת שאת סובלת? עוד שנה אני אמור להתגייס. אם אני גיע לקרבי ואם אני-." הפולני שלנו סתם את הפה כאשר ראה שילדה בכלל לא שמה עליו.

"רגע," הוא אמר לעצמו, "אני עומד למות ממש עכשיו." ואז התחיל לפחד.

באנדי, אחד מהסופר-אימו-בויז. הגיע אל יאנק במטרה ללמד אותו לקח על זה שנטפל אל האימואים הפטתיים.

הוא כל-כך פחד שמערכת העצבים שלו החלה להשתולל, הוא כבר לא שם לב מה הוא עושה הוא פשוט פעל מתוך אינסטינקט.

הוא קם על שתי רגליו ו-

אנו מפסיקים את הפרק לתשדיר חסות:

תשדיר חסות (מוקדש לזכרו של פולי).

יאנק הפך למפלצת גדולה וירוקה מעין גרין שרעק בלא ידיעתו.

נישתם נכון חברים, הכל הודות למשקה הפלאים קריסטל מנטה, המשקה אשר העניק ליאנק את המוטציה ונתן לו את הכוח להתגבר על הסופר-אימו-בויז.

הוא הנחית מכה ועוד מכה על האימואים העל-אנושיים.

בוב, האימו עם העניבה והסכין, שאיתה אמור לחתוך ורידים, תקף את יאנק הירוק שלנו.

אך יאנק שידיו גדלו פי כמה, תפס את האימו מהפוני והטיח אותו על טריבונות האמפי.

אין דבר יותר מלבב מאימו בדמדמם נפיו ומצחו לאחר שקיבל מכות רצח ונזרק על שפת טריבונה, מה שיותר מלבב מזה שהוא נזרק בעוצמה של ענק ירוק ופולני, מה שפחות מלבב מזה שהוא עצמו בעל כוחות על.

ביל האימו הדביל טען בגופו אנרגיה (ידוע שאימואים רבים שואפים את כוחם מחוברות אנימה ולומדים לבצע התקפות אנרגטיות כמו בדרגון בול, אלו למעשה האנימואים).

האנרגיה הזוהרת והמנצנצתף שפיצחה קודם מטאליסט קשוח לחתיכות (משום שלא היה קשור מספיק ללוציפר) גרמה לגרין שרעק כאב רב.

יאנק החל לנוע לאט יותר במטרה לפגוע באימו הפוגע, לבסוף מטח האנרגיה נגמר והאנימו היה צריך לטעון עצמו מחדש.

יאנק רץ אל האימו ותפס בידו הירוקה והענקית את ראשו של האנימו המלוכסן, סוגר אותה חזק-חזק במטרה לשמוע את הקראק של הגולגולת המתפצחת.

האנימו ניסה להאבק, אך השרעק הירוק היה חזק ממנו.

לפתע החלה להיחלש אחזיתו של יאנק לצלילי מוסיקת אימו-פאנק מסריחה.

הצלילים אשר בקעו מהגיטרה של באנדי, המתרומם עם השיער הסגול.

ביל יכל לחלץ את עצמו מאחיזתו של השרעק.

הוא התעופף משם ושלח מטח של כדורי אנרגיה על יאנק.

יאנק שהרגיש שהוא נפגע מכדורי האנרגיה ונחלש מצלילי הזוועה שיצאו מהגיטרה של באנדי, החל לסגת אחורה, אך משהו חיזק אותו, משהו גרם לו להתרוממות רוחנית.

צליל ישן נוגן באוזניו, צלילי האקורדיון של אנדריי שעמד ממש מאחוריו וניגן את צ'יריבים-צ'יריבום בנסיון להתגבר על שירי האימואים שניגן באנדי.

כדורי האנרגיה הורודים המשיכו לטוס אל יאנק מידיו של ביל, ובאנדי, קולות היטרה שלו קרבו את צלילי האקורדיון של אנדריי.

ידיו של אנדריי החלו להתעייף, בעוד צלילי הגיטרה התחזקו.

זה כנראה היה הסוף.

יאנק לא שמע עוד את צלילי האקורדיון

 של אנדריי.

הוא ויתר.

אבל הוא גם לא שמע את צלילי הגיטרה של האימו.

צוואר הגיטרה של באנדי היה חצוי לשתיים.

ובצליל הזמזום של חרב האור של מתיאש נשרה גם ידו.

"The force is weak here."

מתיאש, הווזווז ההונגרי הגיע להציל את העיר מידיו המזוהמות של האימואים, וכעת היה פנוי יאנק להכות בביל. אך הוא עוד היה מצלילי הגיטרה של באנדי.

למזלו גם פטרו, הווזווז הרומני היה שם גם.ממוחמה בהסתתרות, התגנבות ובכל שאר הדברים שרומנים טובים בהם (כמו כיוס).

זרק פטרו אל אנדריי את מפוחית הפה שלו.

אנדריי הצמיד את המפוחית לשפיו והחל לנגן את השיר טום בללייקה.

כוחותיו של יאנק חזרו אליו והוא יכל לרסק את הסופר-אימו-בוי ביל על הרצפה.

האימואים כבר ברחו, אלה מהם ששרדו את הטבח.

והסופר-אימו-בויז ברחקו גם הם, עם פרצופים מדממים וגופים מדממים ועצמות שבורות (או גפיים קטועים במקרה של אחד מהם).

"נפטרנו מהם!" שמח אנדריי.

"זה מוקדם לשמוח." אמר מתיאש האדיש. "ה'כוח' אומר לי שהם יחזרו, ויהיו חזקים יותר... ורבים יותר...".

Sugar

Vinegar. (חומץ)

An' everything gay

These were the ingredients chosen to create the bloody pathetic crying fags.

But the one who deals with public relations (יחצ"ן) accidentally added an extra ingredient to the concoction: Chemical Romance!

Thus the Super Emos Boys were born! Using their ultra super power, Bob, Bundy and Bill Kaulitz have dedicated their lives to fighting good music and the forces of happiness!

ושוב אנחנו מצטרפים אל חברינו אנדריי קפקא בעודו חוקר את הסיבה להתרבות האימואים באשדוד.

את הסיבה מצאנו, אבל מדוע אף-אחד לא עושה אם זה דבר?

בפעם האחרונה שעזבנו את אנדריי הוא הסתתר במפעל המייצר MCR, חומר מסוכן המדכא והופך אנשים לאימואים.

הוא הסתתר מאחורי כמה מכולות כאשר לעיניו התגלה אינקובטור המחובר למחשב ולידו שני יחצ"נים בחלוקים לבנים.

האינקובטור היה מלא מים שחורים שהתרוקנו מיד עם לחיצה על אחד הכפתורים.

בתוך האינקובטור היה ארבעה גופים שנראה אנושיים.

כעת נעבור אל חברו הטוב של אנדריי, יאנק בוקובסקי.

יאנק הוא יליד הארץ, ממוצע פולני.

יאנק, אפילו ווזווז כבד יותר מאנדריי ויאנק הוא גם פחדן גדול.

יאנק הוא היחיד מבין חבריו של אנדריי אשר האמין לכל לאנדריי על כך שהמים מזוהמים  ושהאימואים משתלטים על העיר.

יאנק הוא היחיד שהסכים לשתף פעולה, וכפי שנאמר הוא פחדן גדול, לכן נאלץ אנדריי ללכת לבדו למפעלים.

"טוב פריקים." אמר הווזווז שעמד לבדו מול עשרות העיניים המביטות חלקן מאותרות באיפור שחור.

"ה-ה-ה-" התחיל יאנק לגמגם.

"האימואים!" צרח מטאליסט אפל.

"כן... הם." המשיך יאנק.

"להורג אותם, הם מחרבנים לנו את העיר!".

"כן... לכו." אמר יאנק כאשר אמרו כולם את מה שרצה להגיד.

קבוצה של עשרות פריקים בעלי מוהק, קרחות או שיער ארוך. כולם לובשים חולצות שחורות ומרביתם מקושטים גם בפירסינגים שונים, דהרה אל המקום שהיה פעם משכנם: האמפי של פארק הסיטי באשדוד.

בשרשראות, סכיני שחיטה או ידיים חשופות נשחטו ונטבחו האימואים באיזור.

ילד בעל פוני המסתיר את עינו השמאלית ועגלי בגבתו החשופה לאור התחיל ברוח מהמקום.

מטאליסט תפס אותו החולצתו ועם סכין איים על חייו.

"אני צמא!" הוא צרח. "ואתם זיהמתם לנו את המים!".

הוא שחט את גרונו של האימו ושתה את דמו.

לפתע עצר המטאליסט כאשר מבט של גועל עלה על פניו.

"מה אתה עושה?" שאל לאחר שמחה את הדם משפתו.

יאנק הוציא בקבוק מתיקו והחל לשתות.

"מממ..." אמר יאנק שהיסס. "המים מזוהמים, אז אני נוהג להסתובב עם בקבוק של קריסטל מנטה בתיק.".

"גועלי!" צרח עליו המטאליסט שדם נוסף ניגר מפיו. "זה עוד יהרוס אותך, אם זה לא יצמיח לך זנב.".

"זה עדיף מלהיות לבוש שחורים ומחורר פנים.".

"אתה יורד עלינו?!" שאג עליו המטאליסט והתקדם אליו כאשר הסכין מופנת לעבר יאנק.

""לא, לא. אני צוחק על האימואים!".

"אה... יפה.".

ילדה גות'ית הוציאה את הסכין איתה היא חותכת ורידים ואיימה על ילד אימו.

גות'ים יודעים לבצע מעשי כישוף המקושרים לשטן, כך טוען יאנק, יש להיזהר.

"קדימה תהרגי אותי!" בכה האימו "בבקשה! נמאס לי מהעולם הזה.".

"אתה לא תגיד לי מה לעשות!" בכתה אליו הגותית בחזרה. "אף אחד לא יגיד לי! אתם לא טובים יותר. נמאס לי מכולכם!".

הילדה החלה לצחוק בליל של מילים לא מובנות ואז החלה לחתוך לעצמה את הורידים ביד שמאל.

פאנקיסט עם מוהיקן ירוק חנק שני אימואים בשרשרת של אופניים.

"האזיקער זענען פייגאלעך?" שאל יאנק "האיזקע זענען מטוסים?" (האם אלו ציפורים? האם אלו מטוסים?) שאל כאשר ראה הגופים עפים השמים ונוחתים לידם.

"אלו אולטרה-אימו-בויס!" צעק פריק אחד. "כבר ניצחנו כאלה.".

"סופר אימו בויס, בשבילך." אמר יצור מלוכסן במבטא גרמני שנראה כספק גבר-ספק אישה. ספק בן אדם-ספק הכלאה בין קיפוד מת לקופסת כלי איפור.

"הוא משמוקיו הוטל!" צעק המטליסט שהמשיך לשתות את דם של האימואים. "אל דאגה לוציפר לצידנו.".

מכה של אנרגיה זוהרת ורודה ומנצנצת שוגרה מידיו של אחד היצורים המעופפים.

המטאליסט הקשוח התפוצץ לחתיכות, והוא לא היה היחיד.

האם זה הסוף? האם האימואים השתלטו על העיר? האם ימישיכו להימכר דיסקים של זבל זול כמו שמוקיו הוטל? האם הסופר-רימו-בויס השתלטו על העולם?

את כל התשובות תמצאו בפרק הבא של "התחקיר של אנדריי".