למעלה מ-24 שעות על הרגליים, מצאתי עצמי מבצע תפקידים הזויים, מבקר שלוש פעמים בבית חולים והכי חשוב - היתי כל הזה בבית!
לפני שאני מתחיל קצת בענייני במ"מ, אין לדבר על מבצע לפני/תוך כדי התרחשותו. אבל לאחר שהמצבע נודע בתקשורת העולמית כבר, וסביר להניח שהחבר'ה הולכים להתראיין, פלוס, העובדה שהקיפו אותי עיתונאים וצלמים בחלק מסויים של היום, יש על מה לדבר.
הכל התחיל מתישהו שבוע שעבר כשהאונייה הזאת יצא לדרכה.
"זה סתם אנשים." אמרו. "פציפיסטים.", "שמאלנים" - למרות שכשמדובר בפלסטינים הם תמיד ימניים. (אני ארחיב בפעם אחרת).
אז איך קרה שרודפי השלום החלו להכות ולבצע לינצ'ים - כמו שאמרתי ימין קיצוני פלסטיני, אפילו קומץ, קומץ של 40% מהנוכחים (ממש מעט) שהונהג על ידי פסיכי אחד, וסיימנו בפצועים (לנו( והרודים (להם).
יום חמישי בלילה התרוצצויות בבסיס שכללו המון עבודות שגרתיות שחייבות להתצבע בזמן מוגבל בתופסת עבודות שגרתיות של הבסיס עצמו והיערכות.
כוננות זה דבר הורג. במיוחד אחרי שמצאתי את עצמי שלחץ עבודות מטורף ו-24 שעות שלמות בלי אוכל.
שגרה זה טוב, מבצע זה טוב, כוננות זה מהשטן.
הרגתי כאילו אני במוצבים כמו ב"אם יש גן עדן" (אני לא מתיימר להיות קרבי, כן.) "מתי יוצאים?", "אני לא יכול!", "אני שמתגע פה!" כל זה שתפסנו כוננות בבסיס שהוא לא שלנו, ששמו שמור במערכת.
האניות עצמן התקלקלו והתגלו בהם פגמים ותקלות רבים. הם אומרים שזה בגללינו אבל ביננו כולם יודעים מה הסיבה - בנייה תורכית.
ראינו איך הבניינים שלהם עמידים ברעידות אדמה, שאנחנו נוסעים לחלץ מהן פצועים אחר-כך.
עכשיו לנמל, אני גר קרוב מאד לשם וההקפצה בשילי היתה מהבית - כיפחיים! כמו כן גם החזרה היתה הביתה... ממש יומיות.
כי מההשלטות עד הפריקה של הנושאים זה לקח יותר מ-24 שעות ללא שינה, ככה שזה בעצם יום.
האונייה הראשונה הגיע... מתח... אסור שייתקרבו אליה... אבל מה? בני ישראל סקרנים, צריכים להדחף לכן צריך להעמיד שתי שורות מחסומים ו-אף אחד לא נכנס! לא דובר צה"ל, עד שהם לא משיגים אישור, ולא בטחון מידע, שהעפנו אותם בבעיטה וגם חלק מחוקרים הפלצנים והחוצפנים של השב"כ - אלה שהמסתוריות גרמה להם לשכוח מהם נימוסים - ובסך הכל כל מי שמנה לעבור ואני אומר 'כן' - נכנס.
בסוף עזבתי את העמדה למשהו אחר - פינוי הפצועים לבתי חולים אלה שנעצרו ואלה שגורשו.
תרצו או לא, ישראל מדינה נאורה באופן יחסי, גלעט שליט חי עם עכברושים והחבר'ה האלה מאנייה (ידעו או לא ידעו על הנשק הקר שיש בה) קיבלו יחס של מלכים. אכלו מהאוכל שלנו, שתו מאותם מים שאנחנו שתינו ונסעו V.I.P לבתי חולים. צה"ל הואעדיין צבא מוסרי למרות הכל (באופן פרקטי בלבד, מבחינה תיאורטית כל החיילים שנתקלתי בהם היו מתים לשרוף את האנייה על כל נוסעיה.).
פצוע אחד, למרות שהיה פצוע עשה בעיות, מעולם לא נתקלתי בעצור/מעוכב שעושה בעיות לפני כן, זה היה משהו חדש.
המילה האחרונה ששמעתי מפצוע אחר אחרי שהסעתי אותם לבית חולים היתה "Thank you" - הם כנראה לא ציפו שחיילי צה"ל הציוניים וה"פאשיטיים" יישלחו אותם לבית חולים. בככל במהלך ה-24 שעות מצאתי את עצמי מבקר שלוש פעמים בבית חולים, פעם אחת שוחחתי איתם באנגלית. בפעם השנייה "רק ערבית ועברית." אמר לי השוטר שהעביר לנו את הפצוע. נאלצתי לגייס כל מה שלמדתי בתיכון "Asseyez ici", "bien" , "merci". הבחורים האחרונים היו בכלל קטסטרופה, דוברי תורכית ותורכית בלבד, נאלצתי לגייס מילים שאני מכיר שחופפות מרומנית, בסוף התקשרתי ל'תורכי' שידבב לי אותם. "טרקע! איך אומרים לחץ דם בתורכית?".
לדעתי המבצע סוכם בכשלון -
1) תדמיתי מבחלינה הומאנית, כל הרעיון שעומד מאחוריו (כי יצאנו מנקודת הנחה שאלו פעיליל שלום) - כשלון.
2) תדמיתי מבחינת צבאית והרתעתית, לוחמי סיירת מובחרת (שהיו די חסרי אונים למען האמת, לא באשמתם, סיירת או לא, 600 איש!) מקבלים מכות רצח ומאבדים נשק.
3) האונייה הזאת, אפשר לומר היתה סוג של סוס טרויאני, למזלינו נשק חם לא היה עליה.
4) והכי גרוע, נפצעו לנו חיילים, ועוד במבצע שהיה אמור להיות בלי פגע באדם אחד.
יישמע טיפשי מצדכם, אבל אני עדיין חושב שרבים מחברי המשט הונעו מתוך תמימות ולא מתוך רוע. הם לא יודעים מה זה חמאס, הם חושבים שזה ארגון צדקה, אוכלים עם כפית את הבולשיט של השלטון הפלסטיני שאונס את האזרחים שלו, וגם מחצית מההספקה ההומאניטארית הוא גונב. אבל אנחנו טובים מהם, וניסיתי להסביר את זה לנהגים שהסיעו אותנו אתמול (נהגם לא חבר'ה חכמים, בלשון המעטה.) מה שהכי מעצבן אותם זה שאנחנו טובים ואדיבים אליהם, הם מחפשים את החייל הקלגס, את הישראלי הציוני הרשע, אל תתנו להם את זה!
אתה יכול לחסל 100 מחבלים באיו"ש, למנוע מגע פיגוע בירושלים ורצח בת"א, אבל זה לא נקרא להילחם למען המולדת, כי הם לא המולדת ולא הבית.
עדיף לתפוס כייס רחוב באשדוד ממאה מחבלים בחברון.
סוף-סוף יש קצת אקשן בגזרת הבית.
כל הטחינה הזאת, כל הטירוף הזה, ואת רוב העבודה אפשר להגיד שעשיתי מהבית (תצחקו, תצחקו על זה שאני כפרי ולא גר שם עכשיו!).
Kastrvets:This is blasphemy! This is retardation !
Lokum: Retardation ? THIS IS TURKY!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מה אתם אומרים?