כל נושא הגיוס משפיע אלי בצורה נוראית לאחאונה, הוא ממש קובע לי את המצברוח.
למרות שקיבלתי מיונים לתפקידים שאני לא באמת יכול לעשות, אני רגוע. לא יודע למה. אני רגוע.
עד ה-7.2 לא מדברים על צבא.
זה מה שהחלטתי, כמובן שבפעול זה לא יוצא. כי תמיד זה צף איכשהו לנושא לדיון, שכיוסבים עם החבר'ה, שאחותך מבקשת לראות את המנילה שאלון יח"ש שלך או כשאתה קופץ לבת דודה שלך ושואל אותה "מה זה לעזאזל דו"ץ?", או כשאתה סתם שומע שיר שמעלה לך תמונות בראש, תמונות שמעוררות שאיפות, שאיפות שקשה להגשים עם פרופיל 97.
לכן אני מדלג על כל שיר שקיים אצלי באייפוד שקשור בצורה כזו או אחרת לצבא, בלדות של מורשת קרב, שירי מלחמה (לא חסרים לי כאלה) או שירי שלום. (פיל אוצ'ס והפסקול של שיער, זהו.)
סוף-סוף ענו לי בלשכת גיוס הארורה הזאת, סוף-סוף קיבלתי תשובות למה שאני צריך.
אחרי שאמרו לי "אלה התפקידים שאתה מתאים אליהם.".
מה?! איך?! אני התאמתי למיונים של טיס, אפילו כתוב לי שמבחינה שכלית אני כשיר להיות טייס (שכלית בלבד!) לא יכול להיות שאני לא מתאים להיות מש"ק ממטרות, זאת בדיחה!
"רק אחרי שתמלא את השאלון תוכל לבקש בקשות לתפקידים אחרים.".
והשאלונים, גם אחרי שמילית, נשלחים אליהם ב- 7.2 שיוצא יום חמישי, שמיד אחר- כך 8.2 יום שישי- אין לשכת גיוס, ו9.2, יום שבת- יש לי יומולדת ואין לשכת גיוס.
כלומר: עד ה-10.2, לא להתעסק בענייני צבא.
נקווה שזה יצליח...
כחול (צריך לעבוד קשה בשביל להגיע לשם.)?
או ירוק (צריך לעבוד ממש קשה אחרי שמגיעים לשם)?
מה אתם אומרים?
אני לא באמת שואל אתכם, כמו שאף-אחד לא באמת שואל אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
