הקטע היה אמור להתפרסם ב 9.2 (היומלדת שלי) אבל מסיבות טובות נבצר ממני לפרסם אותו.
עשיתי השבוע משהו שהיתי אמור לעשות מזמן... ואני מתכוון מזמן.
סידרתי את החדר.
את החדר הישן שלי, החדר שהוא באמת שלי, החדר שאני לא נמצא בו כבר כמעט שנה, מאז שהשתלטתי על החדר של אחותי (כי יש בו מזגן, ועכשיו גם טלוויזיה ומחשב.).
החדר שלי לעומת זאת הפך להיות חדר המחשב של אמא שלי וההסכם היה שמותר לה לעשן בו, אז הוא היה קצת מסריח.
אבל החלטתי לסדר אותו בכל זאת, לרגל חגיגות ה-18 שלי.
קודם אספתי את הזבל, תעודות, מסמכים ומבחנים מכתה י' ו-י"א לא ממש רלוונטי, אבל אז הגעתי למשהו אחר.
בפינה של החדר הם ישבו שם, שנים, צברו אבק.
כבר סידרתי את החדר פעמים רבות, ועשיתי סלקציות, העפתי בעבר כמה דברים, אבל לא צעצועים, לפחות לא צעצועים משמעותיים.
עם רובם העברתי את הילדות, עם השאר (בובות פרוותיות בעיקר) צילמתי סרטים מטורפים מתקופת הכתה ח-ט שלי.
אני רוצה להודות לכלכם.
לדינוזאורים, הצעצועים הראשונים שאני זוכר שאי-פעם קנו לי, בגיל 3.
המילה המסובכת הראשונה שאמרתי בגיל 3 היתה 'טיראנוסזאורוס רקס'.
לבובות מביצי קינדר, אוסף של שנים. שהיתי קטן תמיד היתי מבקש מסבא קינדר. כשהוא היה מביא גומי היתי מתאכזב, כי אין בזה צעצוע. היום אני מעדיף גומי, מזכיר לי שכמה שנים כבר לא אכלתי ביצת קינדר.
סדרת חיילים קטנים (מי שלא ראה את הסרט, חובה!)- על כל שן שהיתה נופלת לי היתי מקווה לקבל אחד כזה מתנה, עד היום לא השלמתי את הסדרה, כנראה שאני גם לא אשלים.
ארצ'ר
פלאטשו
אינסנייק
סלאמפיסט
פריקנשטיין
ציפ הזארד
לחברת LEGO הדנית, העברתי את הילדות שלי אתכם, ואני אעביר גם את הזקנה כנראה.
חברת SONY פעמים רבות אמרתי שהמצאת הפלייסטיישן היא האירוע הכי חשוב בהיסטוריה, כמובן שאחרי המצאת המזגן והמקרר.
NINTENDO- גיימבוי, היו ימים של 24 שעות ריתוק למכשיר.
ואם בנינטנדו עסקינן, פוקמון! אם היתי חתול יכולתי להגיד שהשקעתי אחת מ-9 נשמותי בדבר הזה.
פווריינג'רס- כבר מזמן אין לי את הצעצועים, אבל כשאני מתסכל לאחור, הם באמת היוו חלק חשוב מגיל 5.
דאפי-דאק וסילבסטר, השרידים האחרונים מדמויות הספייסג'אם שהיו לי.
דמויות מלך האריות האוסף הנפלא מגיל 6.
הרובוט הכסוף מאיטליה, (אני שומר כל מה שמחו"ל) שהוא הכי חזק ואף-אחד לא יכול להרוג אותו, למרות שבמציאות הוא מפורק ושבור ואני אפילו לא זוכר איך היתי קורא לו.
דראקי הדרקון- היה אחד האהובים עלי, כי זה לא פייר שהטובים תמיד מנצחים!
עכשיו אני רוצה להודות לצעצועים אחרים, צעצועים שהיו פחות למשחקי ילדות ויותר לבידור והומור, רובם חדשים יחסית וכבר יש לי מהם המון זכרונות: כולם מתועדים (אם זה לא היה מתועד זה לא היה מצחיק).
(על כוכבי הסרטים והסדרות ניתן לדלג. זה משהו שכתבתי לעצמי בחלק מהזכרונות עם הצעצועים, זה מצחיק)
לכוכבי סדרת הסרטים BIF
אנטון שריקי- דובון קואלה תימני (בובה של סטיץ').
"מגרד לי התחת!" (אנטון שריקי)
בולפן ז"ל- הוכי שנהרג בסוף הסרט. (בובה של התודי ממונדיאל 98, לבובה שלום, הדמות מתה.).
"ולדימיר, כשבני אדם מתים הם מקבלים כנפיים, נכון?". -"כן." -"וכשתוכי מת?". (שטורקאץ' וולדימיר על מותו של בולפן).
שטורקאץ- יצור סגול ושמן עם כנפיים (הבובה של היצור הרע מהרקולס של דיסני).
A-A Arnav Ars- אחד מאנשיו של ששון הרשע (סתם בובה של ארנב).
ולדימיר חסר נחיר- הקשוח והרוסי מבין חברי ארגון BIF (בובה של חזיר שהכלבה שלי עקרה לו את שני הנחיריים שהיא היתה גורה.)
וולף- הבלתי שביר (דולפין מהבורגראנץ', לו הכלבה שלי עקרה את העין.).
ששון אליהו/שמשון גבאי- הוא מחליף את השם כדי שBIF לא יימצאו אותו, הנוול של הסרט וגם ברווז מרוצים (בובה של ברווז כזה שהבטן שלו זה קפיץ).
יוחנן- מנהיג BIF (בובה של גמל שקיבלתי עם הקלטת של נסיך מצרים)
יודל- הטבח של BIF (דובי ששר יודלים מאוסטריה).
אטלף העטלף- מומחה לקשר של BIF (בובת עטלף מלונדון)
ז'וסף- החמוס הרומני מ-'קוכולית' BIF הרומנית באוסטרליה. (בובה של טימון, הוא בכלל מ BIF II)
יששכר העלף- הקוסם הרשע שעזור לששון (גמד משילגיה).
פופי כלב הגישוש- כלב הגישוש של BIF (בובה של נחד מהבורגראנץ').
היתי גם מיצי החתולה (תנינה) אבל הכלבה שלי הרגה אותה.
כוכבי "הגן של קורנליוס וסבא טוביה".
קורנליוס- החתול הזועם שומר על הגן שלו באכזריות (בובה של סילבסטר)
"אסור להכינס לגן!"
סבא טוביה- סתם איש זקן ונחמד ששומר על הדברים שלו ומאד לא אוהבים שנוגעימם בהם. (בובה של אובליקס מאסטריקס).
"יש לי גופייה יפה! אני אוהב את הגופייה שלי.".
הסנאי שחום-העור- הסנאי שמואשם בכל הדברים הרעים שפאגי עושה (סתם בובה של סנאי, אין לי מושג מאיפה).
"אתה! אתה גנבת תפוח! מהגן שלי...תודה! {דקירה}" (קורנליוס לסנאי שחום העור.)
"היי? מה זה?! איפה הגופייה שלי? זה בטח הסנאי שחום-העור נבלה!" (סבא טוביה על הגופייה הגנובה שלו)
פַּאגי העבריין- דובון קטן ולבן, עושה צרות כמו לגנוב תפוח מהגן של קורנליוס או את הגופייה של סבא טוביה. ואז מאשים את הסנאי שחום-העור (בובת דובי קטנה מהמבצע שהיה פעם בקוקה-קולה.)
"חה-חה! אני ארצח את ראש הממשלה. חה-חה-חה!". (פאגי בכיכר מלכי ישראל.)
הסרט הראשון של BIF שהיה 50 דקות, היה דרך לענות אנשים שבאים אליך, הסרט השני מעולם לא הושלם, למרות שהיו תכנונים גם לשלישי ורביעי.
נמשיך בתודות:
לפריקים, לערסים, להיפים ולפאנקיסטים: שלימדו אותי איך-לא-להיות.
לג'ורג' לוקאס על ההמצאה הנפלאה, סטארוורס.
אני לא זוכר את השם, אבל שהמציא את D&D. לא יצא לי לשחק הרבה אבל אין ספק שמשהו בזה השפיע עלי.)
למפרט הירוק שלי (מגיל 14).
למצלמה שקיבלתי לבר-מצווה (ואיתה הכל צולם)
לבנג'ו שקיבלתי ליומולד 17
לסטימצקי, הרחבתי המון ידעתי בזכותם. אני מכיר את כל פנתיאון האלים המצרי והיווני מכתה ב'.
לצבי הנינג'ה, אף-פעם לא היו לי צעצועים שלהם, אבל תמיד אהבתי אותם.
לעיר אשדוד: 18 שנים בדרום, זה לא בא בקלות.
לחברים: אלה מהם שאני מכיר מגיל 4, אלה שאני מכיר מגיל 6, אלה שאני מכיר מגיל 12.
לג'יפה, הכלבה שלי מכתה א', לג'ים החתול שלי מכתה ג', ונענע הכלבה שלי מהבר-מצווה. ולהוגו הכלב של אחי שחי אצלנו כמעט באופן קבוע.
ולאלה שכבר לא אתנו: גורי, סילבסטר, ג'פאר, פניק, בובי, סטיפה, פוקה, מוקה, רוג'ר.
לסבים: אהבתי את הסיפורים שלהם, למרות שאין להם הרבה, תמיד אהבתי אותם.
לאחי הגדול: הוא השפיע על הרבה מחיי, בזכותו אני יודע מהזה סטארוורס ומה זה D&D.
לאחותי: שלימדה אותי הרבה דברים, כמו לקשור שרוכים, והיום היא היחידה מהאחים שלי שאני רואה באופו יומיומי.
לאחותי השנייה: כרגע גרה באמריקה, אבל היתה לנו תקופה שהינו ביחד בחדר.
ולאמא ואבא: שלימדו אותי הרבה (רומנית למשל), תמכו ותומכים ברגעים הקלים (והקלים יותר), ממנו 90% מהרשימה הנ"ל, וייקחו אותי לרומניה באפריל. ושכמובן דאגו שמהשנייה שאני יוולד יהיו כלבים בבית.
...
ושלקחו אותי יומיים לפני היומולדת בהפתעה לפריז- תמונות יעלו בהמשך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
