לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בריזה של אופטימיות


אחרי חודש של כתיבה ממורמרת, הבלוג מתחיל לחזור לעצמו ביד חזקה ובזרועה נטויה.

נתחיל מזה שתור דרומי שמכבד את היותו דרומי אני מתבייש לומר שאני עדיין לא סגור אם המלחה נגמרה או לא, אבל מה שבטוח: בדיחות יש.

 

השלט הזה מופיע בכניסה לבית הספר:

 

פיצוץ נפצים בשטח בית הספר, אסור בהחלט!

 

אמנם, זה כתוב הרבה יותר מפורט, אבל זה הרעיון בכללי.

 

אני יותר אהבתי את הרעיון שלי:

 

הפלת טילי גראד בשטח בית הספר, אסורה בהחלט!

 

כמובן, שאסור לשכוח את הדרך להגן על אשדוד באמצעות החומה הנקראת 'אשקלון', החומה הנקאת 'רובע ט"ו' ופיצוץ גשר עד הלום (כדי שלא יהיה לטילים איך להגיע).

אנשים ממש נעלבו מזה "איך יכולת לשכוח את י"ז?!" הרובע הדרומי ל-ט"ו.

 

ונחזור לעניין של פאבורקי. אמרתי שאין משהו שאני יכול לעשות אחרי שהיא אמרה לי 'לא'.

זה לא אומר שאני כבר לא אוהב אותה... אבל עדיין אין לי מה לעשות בנידון... חשבתי על זה שאי-אפשר לאהוב משהו שלא קיים אז חשבתי שאם אני אהרוג אותה זה יפטור לי את הבעיה... פתאום נזכרתי בסטיקר "הקב"ה, אנחנו אוהבים אותך"- אז כנראה שכן אפשר לאהוב משהו לא קיים.

(יופי מתן, עכשיו אבדת את כל הקהל הדתי.)

 

הבטחתי שעד ה 10.2 לא אדבר על צבא.

הצלחתי פחות או יותר... כי חזרתי מצרפת רק ב-12.

ומאז דיברתי קצת.

 

לפני כמה חודשים, שלחתי בקשה מיוחדת לחמ"ץ והם אמרו שאחרי בירורים עם לשכת גיוס אי-אפשר לגייס אותי.

לפני חודש פניתי אל מדוק קד"ץ ואמרו לי שבגלל שאני 97, אין שום סיכוי שאקבל קד"ץ.

הם סתם מנסים להוריד את הרוח מהמפרשים.

אחרי בירורים עם אנשים שגויסו עם 97, וביום הגיוס אמרו להם "חמ"ץ, שריון או תותחנים.".

ואחרי שיחה עם אדם מתוך החיל (שוב תודה Lear, ראיתי שאחת המשימות שלך בבלוג זה 'להנחיל אופטימיות' אתה יכול לסמן את זה כ'בוצע').

הבנתי שהכל שקרים, ולא רק זה.

לפני שבוע קיבלתי המצלה מהתותחנים למה כדאי לי ללכת לשם. (החילות בצה"ל ממש מנסים למכור את עצמם איזו זנות... ומה הכי זנות? שהם מציעים את עצמם, למרות שאף-אחד לא באמת שואל לאן אתה הולך.).

יום למחרת קיבלתי המלצה מ....

מ...

לא תאמינו...

 

חיל לוגיסטיקה :(...

 

תותחנים אני סימנתי כעדיפות, לוגיסטיקה לא.

 

נחזור לעניין האופטימיות, לא רק שהבנתי שהסיכוים שלי להגיע לחמ"ץ עם כל השקרים של לשכת הגיוס גבוהים, קיבלתי היום, ממש היום, זימון לקד"ץ (אחרי שנאמר לי במפורשות שאין סיכוי שאקבל).

 

ובנימה פאסימית זו אני מחזיר את השידור לאולפן.

 

Happiness and fun for everyone. 

נכתב על ידי , 4/3/2008 14:39   בקטגוריות צבא, קד"ץ, חמ"ץ, מ.צ, משטרה צבאית, תותחנים, לוגיסטיקה, אהבה, אופטימיות, אשדוד, דרום, מלחמה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוכא ואיטלולא?!


"לא. את לא- את לא אמרת מה שאני חושב- חוכא- חוכא ואיטלולא! חוכא ואיטלולא?! את יודעת שאני שונא את המילה הזאת! את הביטוי הזה! ואת כל ה... ארמית! אני שונא ארמית!".

(שוקי מ-"טופי והגורילה").

הפרומו הראשון נראה ממש דבילי, אבל חבר שלי אמר שלא משנה כמה טיפשית תיהיה התכנית אנחנו הולכים לצטט אותה כמו מכורים, והוא צדק.

אין יום שאני לא מוצא את עצמי זורק משפטים מהתכנית כדוגמת הציטוט הנ"ל. או:

 

"אני אהרוג אותך! אני אהרוג אותך! אני שונא את החיים שלי. אני שונא אותך! תעופי מפה, תעופי מפה עכשיו!".

 

סוף-סוף הוצאתי את האמת לאור... באתי ושאלתי אותה ישירות... לא עוד סינונים לא עוד סיפורים ולא עוד תירוצים: היא לא רוצה אותי.

חבל, אני תמיד אופטימי לחינם, ודווקא הרבה אמרו לי שיש לי סיכוי אותה עוד לפני שבכלל חשבתי עליה.

כנראה שאני צריך לחזור לתכנית א': להסתכל רק על הבחורות הגדולות, רק שזה ממש קשה למצוא אחת כזאת כשאתה בכתה י"ב, אבל שטויות, תיכף צבא ומגוון חדש של אנשים חדשים (גם בנות בינהם).

 

לפני חודש השאלה היתה: ירוק או כחול?

היום זה: אפור או כחול?

העולם מתחלק ל-4:

אלה שאומרים שנ"מ ומ.צ זה חרא.

אלה שאומרים שנ"מ זה טוב ומ.צ זה חרא.

אלה שאומרים שנ"מ זה טוב ומ.צ זה טוב.

ואלה שמשתמטים- טפו עילהם.

 

ולסיכום:

"הזהרו שם בחוץ!"

(גיורא העץ המזהיר)

נכתב על ידי , 25/2/2008 10:13   בקטגוריות צבא, אהבה, נ"מ, מ.צ, טופי והגורילה, ציטוטים, אמת, אמת  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בוא אלינו, אלינו, אלינו לים.


היא מסננת אותי, זה כמעט סופי, אני מסונן קשות.

שבוע שעבר היא לא ענתה, אבל החזירה צלצול.

אתמול היא ענתה בפעם השנייה.

היום גם בשנייה לא.

 

לקחתי את חברי הטוב אייפוד ואת חברי השני הוגו (הידוע כ-'הכלב של אחי שנשאר אצלינו לבייביסיטר') לטיול על חוף הים.

כל-כך הרבה זמן לא היתי בחוף הים של אשדוד, שכחתי איך הוא נראה, נראה שהרוח סחפה כל-כך הרבה חול שהסלעים והבטונדה של המקלחות נעשתה נמוכה.

אף-פעם לא אהבתי במיוחד את הים, "רק חול ומים" משעמם כזה, רק כחול וצהוב (דגל אוקראינה). והים הפתוח עושה לי תחושה שאני קטן ותחושה של שאלות שצריך לשאול על היקום הגדול והאינסופי, אני אוהב את ההרים, את ירושלים, את העצים הירוקים ואת התחושה המוגנת הזו שההרים סוגרים עליך.

מה שאני הכי אוהב בחוף זה פחות את החול והים, מה שאני אוהב זה להסתכל על הבניינים, לראות את י"א שגדלתי בה, את כווולה, מרחוק.

וגם חלק מט"ו ומהסיטי.

טיילתי עם הוגו ששיחק עם כלבים של אנשים ושמעתי שירים, עד שהגעתי לשיר "בוא אלינו לים".

התחלתי לשמוע אותו במחזוריות.

התכנית המקורית היתה להמשיך ולהגיע בטעות עד לחוף ט"ו אבל הוגו התחיל לשחק עם כלבה של שני חבר'ה שם.

איכשהו מצאתי את עצמי מדבר איתם על צבא, חבר'ה שהשתחררו מזמן.

לפי מה שהבנתי מזמן, אין בעיה להתגייס למ.צ.

לפי מה שהבנתי מהם, אם אתה מספיק מוכשר (כלומר מתאים מבחינה שכלית לטיס, ומועמד לשעבר של חמ"ן) אתה לא צריך שום פרוטקציה בשביל להגיע למצ"ח.

הרגשתי שאני רעב אז נפרדתי מהם והלכתי.

בדרך הביתה ניסיתי שוב להתקשר, אז סוננתי בשנית... מקווה לטוב...

 

לחשוב שאת כל הטיול הזה יכולתי לעשות כשהיא איתי.

 

בוא אלינו לים/להקת חיל הים.

שוב השמש השורפת
את כולנו משזפת
שוב השמש הבוערת
את המים מסנוורת
מסנוורת את המים
את כולנו משחימה היא
אך כשהיא דומם שוקעת
היא יפה היא משגעת -
כן!

בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים המרהיב הפרוע
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח.


איזו רוח מטורפת
על פנינו שוב צולפת
נחשולים היא מערמת
ומכה ומנהמת
איזו רוח מטרללת
את כולנו מטלטלת
נעמוד בפה פתוח
שוב לגמוע את הרוח - כן!

בוא אלינו...

בוא אל הסיפון ביחד
נתבונן במעוף השחף
נתנדנד יחדיו בקצב
מול גלים רוחות וקצף
עד מתי תוסיף לשבת
על החול ועל הזפת
כי לשבת כך בדוחק
לא בשביל אחד כמוך -
לא!

בוא אלינו...
 

נכתב על ידי , 22/2/2008 15:23   בקטגוריות מצ"ח, צבא, מ.צ, משטרה צבאית, ים, חוף ים, חוף, אשדוד, אהבה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)