לפני שבוע בדיוק גיליתי את האמת.
היא לא רצתה אותי.
בד"כ אני חושב מה אני יכול לתקן, אבל כשהתשובה היא 'לא', אין הרבה מה לעשות.
זה ממש מוזר, עד עכשיו יצאתי רק עם גדולות ממני, ואיכשהו נתתי לילדה הזאת לפגוע ככה.
לא נעלבתי מזה במיוחד.
לא נשבר לי הלב או משהו, הוא סתם הזדעזע, אבל אני עדיין מחפש שאריות מהכבוד שלי בשיחים שבצידי הדרך.
ואני עדיין מנסה לחשוב מה אני יכול לעשות אפילו שאין שום דבר שאפשר.
אני מתחיל להיזכר בתקופה שעזרתי לה להיפטר ממישהו שרצה אותה.
עכשיו אני מבין באיזה מצב הוא היה, למרות שהפסיכי התחיל להשוות את עצמו לדמויות מהסרטים של אבי ביטר (שנקראו לרוב אבי). אבל עכשיו הבנתי אותו.
תמיד חשבתי שבגלל שגם הישראלים וגם הפךסטינים רוצים את ישראל אפשר פשוט לפוצץ אותה ואף-אחד לא יקבל.
אפשר לעשות את זה גם עם בנות?...
מרץ...
על-פי הלוח היוליני החודש הראשון בשנה, אני לא מת על מרץ, אני יליד פברואר ואני מת על פברואר ועל חורף.
עם מרץ מתחילים החום והפריחות, שכוללים נזלת והמון חרקים.
אבל יש משהו שאני ממש אוהב במרץ-אפריל. זה הבריזות הקרות ששוברות את החום, בריזות קרירות כאלה שלרוב באות עם טעם של מצות וזכרונות של משחקים ילדותיים מגיל 8.
ועכשיו לחדשות אתמול:
http://news.walla.co.il/?w=//1242268
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
