לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2009

100 שנה? לא מיצינו כבר? או שהגיע הזמן לשנות את היחס


100 שנה?! 100?! את גוש קטיף לא החזקנו כל-כך הרבה זמן והחזרנו, הגיע הזמן להחזיר את גוש דן! (כמובן אחרי שנקבל את 3 השקל שלנו בחזרה).

100 שנה עיר שהתחילה בדיונת חול ועיסקה של 3 שקל, ואיפה היא היום, מרכז החיים, המתירנות, הרעש, הזוהמה וכל הזבל הארצישראלי...

 

אין לי סימפטיה לשום דבר שנמצא בתל אביב
עיר בלי קונספציה
טיח נופל
תריס מתייפח
אוטובוס מת!

אין לי סימפטיה
לאנשים שנמצאים בתל אביב
אין לי סימפטיה
לאנשים שגרים בתל אביב
אין לי סימפטיה, אין לי סימפטיה

אין לי סמיפטיה
לאנשים שמתרגשים בתל אביב

עיר מייאשת
מלאת פיח מבאסת
איזו עיר מטופשת

אין לי סימפטיה
לאנשים שחיים בתל אביב

 

אחי: "אני לוקח לך את הרומנגראפי".

אני: את ה-מה?

אחי: את הרומנגאפישלואלסעמבאשיר.".

אני: אה?

אחי: נו את החוברת קומיקס שמבוססת על הסרט של ואלס עם באשיר, אני לוקח אותה.

אני: אההה, הקומיקס, אז למה לא אמרת קומיקס... בקשה.

 

אחי גר כבר כעמט עשור בגושדן, אחותי גרה תקופה מסוימת בירושלים, (דוברת ירושלמית חלקית) אבל כיום גם היא גושדנית.

אח בגבעתיים, אחות בר"ג, לאט-לאט אני מתחיל ללמוד את השפה, השפה הגושדנית. אני אוהב את הדרום, משרת בב"ש, וגר באשדוד. דובר דרומית-אשכנזית עם ניב אשדודי, אין לי שום סימפתיה למקום המכונה גושדן, בו נמצאת ת"א, מרכז הזבל הארצישאלי האמנם...

גושדן.

שפה שונה.

מנטליות שונה.

אנשים שונים.

זה ממש לא הדרום.

We are not in Kansas anymore

כבר קיללתי את האיזור במיוחד את תל אביב במשך שנים.

מלבד היותה מרכז הזבל הארצישראלי, היא גם מרכז תרבות (במובן מסוים) יש בה הכל, אני חושב. לטוב ולרע... יותר לכיוון הרע, אבל גם את הטוב במיעוטו.

הרומן הכי מוצלח שלי היה עם בחורה גושדנית, האשודיות לא ממש... לא יודע איזו מילה אני מחפש אבל הם מאכזבות.

הרבה רוסיות ולכולן רק חברים רוסיים או בבונים שחורים.

אולי אחרי 100 שנה הגיע הזמן להסתכל על המקום בדרך קצת שונה.

אני עד לא בטוח אם רק באשדוד אתה יכול לעשות תאונה בגלל מפגר שעומד באמצע הצומת ויורד לקנות פיצוחים.

 

"אתה באמת מאשדוד? אתה נראה יותר איזור תל-אביב.".

בתיכון אנשים היו בטוחים שהיתי מושבניק, בגלל איך שהיתי מתלבש, כפרי ופשוט.

מאז שהתגייסתי אני לובש רק מדים ובגדי ערב, "אתה נראה מאיזור המרכז... וזו אמורה להיות מחמאה.".

אז אולי כדאי לנצל את העבודה שאני נראה כמו אחד מהם וללכת לקרוע את הגוש!

 

יש מקום שאני מקלל, מאז שאני קיים

היום שמח להפתיע, התהפך העולם.

נוסעים לוגשדן, אולי זה יהיה מסוכן.

כן, נוסעים לגושדן.

הנה אני בא.

 

אנחנו נוסעים לגושדן; בכבישים רק תזהר

כולם מדברים על איכות הדברים, אולי באמת האנשים טובים יותר

נוסעים לגושדן, לעשות לנו חג.

נקרע את גושדן,

אם אתה שותה על תנהג!

 

כשלעיר הגדולה נגיע, מקומי אותנו יברך

וכל הנשים עוד ייבקשו, שנלמד מה שהן לא יודעות איך.

נוסעים לגושדן, בנות ובירות קרות

נוסעים לגושדן,

הכל הן כבר יודעות.

 

וכשתגיע לשם יקללו אותך, מבחינתם את דרומי מפגר.

בשבילם אתה סתם, רק עוד איזה ערס מטומטם.

לפחות המוסיקה שם טובה יותר.

אז נסע לגושדן, אבל תהיה בעיה.

אז נתברבר בגושדן, כי שם אין חניה.

 

יש מקום שאני מקלל, מאז שאני קיים

היום שמח להפתיע, התהפך העולם.

נוסעים לוגשדן, אשתולל שם קצת.

כן, נוסעים לגושדן.

הנה אני בא.

 

אז אחרי 19 מתוך 100 שנה שהמום קיים אני רק מקלל אותו. הגיע הזמן לתת לו צ'אנס להרוויח את היחס החביב שלי... או שאולי אני אתחרט על זה?

 

נכתב על ידי , 27/3/2009 19:49   בקטגוריות תל אביב, גוש דן, גושדן  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על כל ילד טוב, "יפה-נפש" שמשתמט, ילד רע מקבל נשק לידיים.


מאז היום הראשון שלי בבקו"ם לא הופתעתי לראות כיפות סרוגות, אבל כן הופעתית לדעת שהם מתנחלים.

מתנחילם!!! מה לעזאזל הם עושים בצבא?!

אני חשבתי שצבא והתנחלויות זה ניגוד אינטרסים, במיוחד אחרי קיץ 2005.

אחרי ששפכו עלינו חומצה, זרקו אבנים, ריססו צבע, הם מצטרפים אלינו.

אף-פעם לא ראיתי אותם כמשהו ציוני, למעשה הם תמיד נראו לי אנטי-ציוניים, ציוניים בדרך שלהם. ישתלטו על המדינה וינהלו אותה איך שבא להם.

אני גדלתי בידיעה שיש חמאס, יש מחתרת יהודית, יש פאתח, ויש כהנא. כולם מנסים להרוג אותנו.

כל אנשי הצבא הבכירים שהכרתי בתור ילד היו קיבוצניקים, חברים של ההורים. רובם כבר בגמלאות, או פרשו מזמן.

כשהם הם שומעים שאני מתכוון לצאת לקצונה הם מתלהבים. לאן נעלם הדור הזה?

 

מדי יום אני שומע מספיק הערות קיצוניות מאנשי צבא, ואני לא מדבר על חפשים ג'ובניקים, אני מדבר על קצינים ונגדים, אנשי קבע.

אני ידעתי שמתגייסים במטרה לשרת ולהגן על המדינה, אבל היום זה זניח, היום מתגייסים כדי להרוג ערבים.

 

גם לי יש דעות די קיצוניות, מי שרוצח מגיע לו למות.

אבל...

למה ללכת רחוק, למה לנקות את הזבל הפלסטיני כשיש לנו זבל כאן בפנים, מאפיונרים, רוצחים, גנבים, נוער שתוקף זקנים, בית"ר ירושלים, סוחרי סמים וזונות. אה... מנהיגי הימין יודעים שאם נחסל את כל מי שמגיע לו למות 50% ממצביעי הליכוד וליברמן יירדו.

למה? למי אתם חושבים הצביעה משפחת אברג'יל? משפחת אבוטבול? אוהדי  בית"ר המזוהמים? בדיוק!

אבל...

האנשים שמקבלים רובה לידיים לרוב שטופי מוח ולא יודעים להבדיל בין טוב לרע, בדיוק כמו הילדים ברשות הפלסטינית. כל אדם בעל שיקול שעת שמסרב להתגייס מסיבות מצפוניות, מפנה מקום לאחד שאין לו שיקול דעת. וזה אומר לתת לו רובה לידיים.

 

אני פונה לכל אותם אלה שחשובים לא להתגייס בגלל ש:אני אל רוצה להרוג אנשים/אני לא מוכן להחזיק רובה.

תדעו שאתם עושים יותר נזק, וגורמים יותר מוות לחפים מפשע בזה שאתם לא מתגייסים.

נכתב על ידי , 20/3/2009 08:53   בקטגוריות השתמטות, צבא, קיצוניים, ימין קיצוני, ימין  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שביזות יום ג'


והכוונה ליום מחלה, לא יום שלישי.

זה נשמע נעים ומחד לשבת בבית במקום להיות בבסיס, בלי האוכל המגעיל שאתה מקיא אחר-כך.

אבל גם כאן אני מקיא את האוכל!

אני יושב פה עם 38 מעלות, מת מקור, מרגיש כמו תלמידת אלפנה (לבוש במאתיים שכבות) ומתמרמר לעצמי משיעמום מול המסכים.

ונכי חשוב, השיעמום גורם לעליית הרוח הלירית, כמו בשמירה שכל הדכאון מתחיל לצוף ועולים לי שירי דכאון לראש, כך גם השימעום שבלהיות חולה.

ההבדל בין שירי הדכאון שלבין שירי ה-WTF נגרם על ידי ההזיות של 38 מעלות חום.

 

 

אופ-טל-גין

אופ-טל-גין.

איפה הוא?

האופטלגין.

 

עם עוגיות

או עם שקדים

בואו כולם

בואו כל הילדים.

 

איפה הוא

האופטלגין?

 

לא בסלסלה

ולא על המדף

אולי אראה טוב יותר

אם אעמוד על שרפשף.

 

אופ-טל-גין

אופ-טל-גין

איפה הוא

האופטלגין

 

לא רוצה

להיות חולה

עף ברוח

כמו... נייר טואלה (אה, רציתם שאני אגיד 'עלה')

 

איפה הוא

האופטלגין?

 

אל תצעק

זה לא יפה

הולכים עכשיו

לביקורופא

 

שלוש לבלוע

כדורים ביום

אולי ככה

נוריד את החום

 

אופ-טל-גין

אופ-טל-גין

איפה הוא

האופטלגין?

 

עם עוגיות

ועם שקדים

בואו כולם

בואו כל הילדים.

נכתב על ידי , 18/3/2009 17:12   בקטגוריות ג, מחלה, מחלות, שיר, שירים, צבא  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא כל זר שמתחיל לשאול שאלות בהכרח מתחיל איתך. תזהרו!


תגידי מותק, זה טבעי השיער הזה?

והריח, איזה שמפו את משתמשת? מרכך גם?

 

מה?

 

הוא נראה ממש טוב שאת יכולה ככה לפזר אותו ולתת לו לעוף ברוח.

 

...

 

והמגפיים הלבנות האלה עם הפרווה... סקסי משהו...

 

מממ.. תודה...

 

והעגילים הוורודים והגדולים שוברות עם צבע העיניים שלך.

 

תודה.

 

מה המספר?

 

0549...

 

לא, לא. מספר אישי.

 

למה?

 

כתבתי לך דו"ח 5 סעיפים. בתור חיילת בצה"ל את אמורה לדעת שלא מסתובבים ככה כשאת על מדים, במיוחד כשאת מחוץ ליחידה שלך... ותרימי צלצול, אולי אני אהיה פנוי... כמובן שאחרי הריתוק.

;)

נכתב על ידי , 16/3/2009 18:46  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כוסאומו המשתמטים האלה!!!


יום חמישי פגשתי ידידה טובה שלי בתחנה מרכזית שסיפרה לי שלמחרת היא הולכת לבית ספר שלמדנו בו כדי להסביר לתלמידים על תפקידים בצה"ל.

היא סיפרה שהמדריך שלנו מהצופים, מכתה ט', כיום צוער או בוגר בה"ד 1, אני לא בטוח אני לא ממש בקשר איתו, היא סיפרה שהוא ביקר בבית ספר והמנהל אמר לו שהוא מודאג מבעיית ההשתמטות ושמישהו חייב לדבר עם הי"ב-ים.

חמש השנים שהיו לי בצופים השפיעו עלי באופן רציני על תפישת העולם שלי ועל איך שאני מסתכל על גיוס.

תמיד היתי בן אדם שומא חוק והשאיפה שלי היתה: שלוש שנים בשלישות ועזבו אותי בשקט. בצופים רצים ערכים בכלולים בעשרת דיברות הצופה... בינהם הצופה נאמן לעמו מדינתו ושפתו, וכמובן הדיבר שדבק בי הכי חזק הצופה איש משמעת. יכול להיות שדווקא הדיבר הזה גרם לי לרצות לשרת בתפקיד משמעותי, בתפקיד שאני משרת בו כעת. עכשיו יגידו המתחקמים "אבל אתה שוטר צבאי!" אני יודע, ולדעתי זה תפקיד חשוב, במיוחד בדמינה עם חינוך לקוי שמטפטף את הרעל שלו לחיים שאחרי, במיוחד משום שאף-אחד לא רוצה להתעסק בתפקיד הזה או במשמעת בכלל. אז נכון שעם 97 יכולתי להיות קרבי, אבל יש עוד רבים שמעדיפים, אף-אחד לא רוצה להיות שוטר.

מסרתי לה שתגיד לי שנעלבתי שהוא לא קרא לי: אין צבא בלי חמ"ץ... כי מטפל במשתמטים ועריקים כמו שאנחנו מטפלים?

 

אגב, אם אתם שואלים למה אני בבית, אז היום הוצאתי את ה-ג' הראשון שלי.... ייאיי!

 



אם על הכבוד למאבטחי מתקנים שעושים חצי שירות שבוע-שבוע, למה אני צריך לשמור עכשיו? לא מצאו להם מחליפים?

- יש מחסור בכוח אדם.

 

אני לא מבים למה אנחנו צריכים לצאת 11,3, באמת שאני לא מבין, אין מי שיאייש את הבסיס פעם בשבועיים חוץ ממני?

- יש מחסור בכוח אדם.

 

למה יש כל-כך מעט עובדי מטבח? למה יש בכלל עובדי מטבח ואין קייטרינג אזרחי? למה לכל הרוחות יש תפקידים מונפצים כמו מתקני מאווררים וכבאים בחי"א? מה זה החרא הזה ספר צבאי? ולמה האפסנאים מסיימים עבודה ב14:30?

-יש מחסור ב-... חייל! אתה בצבא, בצבא לא שואלים שאלות!

 

חלאס להשתמט, זונות!

נכתב על ידי , 15/3/2009 21:05   בקטגוריות משטרה צבאית, צבא, חר"פ, קומיקס, השתמטות, משתמטים  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)