עדיין לא טאטאתי את הרסיסים מהלחמה האחרונה שהלכה בבלוג.
זאת
וזאת
אנשים ממש נאצו... אבל לא מזיז לי אני עומד על שלי המלחמה נגד הפוליטקלי קורקט.
אז כמו שהתחלתי לומר.
עדיין ניתן לראות שאירות מהמאבק האחרון בנערך בבךוג הזה.
עדיין ניתן לראות זבל ולכלוך שנשארו מהמצעד בתל-אביב. רסטים, דגלים ושאריות ממצעדים קודמים, עדלאידעות, שנערכו בעיר וזבל יומיומי, ככה תל אביב עיר מלוכלכת.
ולארגוני זכויות אדם, יש אובססיה לזכויות אדם, שהם שוכחים שהם משאירים אחריהם טינופת ומזהמים את הסביבה.
וזכויות אדם חסרות חשיבות יחסית לערך הסביבה.
אבל רציתי לדבר על נקודה אחרת.
נתחיל נקודת הטבעיות שאני דוגל בה.
הרבה אומרים שזו תופעה טבעית, אבל בתור דרוויניסט שמאמין בברירה הטבעית קשה לי להאמין.
משום שיש עקרון אחד שמנחה כל יצור חי, וגם את האדם- עקרון ההשרדות.
שנספח לשני תתי עקרונות: חיים והמשכיות.
הומוסקסואליות סותרת את התת-עקרון השני, לכן אני לא חושב שזו תופעה טבעית.
אבל בואו נגיד שזו כן תופעה טבעית, איזה פגם שמגיע אחת למיליון, כמו תינוקות בהודו שנולדים עם 8 גפיים (שלדעתי שתוצאה של ההתקדמנות המודרנית- זיהום אוויר, קרינה וכו'), או הורמון לא נכון שקיים בגוף.
תופעת הדחייה היא תופעה טבעית אף יותר.
ילדים נוהגים להציק לנמוכים, קרחים ושמנים.
כאשר גדלים הדברים האלה פחות בולטים לעין, אך עדיין קיימת דחייה לדברים חריגים.
אנשים שהולכים ברחוב יימנעו מלהביט באיש מעוות או מצולק. משום שעיוותים אלה, לא טבעיים (פצעי מלחמה או תאונה) או טבעיים (פגמים בלידה) הם עדיין עיוותים ולא רצויים בטבע- קחו למשל עדר תאו שעוזב את אחד העגלים שלו כי הוא חלש ומעקב.
ואל תגידו לי שזו לא קיים אצל בני אדם, כי מעטים הם האנשים שיסכימו להתחתן עם מישהו מצולק או מעוות, אם כל העצב שדבר.
הפאונטה של הפוסט היא: שכל דחייה של השונה פיסית, היא תופעה טבעית וזה כולל בתוכה הומופוביה (במקרים שכיחים), גזענות (במקרים יותר נדירים) או דחייה של ילד נכה ממשחק כדורגל (במקרים יומיומיים ומובנים מאליו).
כמובן שאצל מבוגרים התופעות יהיו מוחצנות פחות, במיוחד אצל מבוגרים מחונכים כי להם יש ערך של כבוד (שזו גם תופעה טבעית, דרך-אגב)... מה שלצועדים במצעד אין... וגם לא לדוסים...
בקיצור, הומופוביה, היא לא בהכרח תוצאה של בורות!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
