אני עדיין כועסת עלייך למרות שלא ראיתי אותך כימעט שלושה חודשים..עדיין יש לי מן תחושה מגעילה כזאת ..של כעס שגורמת לי לאי שקט ..האמת שאתה אשם בהרבה דברים שקוראים לי לאחרונה ..אתה אשם בזה שאני לא יכולה לתת יותר אמון באנשים..בעיקר בגברים..איך יכולת להשאיר אותי ככה ולינסוע..להשאיר אותי ככה לבד עם כל התקוות האשליות החלומות ..זאת היתה ההוכחה האמיתית לכך שבאמת לא היה אכפת לך ממני..עזבת אותי עזבת את הלב שכ''כ רצה לאהוב אותך .. עזבת את הידיים שככ'' רצו להרגיש אותך..עזבת את השפתיים שככ'' רצו לנשק אותך....אני לא יודעת אם אני אוכל ליסלוח לך אי פעם על זה שאפילו לא היה לך את האומץ להיות כנה איתי ולהגיד לי מה אתה מרגיש כלפיי עזבת פשוט בלי להגיד כלום...!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
