חחחח אני לא יודע אם מי שעוד קורא פה שם לב לאיזה נושא מרכזי מאד שחוזר על עצמו בפוסטים האחרונים..חחח זה המעבר הצפוי לירושלים
אז הסופ"ש הזה הוא האחרון בבית.. שבוע הבא אני בהרי אפריים בסמינר ושבוע לאחר מכן אני כבר בקומונה בירושלים
אני לא מאמין שזה באמת מתחיל... חיכיתי כ"כ הרבה זמן...
חחחח זה מצחיק כי אני חושב על זה שזה הסופ"ש האחרון בבית אבל כל השנה הבאה אם אני אהיה בערד זה יהיה בעיקר בסופ"שים... חחחח
השבוע היה לי חופש מוחלט... ממש חייתי חיים בלי תכלית ונזכרתי למה אני שמח שלא הייתי פה כל החופש.
בעבר לפני הצטרפותי לשומר הצעיר במשך חודשיים תמימים הייתי משתעמם בבית עד למצב שבו אני מייחל ליום שבו אני אחזור לבית ספר
לא הייתה שום מסגרת קבועה. כל יום לקום מתי שאני רוצה ולישון מתי שאני רוצה. וכל זמן שבו אני ער אני לא צריך לעשות כלום
זה נשמע די חלומי בתקופות מסויימות של השנה.. אבל באמת שזה מעאפן... בחופש הגדול של כיתה י' הכל השתנה... פתאום יש עבודה.. חג קן... סמינר של שבוע והדרכתי בקייטנה... פתאום באמת היו לי חוויות של ממש בחופש הגדול ולא השתעממות למוות.. רק שמאז לא היה לי חופש גדול שהיה לי בו בכלל זןמ לעצמי.. ואני זוכר שחשבתי לעצמי שזה ממש חבל לי.. והנה עכשיו היה לי שבוע שלם שכבר אחרי יומיים קיוויתי שהוא יסתיים.. אני מסתכל על כל מי שנשאר בערד בחודשיים האלה.. כולם אדישים מרוב שיעמום, עייפים תמידית ורק מחכים להתגייס...
כמו בכל הפוסטים שלי אי פעם גם לזה אין פואנטה
שיהיה לכל עם ישראל בוקר טוב ושבת שלום ומבורך!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
