לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Dont Know,Dont Care


מה שלא הורג, מחשל!!!

כינוי:  knabis

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

חופשי להאמין


יושבת מול המסך, ואפילו לא יודעת איך להתחיל, אף פעם לא הייתי טובה בכתיבה ובכלל בהבעת רגשות על הדף.

פעם כן, היום לא.

היום אני אחרת, אני לא מצליחה אפילו לשבת שתי דק' בשקט ובעבר תמיד חיפשתי את השקט שלי, משהו כובל אותי מבפנים ואני לא יודעת מה זה.

חומות חומות חומות כולי חומות.

אני מרגישה שהרבה דברים מקאנביס פשוט כבו.

לפעמי אני לא מצליחה להבדיל בין קנאביס האמיתית לבין זאתי שאחרים רואים,וזה מסתכל, ואני לא יודעת איך לשנות את זה.

התאריך גיוס שלי עוד לא הגיע, וללמוד הייתי אמורה להתחיל עוד שבוע בערך אם לא טיפה יותר, ואני לא יודעת למה לחכות.

אני רוצה להתגייס.

לא צריכה, רוצה עד עמקי נשמתי, ולא מפני שבא לי לשרת את המדינה המסריחה הזאת אלא כי אני כבר לא יכולה עם השגרה המעצבנת הזאת.

אני צריכה שגרה אחרת, למרות שהיא קצרה, לשבת בבית לא ממש עוזר לי בחיים, וכן, עכשיו יש כאלו שיגידו לי למה אני לא הולכת לעבוד, ולמה ככה ולמה ככה..

ות'אמת כל מה שאומרים נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה.

אני הפסקתי להקשיב לאנשים שלא יודעים שום דבר מהחיים שלהם, ובאים להטיף לי על החיים שלי.

כל החברים שלי התגייסו, ושאני שומעת שהם כלכך נהנים שם אני מתחילה לקנא.

בא לי לאכול חרא, באמת שכן, בא לי להכנס למציאות אחרת, לראות שהעולם לא וורוד שיש דברים אחרים, בא לי להכיר חברים חדשים וכשאני אחזור הביתה לחזור עם חיוך כי חזרתי למיטה שלי, לבית שלי, ולשבת בבית ולעשן ולהרגע עם עצמי ולישון עד מאוחר פשוט בא לי.

בא לי שיהיה עלי מדים ושאני לא אצתרך לקום בבוקר ולהחליט שעה מה ללבוש.

אווף כלכך בא לי כבר.

זה נשמע כלכך רחוק..

כששואלים אותי מתי אני מתגייסת אני כבר קבעתי לעצמי תאריך,חחח כולם בטוחים שב22 לאוקטובר אני עולה על מדים וטסה לצבא, רק חבל שזה באמת לא ככה.

אני יכולה להשבע שאם הצבא אומר לי שאני מתגייסת עוד פחות מחודש אני אפילו לא אנסה לשנות את המועד.

פבואר נראה לי כלכך רחוק..

ועוד מעט עדי מתגייסת והדר ותמר כבר בצבא ומעיין תקועה לה במעלה אדומים..ומי נשאר לי ?

אף אחד..אף אחד שאני יכולה לסמוך עליו בלב שלם.

גם המצב בבית לא בעננים. לפעמים אני מרגישה שהבית מתמוטט אחרי כלכך הרבה שנים..

ואני מתגעגעת לאחותי, ולשטויות שלנו..

ואני פשוט מתגעגעת..

והלוואי שהמצב היה שונה עכשיו..

 

אבל לא נורא, רק מדברים כאלה מתחזקים.

אז שיהיה לכולנו שנה רק טובה מלאה רק בטוב והכי חשוב באושר, כי בתכלס זה מה שהכי חשוב בחיים.

ולסיום, השיר של היהודים שלמרות שהוא טיפה מדכא אבל הכי נכון.

שוכב על החוף
ת'ראש שם על חול רטוב
השמש צובעת ת'אופק בצהוב
רוצה לא לכאוב
רוצה רגע לא לחשוב
לגעת ברוח, לתת לגל לשטוף

והוא חופשי להאמין בכל
בכל מה
בכל מה שהוא רואה
ולהקשיב לרעש ים כחול
זה כל מה
זה כל מה שהוא רוצה
זה כל מה שהוא

כתב מכתבים
גילה שהוא בחיים
סיפר שהצליח
עבר ים טיפולים
וככה הוא נח
השקר יפה כל כך
על שפת ים בהודו
יושב לו מחויך

איבד חברים
איבד בית והורים
איבד מצב רוח
אבל מצא את אלוהים
והוא עדיין בחיים
בכל זאת לפעמים
האור בא מבפנים

והוא חופשי להאמין...

 שלכם...קאנאלולי'

 

נכתב על ידי knabis , 5/10/2007 02:12  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנאלולי ב-8/10/2007 02:55



1,545
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לknabis אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על knabis ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)