מכירים את ההרגשה שפשוט נמאס לכם? טוב אם לא,אני אתאר אותה...זה מעצבן,מייאש והייתי מוסיפה עוד מיה,אבל אני לא יכולה לחשוב על אחת כרגע.
אני כבר לא כועסת יותר,בהתחלה כעסתי,אבל עכשיו פשוט נמאס לי! נמאס לי שאני היא זאת שתמיד צריכה לוותר,שאני זאת שתמיד צריכה להתחשב בכולם פשוט נמאס לי!
נמאס לי תמיד לוותר לה ושהיא זאת שמקבלת הכל! אולי זה מקנאה,אולי לא...מי יודע,אבל ככה אני מרגישה, וכרגע הייתי ממש צריכה מישהו שיגיד לי שהכל יהיה בסדר...כמה חבל שאין אף אחד כזה, כי לאף אחד אף פעם לא אכפת מספיק כדי להתעכב איזה שתי שניות כדי להגיד את זה!
אלוהים כמה אני רוצה פשוט שישכחו את זה שאני קיימת ויפסיקו לעשות לי את זה! אולי אז זה היה קל יותר...אני מקווה שכן.
כי אולי יום אחד אני אצליח איכשהו לגרום לזה לקרות,זה בערך הדבר היחיד שאני רוצה כרגע...
פשוט לשכוח את כולם ואת הכל ושכולם ישכחי שאי פעם נולדתי.
אולי זה יעזור...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
