הכל סיפורים

חברים איכותיים

"היא עוד לא החליטה סופית מי יהיה האבא של הילד שלה, אבל עם קצת עזרה ממך ומאורה יש לי סיכוי טוב מאוד." התלהב רוני.

"ממני? איך אני יכול לעזור לך?"

"תזמין אותנו אליכם לארוחת שבת, אני רוצה שהיא תראה שגם הומו יכול להיות אבא נהדר, וגם להראות לה איזה חברים איכותיים יש לי."

"אבא נהדר? חברים איכותיים? אתה בטוח שאתה מתכוון אלי ואל אורה?" הצטחק חמי, "ואגב, אתה מודע לזה שגם בועז יהיה שם?"

"כן, בטח, לא נורא, כל זמן שהוא סותם את הפה הוא עושה רושם די טוב, והוא גם, האמת, מסתדר יפה עם נמרוד." גילה רוני גדלות נפש ושיבח את בועז לפני שהמשיך לדבר על מה שבאמת עניין אותו, "אירה בחורה טובה והיא רוצה ברצינות להיות אימא, אבל היא קיבלה חינוך סובייטי שמרני כזה, קשה לה להפנים שאפשר לגדל ילד לא רק במשפחה שמרנית עם אבא ואימא שישנים יחד, אני מקווה שאחרי שהיא תבקר אצלכם היא תבין שיש עוד אופציות לגדל ילדים."

"ומה עם יניב? בכל זאת, הם גרו יחד כמה שנים, לא מגיע גם לו איזה צ'אנס?"

"לא. פסק רוני בחומרה, "היא שאלה אותו והוא ישר סירב, ואמר שהוא עוד צעיר ושהוא בכלל לא רוצה ילדים בשלב הזה של החיים, ויכול להיות שהוא בכלל לא ירצה."

"ודווקא אתה כן רוצה? אתה הרי יותר צעיר ממנו, מה זה השיגעון הזה של ילדים שתקף אותך פתאום?"

"למה פתאום?" נעלב רוני, "שכחת את ספירית? אם היא לא הייתה מפילה הייתי עכשיו אבא, והיו עוד ניסיונות שלא הצליחו לי, אתה לא זוכר שתמיד רציתי ילדים, אפילו רבנו על זה בהתחלה, כשרק הכרנו."

"רבנו כי אמרת שאתה הומו רק לבינתיים, ושעד גיל שלושים תתחתן ויהיו לך ילדים." העמיד חמי דברים על דיוקם.

"טוב, אז לא הכרתי עדיין את האופציה של להביא ילד בלי להתחתן, ואל תשכח מתי זה היה, הייתי בעצמי עוד קצת ילד."

"ובארון." הוסיף חמי.

"חמי, די להציק! נכון, הייתי בארון ופחדתי, וחשבתי שאני דו מיני ו..." הוא התיישב על סלע וליטף את ראשה של לונה, "השתניתי מאוד מאז, אבל דבר אחד לא השתנה, אני עדיין רוצה ילדים."

"רוני, כדאי שתדע," התיישב חמי לצידו, "הדבר הכי חשוב כשעושים ילד זה לבחור את האימא המתאימה, למה החלטת שדווקא האירה הזאת מתאימה לך, תספר לי קצת עליה, איך היא?"

"טוב, היא... היא רוסיה כזאת, אבל לא מהרוסיות הכוסיות שהייתי נדלק עליהן פעם אלא מין... מין בבושקה כזו."

"בבושקה זה סבתא." העיר חמי בקימוט מצח, "בת כמה היא, האירה הזאת?"

"בת שלושים ושלוש או ארבע. כן, אני יודע, לא צעירה, אבל זה דווקא טוב כי היא כבר יודעת מה היא רוצה לעשות עם עצמה בחיים, יש לה עבודה טובה ויש לה ראש על הכתפיים. היא טיפוס יציב כזה, אחת שעושה תוכניות ויודעת לאן היא הולכת, ויש לה עיניים כחולות."

"נו, אז יש לה עיניים כחולות, מה יש לך מעיניים כחולות?"

"לא יודע, סתם, זה לא חשוב כל כך, אבל זה יפה לדעתי."

"אם תעשו ילד רוב הסיכויים שהעיניים שלו יהיו שחורות, כמו שלך."

"אני יודע, לא משנה, למה אתה נטפל לשטויות?"

"אתה התחלת. תגיד, חשבתם כבר איך תתארגנו? כי ילד, אתה יודע, זה המון עבודה, תינוק צריך המון טיפול, וצריך מישהו שיהיה איתו כל הזמן... יש לה משפחה?"

"לא, אף אחד. הייתה לה סבתא שנפטרה, והיה לה את יורי עד שהוא החליט פתאום שהוא הומו."

"מעניין איך היא חיה כל כך הרבה שנים עם הומו ולא הרגישה כלום? שאלת אותה?"

"השתגעת?" קפץ רוני על רגליו והתחיל פוסע הלוך ושוב בהתרגשות, "עוד לא הגענו לשלב הזה, אנחנו עדיין לומדים להכיר אחד את השנייה, מגששים... אני לא רוצה לעשות שום דבר שיעליב אותה, הפעם אני הולך להתנהג כמו אשכנזי, אני אשקול מילים ולא אעשה שום דבר מהר מידי, בדיוק כמו שאתה היית עם אורה."

"טוב, אחלה, אל תדאג רוני, יהיה בסדר, תבוא איתה אלינו ביום שישי בערב ונארח אותה בסטייל."

"אני סומך עליך חמי." לחץ רוני את ידו בהתרגשות לפני שנפרדו, וליתר הדגשה הוסיף טפיחה חברית על שכמו. 

עוד באותו ערב סיפר חמי לאורה ולבועז על התוכנית של רוני, ושאל אם זה בסדר מצידם. כמו שידע אורה אמרה מיד שהיא תשמח מאוד, והיא מקווה שאירה תבחר ברוני, ומאחלת להם להצליח וליהנות מגידול ילד בדיוק כמו שהיא וחמי נהנים מנמרוד.

בועז לעומתה עיקם את פניו והעיר שהאופנה הזאת של התרבות אצל הומואים הפכה למגפה, והוא ממש מתפלא שגם רוני נדבק בשיגעון הזה.

"רוני תמיד רצה ילדים, הוא דיבר על זה מזמן, עוד כשהוא בעצמו היה ילד, ואני בטוח שהוא יהיה אבא נהדר." מחה חמי.

"כן, אני בטוח שבחמש דקות בשבוע שהוא יבלה עם הילד הוא יהיה אבא מקסים, אבל מי יטפל בתינוק המסכן הזה כשרוני יהיה עסוק בעניינים שלו?"

"די כבר בועז, למה אתה תמיד שלילי כזה? אם זו הגישה שלך כדאי שתדבר עם אירה כמה שפחות."

"עכשיו אתה גם עושה לי צנזורה למחשבות?" התפרץ בועז, "אם אני בכלל אבוא אני מתכנן להגיד בדיוק מה שאני חושב." הצהיר, והסתלק בטריקת דלת.

"מה עובר עליו בזמן האחרון?" תהתה אורה בדאגה.

"לא יודע מאז שנעשה חם הוא קצת עצבני, אתמול רבנו שעה שלמה בגלל המזגן, ובסוף נמאס לי והלכתי לישון עם נמרוד."

"כן, שמתי לב, אתם לא יכולים להתפשר? שכל אחד יוותר קצת."

"אבל אני שונא לישון עם מזגן דולק, והוא מתעקש... המאוורר לא מספיק טוב לו, האדון חייב מזגן דולק כל הלילה." רטן חמי במרירות.

"אתם רבים המון בזמן האחרון." העירה אורה רכות, "עד כמה שאני זוכרת בועז היה הרבה יותר נחמד בהתחלה."

חמי משך בכתפיו ושתק, והיא הניחה יד מנחמת על זרועו, "כל זוג עובר תקופות קשות חמי, אל תיקח ללב, בסוף זה יסתדר."

"או שלא..." מלמל חמי מתחת לאפו, והלך לכתוב עוד פרק בסיפור שלו. 

אירה ורוני הגיעו בדיוק בשעה שנקבעה, והביאו אתם זר פרחים ובקבוק יין. חמי, בועז ואורה קבלו את פניהם בסבר פנים יפות, והציגו לפניהם משפחה מאוחדת למופת. גם  נמרוד התנהג מקסים, ואפילו לונה נרגעה אחרי שאירה ליטפה אותה בחיבה של חובבת כלבים אמיתית.

בוריס וגברת לאה שהוזמנו גם הם כדי להגדיל את חוג החברים האיכותיים של רוני הגיעו וכולם התיישבו ברוב טקס לאכול. בדרך כלל הם אכלו במטבח, אבל הפעם הם התכנסו בחדר האוכל שנראה נהדר אחרי שאורה פרשה מפה לבנה, וטרחה לסדר את השולחן בכלי האוכל היפים של גברת לאה.

בועז ואורה - הבשלנים במשפחה - עשו מאמצים מיוחדים, והאוכל היה טעים, מגוון ואיכותי, כולם נהנו מאוד ואכלו לשובע. נמרוד התעקש לשבת על כיסא של גדולים, ומבוקשו ניתן לו אחרי שהבטיח להיות ילד טוב.

לשמחתו אירה ישבה לצידו, החמיאה לו על התנהגותו הבוגרת, שאלה אותו שאלות על מעשיו בגן הילדים, והתייחסה אליו בחביבות רבה כל כך עד שאחרי האוכל הוא הלך לישון בלי מחאות בתנאי שאירה תראה איך הוא מצחצח לבד שיניים, ותספר לו סיפור.

"איזה בחורה נחמדה, היא פשוט מקסימה." לחשה אורה, והלכה להציץ לחדרו של נמרוד כדי לראות איך אירה עוזרת לו ללבוש פיז'מה. "אימא, גם את תבואי לשמוע את הסיפור של אירה." פקד נמרוד, ואורה נעתרה ברצון, משאירה את מלאכת פינוי השולחן לגברים.

לתדהמתו של חמי רוני הפגין חריצות מפתיעה, קפץ מכיסאו, אמר לבועז שזה בסדר, הוא בישל ועכשיו תורו לנוח, ונחפז למטבח, לעזור לחמי.

"מה התקף החריצות הזו שנפל עליך?" התפלא חמי.

"אל תלכלך, אני לא כזה בטלן." מחה רוני, "נו, מה דעתך עליה?"

"היא עושה רושם של בחורה נחמדה מאוד, משכילה ותרבותית, אני בטוח שהיא תהיה אימא למופת, אני רק לא מבין בשביל מה היא צריכה אותך?"

"אל תהיה מגעיל, כמו אורה גם היא לא רוצה לגדל ילד בלי אבא, ואני אהיה אבא נהדר, חכה ותראה."

"ברור לך רוני," התערב בועז בשיחה, "שאם תהיה אבא תצטרך לשנות לגמרי את החיים שלך, יותר לא תוכל להסתובב במועדוני לילה, לשתות ולעשות כל לילה גבר אחר, אתה בטוח שאתה מביא את זה בחשבון?"

"בטח שכן." נעלב רוני, "אני לגמרי מוכן לזה."

"לדעתי תגביר את הסיכויים שלך עם אירה אם יהיה לך בן זוג קבוע, רצוי מישהו סולידי כמו חמי." חייך בועז בקנטרנות, "תוכלו להשתעמם יחד בבית, ולקפל חיתולים כל לילה במקום לחיות."

"בועז אתה שיכור." קבע חמי בקול חרישי שהעיד שהוא מתחיל להתעצבן, "אתה מדבר שטויות, אולי תלך למיטה?"

"ללכת לישון לבד, ועוד ביום שישי? לא נראה לי, אני יוצא לבלות."

"אל תדבר שטויות, אין מצב שאני מרשה לך לנהוג אחרי כל מה ששתית."

"אל תגיד לי מה לעשות!" צעק בועז, "אמרתי שאני יוצא וזה מה שאני הולך לעשות!" הכריז והסתלק.

חמי רץ אחריו, מודאג, אבל בועז נכנס למכונית לא מוכרת שעצרה מול ביתם בעיתוי מושלם ונעלם.

"איפה בועז?" התפלאה אורה שיצאה עם אירה מחדר השינה של נמרוד, "לאן הוא הלך?"

"יצא לבלות." ניסה חמי לשמור על איפוק, ולא להפגין את זעמו ועלבונו, "אני לא יודע לאן."

"הוא בטח נסע למועדון החדש הזה בצ'ק פוסט." הפתיעה אורה את חמי, "שמעתי שיש להם הערב ליין גיי פרנדלי עם  הדי. ג'יי. הזה... מה שמו, שמעתי שהוא מעולה." היא פנתה אל אירה, "בא לך לבוא לראות מסיבה של הקהילה?"

"בטח." חייכה אירה בהתלהבות, "מה אתכם?" שאלה את חמי ורוני, "אתם באים?"

"אני לא." הסתייג חמי מיד, והביט ברוני שנקרע בין רצונו לחגוג ולרקוד, ובין שאיפתו להפגין התנהגות סולידית, כראוי לאב לעתיד. "לך, לך עם הבנות, אני אשאר לשמור על הילד."

"אתה בטוח?"

"לגמרי, יאללה לכו כבר."

"אין כמוך חמי." התלהב רוני, חיבק אותו והוסיף נשיקה צנועה על לחיו, "חולה עליך מנחם." הוסיף בחיבה לפני שיצא עם הבנות לבלות. 

גם בשבת חמי קם כמו תמיד, בחמש בבוקר, ויצא עם הכלבה לטיול. לפני שיצא מהבית הציץ לחדר השינה של אורה ונדהם לגלות אותה ואת אירה ישנות יחד. הן היו מכורבלות בשמיכה עד לשערותיהן, אבל הוא לא יכול היה לא לשים לב שהבגדים שלהן מפוזרים סביב המיטה.

חש כמו מציצן בזוי הלך חמי לבדוק אם בועז ישן בחדר השינה הפנוי, ונדהם כשגילה שם את רוני. הוא טלטל בכוח את כתפו ודרש ממנו לספר לו איפה בועז.

"מי?" פיהק רוני וקם, מתעלם מעירומו, "אני מת להשתין, איפה פה השירותים?"

"בדיוק באותו מקום כמו אתמול, איפה בועז?"

"אהה... לא יודע."

"הוא היה במועדון? ראיתם אותו שם?"

"כן, בטח, הוא היה שם עם כמה חברים שלו מתל אביב, ובילה שחבל על הזמן." חייך רוני, "לא ידעתי שהספרן שלך רוקד כל כך טוב."

"ואיפה הוא עכשיו?"

"לא יודע, נשבע לך שלא, הוא עדיין היה במועדון כשחזרתי הביתה עם הבנות, הן שתו קצת ורקדו כל הזמן, נראה לי שהן נהנו שיגעון... אני מקווה שלא אכפת לך שנשארתי לישון פה."

חמי נאנח, "תחזור לישון, אני הולך לטיול עם לונה, נדבר אחרי שאני אחזור."