קצת עידכונים, כי כן, לצערי אני עדיין בחיים.

התראיינתי לפני כמה שבועות לעיתון מעריב לכתבה על בית שפותחים למחלימות מהפרעות אכילה, הכתבה יצאה אתמול. אבל מוזמנים לחפש בעיתון (או באתר של מעריב). האמת, כתבה מעניינת, לאלה שלא ממש מבינים מזה הפרעת אכילה וכמה זה לא שטחי כמו שהם חושבים, מוזמנים לקרוא.

לאחרונה קצת יצא לי לחשוב, מה אני לעזאזל יעשה בעתיד?! בלי בגרות, בלי עבודה, בלי בעל, בלי כלום. אין לי מה לעשות עם החיים המסריחים האלה. החלטתי שבגלל שלא גייסו אותי לצבא, אני לא יוותר על תרומה למדינה ואני יעשה שנתיים שירות לאומי (עדיין מחפשת מקום..). ואז מה? בלי בגרות מי יקבל אותי לעבודה רצינית? יקבלו אותי רק לעבודה ב5 שקל לשעה, איזה מין חיים יהיו לי?! אני לא מתכוונת להשלים בגרויות כי אין לי כוחות לזה... יש לי כמעט את כל הבגרויות להשלים בגלל האישפוז הזה,זה ללמוד הכל מחדש להיכנס ללחץ שוב, עוד כסף ועוד כסף שנמאס לי כבר לקחת מההורים, הם גם ככה במצב רע.

ביררתי איזה עבודות יקבלו בלי בגרות ואז ראיתי שהאוניברסיטה הפתוחה לא דורשת בגרות או תעודת גמר! שלא תטעו, אני אוהבת ללמוד, באמת. אני אוהבת אתגרים, אני אוהבת לחשוב, אני אוהבת ללמוד אבל רק נושאים שבאמת מעניינים אותי. אז בעזרת השם אחרי השירות הלאומי אני יתקבל לאוניברסיטה ונראה לאן ממשיכים משם.אם אני יתקבל אני ישקיע את כולי, אולי זה מה שיוציא אותי מהתהום הענקית שנקלעתי אליה ללא דרך לצאת.

אני רוצה לעזור לאמא שלי מבחינה כספית. בזבזתי לה כל כך הרבה כסף על נסיעות לאישפוז, אוכל שנזרק, בגדים, ועוד מלא מלא דברים שהיא נתנה לי ברגע שרק ביקשתי. אני רוצה לקרוע את התחת בעבודה טוב ולהביא לה כל שקל ושקל שאני יקבל.

לעתיד הממש רחוק אני כבר לא יודעת. אני לא מתכוונת להתחתן, לא רוצה להיכנס למערכת יחסים אף פעם (כי אני יודעת כבר בדיוק איך היא תיגמר), על ילדים שלא נדבר בכלל (כי מחזור אין כבר כמה שנים טובות וגם לא יחזור לעולם כי אני לא מתכוונת לעלות אפילו גרם!), אז מה יהיה?! מקווה שיהיה טוב וה' יחליט שמיציתי.

לעזאזל איזה חיים מסריחים!