ושוב כמו תמיד.. אותו סיפור נופל עליי... אם היו מביאים אלף בנות והייתה הגרלה והזאת שנבחרת הייתה בצרות 100% שזאת הייתי אני..
אותו סיפור ישן... "אני בגדתי"
הייתי עם חבר שלי... היה לי טוב וכו אבל פתאום משהו עקץ אותי והחלטתי שאנחנו לא מתאימים והקשר הזה לא הולך אז נפרדתי ממנו.. כמובן אחרי 5 דקות הצטערתי על זה אבל כבר לא הייתה דרך חזרה...
נתתי לזה איזה שבועיים להרגע.. להחליט מה אני עושה לסדר בעיות בבית וכו... כשהכל חזר לשגרה החלטתי לקחת ת'עיניינים לידים ולכתי להחזיר את החבר שלי, ואני הצלחתי בזה..
הייתי מאושרת עד השמיים.. הוא בן אדם הראשון שכל כך רציתי להיות איתו שוב.. תארו לעצמכם עד כמה שהייתי מאושרת...
הכל הלך בסדר... שבוע אחרי שחזרנו יצאנו יחד (מזה יחד אני הוא החברות שלי וחברים שלו וכולם בפיזור.. =\)
בקיצר הערב התחיל סבבה... פתאום באים עליי 2 חברים של החבר שלי ואומרים לי דברים כאלה- "למה בגדת בו?" "מה יצא לך מזה?" "תודיע שבגדת!" "אנחנו דואגים לחבר שלנו!!" אני אומרת להם שאני לא בגדתי והם שמים זין אחד גדול ועומדים על שלהם...
כל הסיפור הזה עיצבן אותי אז לקחתי והלכתי.. ומה לעשות זה לדבר בפאל עם החברה שלי.. מי עוד ירגיע אותי אם לא החברה הכי טובה..?.!!?! דיברתי איתה קצת.. נרגעתי.. פתאום מתקשר עליי החבר שלי ושואל לאן הלכתי... תוך דקה שוב באתי עליו... סיפרתי לו מה שקרה והוא האמין לי ומה שהרגיע אותי עד הסוף.. ואז כל החבורה זזנו למסיבה
10 מטר לפני הכניסה למסיבה עוצרים אותנו.. (החברים של החבר שלי) לי אומרים לעוף לחברות שלי רחוק ולחבר שלי להישאר איתם... אני זזתי.. לא הייתה לי ברירה.. הלכתי לחברה שלי, דיברתי איתה פנים מול פנים קצת רקדנו נהננו ובסוף רציתי לדעת מה עם החבר שלי ואיפה הוא... הלכתי לחפש אותו... אך כשמצאתי התאכזבבתי.. לא ממנו אלא מהמילים שלו... הוא אמר שעכשיו יש לו בעיות בגללי או יותר נכון בגלל כל סיפור הבגידה... וכדי שלא יהיו בעיות הוא צריך להפרד ממני... ובחלק הזה איבדתי את יכולת הדיבור שלי, קיבלתי שוק והייתי בהלם... לא ידעתי מה לעשות..
לאחר רגע ארוך של שתיקה אמרץי לו שאני לא רוצה להיפרד ושאני לא עשיתי את זה והוא יכול להאמין לי או לא... ושאלתי אותו מה אני צריכה לעשות.. ומה קיבלתי בתשובה "אני לא מבקש ממך לעשות משהו"... אחרי זה אוטומטית התחילו לזול לי דמעות מהעייניים.. ניסיתי להסתיר אותם אבל כשלא הצלחתי הלכתי שוב לחפש את החברה שלי ולדבר איתה....
אני והיא יושבות מדברות.. פתאום חבר שלי מתקשר עליי ושואל איפה אני.. אמרתי ל שאם חברה שלי ואם הוא רוצה שיבוא.. הוא ראה אותי ובא ופה חברה שלי החליטה שעדיף להשאיר אותנו לבד והלכה...
הוא אמר שחברים שלו רוצים לדבר איתי ויש בעיות עכשיו וכו... אמרתילו שאני לא מתכוונת לדבר איתם.. כי לא יהיה להם מה להגיד לי חוץ מ"את בגדת בו, תודיע בזה!" אחרי 2 דקות מגיע חבר של החבר שלי ואומר לי את זה.. "את בעצמך אשמה, את בגדת ואת סיבכת ת'צמך... אם חבר שלך באמת יקר לך תעזבי אותו" פה מפנה ת'ראש לחבר שלי והוא שותק... אז פה כולם מצפים ממני לתשובה.. ברגע זה או שאני הייתי מתחילה לצרוח כמו משוגעת להרוג שם את כולם או לבכות כמו מטומטמת..
העדפתי לא להגיע לא למצב לא של זה ולא של זה... אז פשוט אמרתי לו "אני אוהבת אותך באמת, אני לא רוצה להיפרד ואני יודעת שלא בגדתי אבל אתה יכול להאמין לי ואתה יכול לא... תחליט אתה.. דבר איתי כשכל הסיפור הזה יגמר" נתתי לו נשיקה קטנה והלכתי בדמעות... התרחקתי מהמסיבה שוב דיברתי עם החברה הכי טובה שלי ואז עם עוד כמה בנות... קצת הרגיעו אותי ניסו לעודד ובקטנה הצליחו.. אחרי כל זה אני, חברה הכי טובה שלי ועוד חברה הלכנו הביתה...
בדרך כשהלכנו הביתה שלחתי לחבר שלי הודעה "משהו הוחלט" התשובה היתה "אותו חרא"
אחי כמה דקות שלחתי לו עוד הודעה אבל לא קיבלתי עלייה תשובה.. חיכיתי ועדיין אין כלום...
אני הגעתי למקום אחד התיישבתי שם והתחלתי לחשוב מה לעשות.. בזמן כשבגרון שלי יש מחנק בגלל הדמעות... הדבר היחיד שמצאתי לעשות זה להתקשר לידיד הכי טוב שלי... בן אדם שבאמת דואג לי ותמיד ינסה לעזור... וביקשתי שיצא.. לומרות שהיה כבר 4+ בלילה.. הוא יצא..
ישבנו דיברנו הוא הרגיע אותי.. ניסה לשכנע אותי להתקשר לחבר שלי כדי לברר הכל.. אבל לא הלך לו..
בסוף הוא לקח את הפאל שלי והתקשר לבד... הוא דיבר איתו כשהוא יושב לידי... ניסיתי לא להקשיב לשיחה אלא להתרכז איך להרגע ופה נשברתי... והתחלתי לבכות כמו מטומטמת.. בדרך ידיד שלי מנסה להביא לי ת'פאל שאני ידבר עם החבר שלי ואני אפילו לא יכולה להוציא מילה בגלל הבכי...
כשהם סיימו לדבר ידיד שלי אמר לי אותו דברים שאני כבר שמעתי והוסיף שיש מצב שיהיו מכות...
שוב ישבנו ודיברנו הוא ניגב לי ת'דמעות הרגיע אותי.. וליווה אותי הביתה.. הגעתי הביתה...
נכנסתי לחבר שלי ושוב שלחתי לחבר שלי הודע.... חיכיתי שעה והתשובה לא הגיעה... ופה פשוט נפלתי על המיטה, הדמעות התחילו לרדת ונרדתי בזמן שאני לא מפסיקה לבכות ועייני אדומות...
עכשיו אני כותבת את זה בתקווה עדין לקבל תשובה... כי אני לא שמעתי כלום עד עכשיו ממנו..
ופה בובת פלסטיק המאושרת שהייתי כל הזמן הפסיקה לחייך
מקווה שלכל הבעיות שיש לי יגמרו בקרוב
מי שרוצה יכול לנסות לעודד.. זה לא יזיק