אוקיי, בא לי באטרף מקפליי עכשיו.
השירים שלהם כאלה משמחים אותי%^&$%6
[כן אני נשמעת כמו איזה גורו, אבל חפיף XD]
למשל: בפוסט הקודם, חפרתיי על מתמתיקק, ועל איך שאני שונאת את המקצוע הזה,
ושאפילו כתבתי על המורה שיר , ואז בחדר, שמעתי את TCFC ונכנסתי לדיכאון כי אני לא יודעת כלום ,
ואז חברה שלי גררה אותי ללמוד [זהבה איוב! מתה עלייך 3>], וגם באותו זמן שמעתי איגנורס, ואמרתי לעצמי שנאי לא צריכה להתייחס לכלום,
כי הציונים והתעודה ומתמטיקה, לא אומרים עליי כלום, ואז שהיא יניסתה לעזור לי, ירדו לי דמעות [זה אחרי שהשיר נגמר]
כי שמתי לב עד כמה היא אוהתב אותי, ואמרתי לעצמי שאני פשוט תריכה לא להתייחס, והלכתי לשיון מעוצבנת, ועצובה.
ואז בבוקר ניסיתי לא לקום, ולעבוגד על המדריכה שוכאבת לי הבטן [ומסתבר אח"כ" שהיא כן כאבה לי-LOL]
והיא אמרה לי לקום, כי ליעד [המנהל] אומר למדירכות לעשות רשימות מי נמצאת בארוחת בוקר ומי לא, אז קמתי בלי רצון, ושבלי חשק לחיות, לא אכלתי כלום, שתיתי רק נסקפה. [שד"א היה מגעיל ברמות!!><]
ואז הלכתי לאם בית אחרי שעתיים של למידה [נביא] והיה הפסקה באותו זמן, וויתרתי על לימוד תורה וביולוגיה [למרות שיש לי מבחן יום ראשון^^] ונרדמתי שם, ואח"כ אני ועוד חברה שלי [בקיי], היינו בחדר אם הבית כי היא הלכה לחדר אוכל, והיא אמר שהיא תחזור עוד חצי שעה, בקיצור ננעלו!!!!!!!
והיא כזה, נו טוב. הלכה ל-DVD הנייד והמשיכה לראות את הסרט שהיא הייתה שקועה בו ['האיש הקטן'], ואני כזה, 'אוקיי, בנות יוצאות לחדר האוכל, אולי יש מישהי שאני מכירה, והיא מכירה גם את אמ הבית, ומחפשת בחולן,[ שזה היה כמעט בלתי אפשרי בגלל הסורגים], ואז היא באה יצאנו, הלכתי לחדר אוכל עם בקי, טחנו כמה שיותר, הרגשתי דבה[!!!] היה אנגלית, נגמר השיעור [שאגב היה בוחן, ואני יודעת שנכשלתי] ואז הגיע הרגע הגדול: המבחן!!!!
[ככה הרגשתי באותו זמןXD]
ראיתי את המורה שלנו, שעליה כתבתי את השיר XD, ואז אמתרי לה שאם אני יכולה לעשוץת מבחנים חוזרים, במועד ב' ביום שלישי והיא כזה לכי למנהלת, אני ועוד חברה שלי הלכנו, ואז היא אמרה לנו לחזור למורה, חזרנו והיא אשרה לנו.
וזהו!!!!!ניניצלתי,
חזרתי לחדר, התקלחתי ארגנתי דברים, חיכיתי שעתיים, עד לשעה שתהיה לנו עם הרב [ראינו אויב המדינה ^^]
ואז הלכתי הביתה!
וזהו, אני מקלידה את זה, כי הייתי חייבת לפרוק את זה איפשהוא, וזה המקום המתאים,
ונראה לי שיש בו מסר קטן:
כל הלימודים, ציונים, תעודות, עבודות ומבחנים, תלמדו, זה חשוב,
אבל אם קיבלתם ציון גרוע, אתם לא אמורים להכנס לדיכאון, פשוט תחייכו, ותגידו תודה שלא קיבלתם אפס במבחן,
לא להתייחס, כי שום מספר מפגר לא יהרוס לכם את החיים.
נכון ?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Rachel~