עד סוף העולם.

אני גומרת את בקבוק הזירו עד טיפתו האחרונה, שוכחת שלפני 4 שעות רק פתחתי אותו.

אני מעשנת את הסיגריה האחרונה בקופסא, שוכחת שקניתי אותה אתמול בערב.

אני שוכחת מקיומה של מיטתי והשעון רץ, אני מסתכלת עליו והשעה מראה כמעט 3 לפנות בוקר.

מחר תעודות, נגמרה המחצית הראשונה של יב. מה תגידו על זה.

אני מנהלת שיחות עם  אנשים שלא דיברתי איתם מזמן בכל לילה בפייסבוק, עד השעות הקטנות.

אני קושרת קשרים, שוכחת שלפני חודשיים לא יכולתי לראות או לחשוב על קשרים חדשים חוץ ממך.

אתה מוציא ממני רגעים כ"כ קיצוניים. למה ככה?

פתאום המצברוח שוב עולה.. כשב6 בערב שעדכנתי פה לאחרונה הייתי בדאון מטורף.

אני כותבת הרבה ,שוכחת להשאיר קצת בפנים.

אני אוהבת אותך, שוכחת כמה הרבה סבל אתה גורם לי.