עד סוף העולם.

שמעו קטע, פעם אחרונה שכתבתי פה הייתה לפני הגיוס. היום אני כמעט חצי שנה בצבא.
כולם כבר מגוייסים, נחלתי המון אכזבות וכן הגעתי למקומות שלא תיארתי לעצמי שאצליח להגיע אליהם.

אני מתעסקת באב"ך בשירות שלי.

נעליים גבוהות, מדי בנים, משרד, תרגילים, אימונים, הדרכות..

כל מה שייחלתי.

יש לי חבר מדהים וחדש.

הוא גר רחוק וזה לא פרמטר, טוב לי.

כולנו עזבנו את הבית, את ההורים, את החיים הפשוטים בעיר והתחלנו לחיות כמו גדולים.

התבגרתי מאוד.

נורכא מצחיק אותי כל מה שכבתבתי פה לפני חצי שנה או יותר..

כמה בנאדם יכול להשתנות, אה?