עד סוף העולם.

העתיד נראה כה קרוב.

בעיקר העובדה שאני מתחילה חיים חדשים ותקופה חדשה.

אני רוצה שהזמן יעצור, יעצור על התקופה הזו, כי טוב לי.

אני רוצה שלא תעבור חופשת ספח, כי זו החופשה האחרונה שלי בתור תלמידה.

אני רוצה שתשאר.

אני אוהבת את זה שאתה שם, בלי פוזות ובלי אגו.

אני מפחדת שתעבור התקופה הזו וגם אתה תלך.

ומה יהיה בעתיד?

וכשאני אתגייס?

אני רוצה להכנס איתך למיטה בלילה ולחבק אותך, להרגיש אותך בכל שנייה ורגע.

ואולי? אולי אני מגזימה.

טוב לי איתך.

ואשכרה אני מחפשת רק צרות.