"יותר טוב כלום מכמעט.."

שלום למי שקורא פה וערב טוב=]

אז פוסט ראשון, וואו איזה קול.  טוב אז זה הרגע שאני מספרת על עצמי אני מניחה..

אז אני סיון, נעים להכיר. נערה בת 17 שמנסה להסתדר עם העולם, עברתי הרבה בחיים,

אני מקווה שדברים יתחילו להשתפר..

טוב אז בנימה "אופטימית" זו אתחיל לכתוב קצת מה היה היום ומה על ליבי..

טוב אז כידוע לכם השביתה על סף הסתיימות, יש המאושריפ מן הדבר ויש את הממורמרים,

אני מקבוצת הממורמרים.

והשאלה המתבקשת היא: למה אני ממורמרת?

אז ככה, אני אדם עצמאי, אני לא זקוקה לאיזה מורה שתישב לי על הוריד ותבקש שאכין לה

עבודות מיותרות שיעורי בית ומבחנים מיותרים..תנו לי את סיפרי המיקוד ואסתדר...עבדתי ככה כבר

בזמן שהייתי מאושפזת ועבד מעולה. ועכשיו כשנחזור פתאום יהיו מלא מבחנים, עבודות ושיעורים שלא

באמת חשוב לעשות אותם.. מלא מורים מתוסכלים שהדבר האחרון שהם רוצים זה לבוא לכיתה עם המון

תלמידים וללמד אותם.. אני מקוה שיצא שהשביתה תמשך, ואילו נחזור אני אשקול בית ספר אקסטרני

בכובד ראש, למרות שאני בי"ב ...

הייתי היום אצל הדיאטן (החמוד) שלי..טוב ירדתי במשקל. אבל אני במאזן סה"כ...

גם כן מאזן...בשניה אני יכולה שוב להדרדר.. הכל על סף התפרקות ואף אחד לא שם לב,

ה"חברות" שלי (שבכלל לא ראויות לשם הזה..) מתעסקות בעניינים שלהן.. אני לא באמת חשובה פה למישהו

כל אחד עם האינטרס שלו (כפי שמתבטא באופן מדהים בספר הניכור מאת אריך פרום).

איך שאדם יכול לצוץ ולהעלם ..זה מדהים. פתאום יש לכן בני זוג אז זהו? אני לא פה? אני לא הולכת לרדוף

אחריי אף אחד.. אבל זה פוגע, פוגע שאני לא חשובה למישהו..אני לא רואיה לזה כנראה.

אופ.

מחר יש מפגש איגי של כל הצפון! איזה מדליק!

גאד אם אני לא מוצא בת זוג בקרוב אני אשתגע רישמית...

אחריי כל הסיפור עם האקסית...גאד איתך!!!!....אבל אני לא פה בשביל לרכל עלייך=/

טוב אז הבלוג יצא לדרך...שיהיה לנו בהצלחה!

אוהבת סיון.