אין יותר פלא מלהביט באדם שאוהבים כשהוא ישן.

מין רגע שלו ורגוע.

שלם עם עצמו אחרי כל היום שעבר עליו.

דקות אינטימיות שנחקקות רק ממבט.

חוץ ממנו אף אחד לא ידע מה עובר במוחו ברגעי שינה.

והוא יכול תמיד לברוח מהפחד, כי פחד לא יודע אהבה.

או שאולי ישאר ויתמודד עם אהבה או בלעדיה.

אין יותר פלא מלהביט באדם שאוהבים כשהוא ישן.

שתיקות ארוכות בין אנשים שחולמים.

אולי על משהו יותר גדול מהם, אולי על אהבות בין הסדינים.

או אולי על ספסל בגינה עם ירח תלוי מהשמיים שמאיר על הצד היפה של העיר.

עיניים עצומות לרווחה עם קמט קטן בין הגבות ששואל שאלות.

ואולי הוא בכלל לא יודע שמביטים בו וזה סתם לילה ללא חלומות.

אין יותר פלא מלהביט באדם שאוהבים כשהוא ישן.

מעיין.