לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Cheerful From Life


Avatarכינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2008

ספראד דה לאב בייבי!


עם כל הזמן שאני חושב על זה אני לא מבין את זה,אני יודע שזה אולי

קצת מסובך,אולי קצת קשה,אבל פאק!תתרכזו.

כשאתם רואים מישהו,הוא שמח,אתם לא הכי...למה אתם לא יכולים לשאוב

ממנו את האושר הזה ולהביא לחיים שלכם קצת חיוך????

אפילו עכשיו אני אומר לכם שאם תקחו מראה ותביאו לעצמכם מבט

עמוק לתוך העיניים הכי עמוק שיש,ואז תצאו מהמבט הזה ותחייכו הכל יראה

הרבה יותר טוב וזה ישעשע אותכם אפילו לשניה אתם עדיין תביאו

חיוך קטן שיכול לשנות הרבה,אני בטוח שהרבה לא עושים את זה

עכשיו,אבל אלו המעט שכן עושים את זה אני גאה בכם שאתם יכולים

להבין למה אני מתכוון.

הבעות פנים במראה הן יכולת שניתנת לכולנו ברגע שאנו נולדים.

במשך השנים העיניין לשבת מול מראה קטנה ולעשות כל מיני פרצופים

נעלמת לאט לאט ונשכחת בילדות שלנו.

כולם רוצים לחיות לנצח,כולם רוצים לראות את הילדים שלהם גודלים

ומביאים לכם נכדים ונינים וניני נינים וכל ההמשכים של הדבר,

אבל תשמרו על הילדות שלכם ואל תתנו לזמן לקחת לכם אותה,

זאת הטעות!תשמרו על קצת התמימות שיש בזכרונות הילדות שלכם!

וכך תחיו חיי נצח וחיים מאושרים.

אני אוהב לחשוב על זה כמו שכל אחד רוצה ליהיות פיטר פן.

לא יודע , אולי זה אני אולי לא.

אבל ככה בא לי לחשוב.

עוד אחד מהדברים שכדי לשמור לכם אולי לא פיסית אולי רק רוחנית

זה גם האהבה שלכם,האהבה הראשונה,האהבה שכבשה אותכם פתאום,

האהבה שריגשה אותכם הכי הרבה,האהבה שתמיד עשתה לכם מתוק בפה.

גם אהבה שכאבה,גם אהבה שהשאירה צלקות היא אהבה שיש בה מתוק

איפה שהו.

צמררו את עצמכם מהאהבה שלכם לכל מיני דברים.

תראו משהו בחדר שלכם תנו לו חיבוק הכי גדול וחם שאתם יכולים כי

כך תוכלו להעביר את האהבה שלכם ולקבל אהבה בחזרה בדרך כל כך

מגניבה שתרצו עוד ועוד ועוד.(רק אם יש לכם חבר'ה בחדר וחבר/ה שלכם גם שם

תלכו אליהם קודם...עדיף..חח)

זה לא סוג של כת או משהו,פשוט כולם רוצים לאהוב כולם רוצים שלום,

תתחילו את זה מאצליכם ואולי תעזרו לעוד אנשים להבין

שזה לא משהו שמישהו עליון מישהו בעל סמכות למשל הממשלה

שהם יעשו את השלום הזה.

תפעילו את השלום והאהבה מאצלכם ותאהבו כבר גאד גאממט!!!

כמה כסף יעלה לכם חיבוק אחד לאיזה מישהו שהוא בשבילכם

סתם עוד חבר?

תנו חיבוק מכל הלב,ותקבלו חיבוק מכל הלב.

כמובן שכל עוד זה מוסכם,אם לא מוסכם תעברו ותעבירו את האהבה

למישהו אחר ותדעו שלפחות הלב שלכם וזה שחיבקתם התחמם קצת.

נכתב על ידי , 14/3/2008 18:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטי ב-29/5/2008 21:40
 



שיעור ספורט =]


שיעורי ספורט...כל כך הרבה שיעורי ספורט עוברים בישיבה וצפיה באלה שכל הזמן משחקים

כדורגל/כדורסל/כדורעף/לשחק בביצים של המורה....אתם יושבים לכם שם...בפינה...

לא מזיעים...לא מטישים את עצמיכם...אבל אתם מהרהרים במחשבות עמוקות...

המחשבות שבעצם עוברות לאותם אנשים אשר עכשיו ברגע זה כן משתתפים בשיעור

וכן רואים את עצמם כאתלטים חסונים וגמישים שבעצם הם היו שלושה חודשים במכון מסויים

ועבדו על ניפוח השרירים שבכלל הניפוח לא יעזור להם ואתם...אלה שיושבים שם בצד...בלי הניפוח

יותר חזקים מהם...והם חושבים לעצמם...אם הם ירוצו תוך כדי אימוץ...אז השרירים יראו יותר טוב..

ומה שאתם חושבים לעצמיכם...השרירים שלהם נראים כמו פגר מת על הכביש ובעצם איבר המין

שלהם מת מרוב סטרואידים...אתם מעלים חיוך קטן ונכנסים למחשבות עמוקות הרבה יותר שנוגעות

לשיעור ספורט...את האמת,זהו אינו שיעור ספורט,אנחנו עושים פעילות גופנית כן,אך זהו אינינו שיעור

שאפשר להחשיב אותו כשיעור ספורט כי בתכלס מה שעושים שם זה לרוץ מפה לשם משם לפה ובכלל

שחצי מהכיתה עצמה מעשנת כבר מגיל כיתה ז' חצי מתים ומזיעים כמו חיות ובאמת מה שקורה בשיעור

זה המורה שמאושר על עצמו כי הוא רואה הרבה זיעה ומחשיב אותה כהתאמצות של אותו הילד המעשן,אך

מה שהמורה מנסה להכחיש זה שאותו הילד גם יהיה לו פיפי והשירותים יהיו במרחק של 100 מטר ממנו

והוא יצטרך למהר קצת הוא כבר לא יצטרך להשתין שהוא יגיע לשירותים כי מרוב מאמץ הפיפי יצא בצורת

זיעה ממנו ...

מצב הרוח שלכם משתפר ומבלי ששמתם לב הינה,אתם מחייכים כמו מפגרים ויש לכם חמימות בלב...

עוד חודשים המבחנים הגדולים בספורט,נו טוב לא כל המקצועות שלכם מאה פלוס ולפחות משהו שבאמת

עם קצת רצון ומאמץ יהיו תוצאות טובות...אבל...אין רצון ואין כח להתאמץ...אבל עדיין אתם עושים תוצאות

טובות במבחן כי כולם חצי מתים אחרי הסיגריה שלפני...וימותו אחרי הסיגריה שאחרי...

בינתיים אתם שומעים לכם מוזיקה באייפוד,ורואים שנגמר השיעור...אתם קמים,יורקים את העשב היבש

שהיה לכם בפה כי מרוב שיעמום לא היה מה לעשות.

ואת האמת?...

עשיתם פעילות מוחית יותר גדולה ממה שכל אחד בשיעור ההוא עשה כל השבוע.

אבל כמו תמיד...החללות זה לא התחום שלי....וכמובן שיש גם אתלטים וגם כאלה שבאמת עושים

מאמץ להצליח ועושים אותו טוב גם בלי גורמים חיצוניים וכימים...ויפה להם,ישר כח...

אלה שמנסים לקצר בדרכים הכי זוועתיות...תקבלו שילשול תוך כדי הרמת משקולות...

נכתב על ידי , 14/3/2008 18:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פרה מעופפת ב-22/2/2008 19:06
 



מארלי,בוב מארלי.


אני קם בבוקר..יום אחרי..

אני הולך לי למטבח ולוקח קפה,יושב לי מול המחשב ושומע שירים בשביל להתעורר.

השירים רצים בנגן,רצים ולא עוצרים.

מתארגן לי בכיף שלי,חולצה,מכנס,קפוצ'ון.

שם נעליים שכבר זמנם עבר מזמן אך אמשיך ללכת איתן עד שאמצא זוג נורמלי שלא

כלול בתוך במותגים של ואנס/ריף/פומה כל החירטוטים שיש בחנויות...

 

יוצא החוצה עם האוזניות באוזניים,שומע עדיין את השירים השקטים שמשאירים אותי

חצי רדום בדרכי לביצפר.

בדרכי לביצפר,השירים מתחזקים,לאט לאט יותר קצב,יותר עוצמה,אני מתעורר

העיניים נפקחות,הצעדים מנרצים,מתופף על הרגל תוך כדי הליכה ומנגן באוויר כאילו

אני מנגן מגיל שלוש.

אני נכנס למוזיקה,הפנים קפואות מהקור שבחוץ מה שגורם לאנשים לחשוב שאני עצבני

עליהם,על אחיהם,על אימהותיהם,ועל כל משפחותיהם,אבל אני לא.

 

בין כל השירים,בין כל המילים החלקות,בין כל המרץ מגיע רגע של שקט ומתחיל שיר

רגוע במיוחד,שיר שמחזיר אותי לתנוחה של המיטה.

אבל זה לא מהשירים ששמעתי ולא התעוררתי,זהו שיר חלש,רגוע,חלק.

אך גם עם זאת מלא חיים,ניצחי,אמיתי.

הליריקה פשוט מתחברת ומעלה לי חיוך על הפנים,נותנת לי להבין,

שלא צריך למהר בחיים,רק צריך לחיות את החיים בדרך שהכי נכון לחיות בהקשר

לבן אדם,ואני,הולך לי לכיוון הביצפר,בלי לתופף על הרגל,בלי הצעדים המהירים,הפנים

כבר לא קפואות אלא כבר מזמרות את השיר.

 

החיים הניצחיים אלה החיים המאושרים.

 

Don't worry about a thing cause every little thing is gonna be alright don't worry about a thing every little thing is gonna be alright Rise up this morning smiled with the rising sun three little birds pitch by my door step singing sweet songs of melodies pure and true saying, this is my message to you: don't worry about a thing...

 

 

זה שיר שמעלה לי חיוך על הפנים,הוא כל כך חיובי^.^

נכתב על ידי , 14/3/2008 18:56  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דקל =] ב-17/2/2008 20:16
 





2,691
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדקל =] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דקל =] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)