ואחרי איזה שבועיים שלא עדכנתי, ולא עשיתי עדיין פוסט יומולדת, החלטתי, שהגיע הזמן...
להמשיך לא לעשות פוסט יומולדת. שוב אתם ותעלו תמונה אחת אחת!!! אולי בהזדמנות :)
רציתי רק לציין בפני אוכלוסיית העולם, שבצפר זה חרא, בזבוז: זמן, פוטנציאל, תאי זיכרון, אנרגיות ובעיקר אוכל, מיותר מאד. ופתאום זה הכה בי. פעם עוד חשבתי שאני עוד אעשה איזה משהו עם הדברים שאני לומדת, אבל הגעתי למסקנה שבעיניי המורים הזמן שלי לא נחשב, הם יכולים לאחר, לקשקש, לבלות שיעורים שלמים בלספר לי כמה אין לנו זמן (אולי היה לנו אם הוא לא היה מתבזבז ככה).
ועוד דבר: ככל שמורה אומר יותר שהוא מורה טוב, ככה הוא פחות טוב. ואין לי בעיה עם זה, פשוט אולי עדיף שבמקום שנדבר על כמה שאתה מצוין ומדהים וסקסי, כבר נלמד את הפרסנט סימפל בפעם המיליון- בגלל שכנראה לא הבנו בפעם ה999999 (אחד לפני מיליון).
אז מחכה לי עוד שבוע חופר שכזה, שהיה אפשר לתמצת לשלוש שעות עבודה מרוכזת.
ואנשים, זו דעתי, אל תעלבו או תתחילו להגיד יש כאלו שצריכים חזרה. אני יודעת. אבל זה לא הופך את זה לפחות מעצבן.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
moza