Never say Never

אני פשוט לא מאמינה, איך מיום שהדבר הכי גרוע שיש לי בו זה שני שיעורים פרטיים או מתמטיקה. איך מיום שאחרי השיעורים הפרטיים הלכתי לטל וראיתי תוכנות מגניבות, סרטונים מיוחדים והרסנו תמונות בפוטושופ. איך מיום שישבנו וצחקנו על כוכבי השמינייה ומרחנו קטשופ וגבינה על שניצלי תירס שרופים...

איך מיום של חלומות על TNT ופיצות וחופש גדול... לא חשבתי ש:

יבואו אוסף מטורפים, מהבצפר שלי, עם סמל בצפר על החולצה, ירביצו לאחד הידידים שלי עם מוט ויגנבו את העגלה, ואחר כך עוד יחזירו אותה ויגידו חג שמח, ועוד בסוף בסוף, יחזרו עם "תגבורת" כדי לגנוב את העגלה עם הקרשים וכשלא נסכים יתנפלו על ידיד שלי מכות רצח (יעשו לו פנס והוא ידמם מהפה) עד שיבוא איזה מבוגר טוב לב ויצרח עליהם סוף סוף....

לא, תאמת שלא חשבתי שזה יקרה.

הסיפור קצת יותר מורכב כמובן, אבל זה הפרטים החשובים.

עזבו, אל תגיבו. במיוחד לא את.