שכנעתי את עצמי להאמין למרות שהאינטואיציה שלי מעולם לא הכזיבה אותי.
שכנעתי את עצמי שאני טועה למרות שזה סוג הדברים שמעולם לא טעיתי בהם (וחבל שכך).
אבל צדקתי, מה שהעצים את התחושה.
זאת הפעם האחרונה שאני נועץ באנשים בנושאים הללו. בת'כלס אני יודע הכי טוב איך דברים מרגישים ואני חייב ללמוד לסמוך על עצמי.
עריכה: הכל בסדר, 5 מיילים ו-4 הודעות מסנג'ר/גוגל צ'אט בשעתיים זה מרשים. לא קרה שום דבר ששני בקבוקי הווסטונס הריקים ובקבוק הקוארבו גולד החצי ריק (והוא יהיה ריק לפני שאלך לישון) לא יפתרו.
מחר יום חדש.
עריכה 2: אלכוהול זה מעאפן. לא שיפר לי את ההרגשה בשיט. פשוט מיותר. לפחות זה הזכיר לי כמה קשה לי להשתכר וכמה כמויות אני צריך לצרוך כדי שזה יקרה.