לחלום בגדול

השבוע הגיע והמילואים החלו. שבועיים של קורס מודיעיני מתקדם שמתישהו לאחריו אקבל דרגות קצונה.

השיעורים מעניינים אך מתישים, הלו"ז צפוף אבל די מצחיק לי.

סצינה 1:

המקום: הכניסה לבסיס גלילות.

השעה: 08:40

היום: יום שני.

הסיטואציה: אני הולך לעבר הש.ג. (רק מיום שלישי התחלתי להכניס את הרכב לבסיס) כאשר לפתע, קופצת לעברי שוטרת צבאית...

השוטרת הצבאית: "חייל! בוא הנה"

אני לא מתייחס.

השוטרת הצבאית: "חייל!!! (רצה ונעמדת מלפני) למה אתה על מדי ב'?!"

אני: "חלק מהלוקסוס של להשתחרר לפני 8 שנים".

הלכתי משם וגיחכתי לעצמי.

אני באמת נראה עד כדי כך צעיר?! אני חושב שהיא סתם הזויה.

סצינה 2:

המקום: שיעור עם מדריך הקורס (רב סרן)

היום: שני.

השעה: ערב.

הסיטואציה: המדריך שואל אם יש לנו בעיות מנהלתיות כלשהן.

אני: "אז מה אפשר לעשות עם אישורי כניסה לרכב".

מדריך: "כלום".

אני: "בטוח אפשר לעשות משהו..."
מדריך: "אי אפשר. גלילות זה כמו בונקר בעל מספר רצועות הגנה, לא תצליחו להיכנס עם רכב ואין איך להשיג אישורים. נקודה וסיימנו לדבר על זה"

אני: CHALLANGE ACCEPTED!

למחרת בבוקר (ומאז כל יום) המדיריך חונה קצת רחוק והולך לעבר הכיתה, אני עובר לידו עם רכב: "רוצה טרמפ חבוב?"

לעבוד על חיילים שיש לי אישור כניסה עם רכב זה כל כך קל...

היה שבוע נחמד סה"כ, הרבה עניין, הצלחות מרשימות בתרגילים, ואפילו יצאתי בערב כמה פעמים והכרתי אנשים ואנשות חדשים ווחדשות נחמדים ונחמדות.

שיהיה לכולם אחלה של סופ"ש,

אני הולך לרדת מהמדים.

איקס ירקרק :)