לחלום בגדול

בעברית אין מילה כזאת. בעברית זה יתורגם לפגמים. אבל IMPERFECTIONS זה לא בדיוק פגמים.

זה פגמים קטנטנים שמונעים שלמות, זה חמוד, זה אנושי ולי זה מפריע.

עד היום כל דבר שעשיתי שנפל בו פגם קטנטן ככל שיהיה איבד משמעות בעיני.

יכולתי לנצח משחק באפן מרשים אבל עם טעות קטנה שתמנע ממני את תחושת הכיף.

לא התחלתי ללמוד בזמן למבחן? אני לא אקבל 100? אז אין למה להשקיע.

ואתם יודעים מה? העולם הוא לא שחור ולבן. פגמים קטנטנים לא הורסים חוויות, וכשהבנתי את זה אין שום דבר שפוגם בהנאה שלי מאלף ואחד דברים, ולכן טוב לי.

יצאתי לי היום במסגרת הרגשת האור והאושר הזאת לריצה/הליכה, השמיים היו כחולים אבל במוחי צבעתי אותם בכתום, העננים האפורים נצבעו בתכלת,

המוזיקה באזני גרמה לי לשיר משך כל הפעילות, שעה ורבע לערך וטיפה לקפץ בחצי ריקוד בקטעים כיפיים. חיוך שלא נמחק.

השיר הזה ממש דיבר אלי:

ותוך כדי שאני מוצף בזה ראיתי גבר בשנות ה-50 לחייו בבגדי ספורט יושב/חצי שוכב על הריצפה בכאבים.

עצרתי ושאלתי אותו אם הוא בסדר, הוא אמר שהוא ניסה לשבור את השיא שלו בריצה ונפל וקשה לו לקום.

הושטתי לו יד, עזרתי לו ללכת קצת עד שהשריר שנתפס השתחרר ואפשר לו ללכת בחופשיות יחסית.

הוא הודה לי והמשכתי בדרכי.

זה גרם לי לחשוב על השיר הזה:

אני יודע שזה שפרסמתי היום שני פוסטים זה נדיר, ושלרב שטוב לי אני לא מפרסם,

אבל המצב נע מקיצוניות אחת לשנייה.

השלתי מעלי עול מסויים ואני מוצף בגלי אושר לא ברורים.

כנראה שהגיע הזמן שלי לשמוח, להשתחרר ולחייך.

טוב לי עם מי שאני.

ובניגוד לעבר אני לא צריך בחורה בחיים שדרך האהבה שלה אבין את ערכי, אני לא צריך הגשמת כל משאלה כדי לדעת שיש בי משהו,

הכל יהיה בסדר חברים, הכל יהיה בסדר :)

איקס, שכבר יומיים רוצה ללכת לרקוד ולשתות ובקרוב גם יעשה זאת.

נ.ב. קוראים יקרים, כולכם שמעתם על פרסי הגולדן-בלוג. החלטתי להמליץ על בלוג אחד במיוחד, אנא מכם,
הצביעו לבלוג של פונד הנפלאה בקטגוריית הבלוג המתמודד.